הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת חיים כץ פ/1922/18 הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה – השקעה באיגרת חוב), התש"ע–2009 תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) 1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–20051, בסעיף 26, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חברה מנהלת לא תשקיע נכסי קופת גמל באיגרת חוב אלא אם כן התקיים אחד מאלה ובכפוף להוראות כל דין: (1) איגרת החוב הונפקה על ידי מדינת ישראל, או הונפקה בערבות מדינת ישראל; (2) איגרת החוב מובטחת בשעבוד ראשון על נכסי החברה המנפיקה, שכולל הגבלה על ביצוע שעבודים נוספים.". תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) 2. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–19812, בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבטח לא ישקיע באיגרת חוב אלא אם כן התקיים אחד מאלה ובכפוף להוראות כל דין: (1) איגרת החוב הונפקה על ידי מדינת ישראל, או הונפקה בערבות מדינת ישראל; (2) איגרת החוב מובטחת בשעבוד ראשון על נכסי החברה המנפיקה, שכולל הגבלה על ביצוע שעבודים נוספים.". דברי הסבר גופים מוסדיים המשקיעים בשוק ההון חשופים לסיכונים כספיים, וכתוצאה מכך נחשפים לסיכון מי שכספיהם מנוהלים אצל הגופים המוסדיים, לרבות במסגרת קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחים. ההשקעה באיגרות חוב, שאמורה להבטיח תשואה מסוימת למשקיעים, מתבררת כהשקעה מסוכנת, כאשר רוכשי איגרת החוב עלולים למצוא את עצמם מול מנפיקים חדלי פירעון, כשאין כנגד איגרת החוב בטוחה ראויה או שנושים אחרים קודמים להם או מתחלקים עמם. לשם הגנה על כספי הציבור שבידי הגופים המוסדיים, מוצע להגביל את השקעותיו של גוף מוסדי באיגרת חוב, לאיגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל או הניתנת בערבותה, או לאיגרת חוב לא-ממשלתיות שמובטחת בשעבוד ראשון לטובת הגוף המוסדי, ושחלה הגבלה על אפשרות שעבודה בשעבודים נוספים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התש"ע – 28.12.09