הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת שי חרמש ציון פיניאן פ/2082/18 הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – התיישנות בהליכי גביה מינהלית), התש"ע–2010 תיקון סעיף 1 1. בחוק ההתיישנות, התשי"ח–19581 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, בהגדרה "תובענה", בסופה יבוא "לרבות הליכים מינהליים, לגביית מס, כהגדרתו בפקודת המסים (גביה)2 וחוב, כהגדרתו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–19953;". תיקון סעיף 2 2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "לא יזדקק בית המשפט לתובענה" יבוא "ולא תנקוט רשות בכל תובענה,". הוספת סעיף 6א 3. אחרי סעיף 6 לחוק העיקרי יבוא: "התיישנות הליכי גביה מינהליים 6א. לעניין הליכים מינהליים, כמשמעותם בסעיף 1, לא יבוא בתקופת ההתיישנות הזמן שחלף עד לשליחת מכתב דרישה בדואר רשום." תחולה 4. הוראות חוק זה יחולו בתום 30 ימים ממועד פרסומו. דברי הסבר החוק העניק לרשויות המקומיות ולמוסדות התכנון והבניה, סמכויות מינהליות מרובות, כאשר סמכויות האכיפה מגובות באפשרות נרחבות לגבייה בלתי אמצעית, לרבות שימוש בחברות גבייה ובהוצאה לפועל; לא פעם, נאלצים האזרחים להתמודד עם דרישות לא סבירות לתשלומי חובות עבר ולעיתים, אף עבר רחוק מאד (עשרות שנים). נישומים עומדים למעשה בחוסר אונים, כאשר אין בידם אפשרות מעשית לשחזר, לעקוב או להתגונן בכלים כלשהם לדרישות הרשות וזאת, תחת האיום של הפעלת "חרב" הגביה המינהלית כלפיהם; הפגיעה בנישום היא למעשה כפולה, הן בהיבט של הציפייה, שלאור חלוף הזמן היה סבור, כי הנושא סגור ומאחריו והן בהיבט הפרקטי של יכולת ההתמודדות. לכן, מוצע תיקון לחוק ההתיישנות, שעשוי להביא מזור להתנהלותן המשתהה של רשויות המינהל תוך שימושן בהליכי הגבייה הדרקוניים. מוצע בתיקון זה, להרחיב את המונח "תובענה", כך שיכלול גם הליכים מינהליים ובפרט הליכים הכרוכים בגביית חובות מינהליים, הנגבים באמצעות הרשויות המקומיות ו/או מוסדות התכנון (כדוגמת ועדות מקומיות או ועדות מחוזיות) או מי מטעמם; תיקון כאמור, יחיל למעשה דין אחד על הליכים מינהליים כפי שחל כיום על תביעות בהליכים אזרחיים. בהתאם, מוצע להוסיף לסעיף 2 לחוק גם הליכים מינהליים שמנהלת הרשות, כפי שחל הסעיף כיום לגבי בית המשפט. תיקון סעיף זה מחיל את תקופת ההתיישנות הקבועה כיום בחוק (שבע שנים), גם על הליכי גבייה מינהלית. התיקון המוצע יחייב את הרשויות לפעול במסגרת שבע שנים, בין היתר, גם בניהול הליכי גביה מינהלית, והן לא תוכלנה לגבות חובות הנפרסים על פני עשרות שנים כפי שקורה היום. תיקון כאמור יאפשר הפעלה שוויונית ואחידה יותר של סמכויות המינהליות של הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון, תוך שינוי מהותי למצב השורר כיום, בקשר עם הגבייה הדרקונית של חובות מינהליים; בתי המשפט הכירו ברציונל שבסיס הצעת החוק, לקבלת טענת התיישנות חובות מינהליים מכח פרשנות תכליתית (ה"פ (חיפה) 30340/97 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' המועצה האזורית זבולון, דינים מחוזי לב (8) 859 (2001)(; אף שאין כיום הלכה פסוקה לעניין זה, קיימת מגמה להשוות את מצבו של הנישום בין אם החליטה הרשות לתבוע את חוב המס בהליך אזרחי רגיל ובין אם בחרה לנקוט בהליכי גביה מינהליים. בית המשפט אף מוסיף וקובע, כי גבייתו של חוב בהליכים מינהליים, שנים רבות לאחר היווצרותו עשויה בנסיבות מסוימות להיחשב כבלתי ראויה, ורשות מקומית העושה כן מבלי שפעלה בנדון במהלך השנים שחלפו מיום היווצרות החוב, עשויה להיחשב כחסרת תום לב לעניין זה ובכל מקרה, זה מנוגד למינהל תקין וראוי (ראו למשל עתמ 07 / 1260 שמואל כהן שור נ' עיריית חולון [פדאור (לא פורסם) 08 (38) 4 ] (2008)); בית המשפט העליון, בדונו בנושא זה, נמנע מלהכריע בסוגיה, מפאת שיקולי המדיניות הכרוכים בה וקורא למחוקק לעשות כן (עמ 1164/04 עיריית הרצליה נ' דניאל יצחקי [פדאור (לא פורסם) 06 (29) 492] (2006), לדברי השופטת ע.ארבל). דברים אלה ונוספים רק מחזקים את הרציונל הטמון בצורך האקוטי בשינוי חקיקתי ומתן כלים ראויים ביד האזרחים להתמודד עם הגבייה המינהלית, תוך איזון יחסי לסמכויות הנרחבות של הרשות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התש"ע – 8.2.10