הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יעקב אדרי
ציון פיניאן
כרמל שאמה
פ/1890/18
הצעת חוק-יסוד: אופי המדינה
מטרה
1.
חוק-יסוד זה, מטרתו לקבוע את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל1, אשר מובאת כלשונה בסוף חוק-יסוד זה.
אופי המדינה
2. (
(א) מדינת ישראל היא המדינה שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית.
(ב) מדינת ישראל היא דמוקרטיה.
(ג) מדינת ישראל מכבדת את זכויות האדם של כל תושביה.
יציבות
3.
אין בכוחן של תקנות שעת-חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
נוקשות
4.
אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב של 80 חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה,בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
"הכרזה על הקמת מדינת ישראל
בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
בשנת תרנ"ז(1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים,אשר נתן תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון,בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ ישראל,על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.
לפיכך נתכנסנו, אנו חברי העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת יהודית בארץ-ישראל,היא מדינת ישראל.
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 – תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
אנו קוראים – גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בתחימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948."
דברי הסבר
הרעיון לכלול במבוא לחוקה התייחסות לעקרונות הכרזת העצמאות, ולייחד בגוף החוקה סעיף לאופי של מדינת ישראל עלה בדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט שעסקה בהכנת הצעת חוקה למדינת ישראל בשתי הכנסות האחרונות. ההזדמנות לתת ביטוי בחוקה לאופי המיוחד של המדינה היא אחד הטעמים העיקריים לנכונות להיכנס למהלך חוקתי. מאחר שאין עדיין חוקה לישראל, אלא חוקי יסוד שאינם מכסים את כל הנושאים שבהם צריכה לעסוק חוקה, עולה הצורך בחקיקת חוק-יסוד שעניינו אופי המדינה, אשר יתייחס לשניות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וכמדינה דמוקרטית.
חוק היסוד המוצע משלב הדגשת הקשר המיוחד של המדינה לעם היהודי עם מחויבות מלאה לשוויון אזרחי. יש בו חזרה על הרעיון (המופיע גם בחוקי-יסוד אחרים) כי המדינה היא יהודית אבל גם דמוקרטית ומחויבת לזכויות האדם של כל אזרחיה ותושביה. ההצעה היא לקבוע בחוק-יסוד, כעיקרון בסיסי של המדינה, שזו היא מדינת הלאום היהודי, שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית. באותה מידה מוצע לקבוע כי ישראל היא גם מדינת דמוקרטית, המכבדת את זכויות האדם של כל תושביה.
היות המדינה מדינת לאום עומד באמות מידה בינלאומיות ויש מדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי שחוקותיהן כוללות במבוא אפיון של מדינת לאום.
חוק-היסוד המוצע גם יביא, כציטוט, את הכרזת העצמאות כלשונה, כמסמך חגיגי והיסטורי שיש בו ביטוי לאותה שניות של האופי היהודי של המדינה ושל מחויבותה לשוויון הזכויות. ההכרזה היא מסמך משפטי מוכר שפורש במשך עשרות שנים בפסיקת בית המשפט, יש עימה היכרות מעמיקה והיא חלק מהצביון הציבורי בארץ. היא גם מעגנת זכויות ועקרונות יסוד חשובים כמו השוויון וערכי החירות, הצדק והשלום.
מוצע לקבוע נוקשות לחוק-היסוד על מנת שלא ניתן יהיה לשנותו אלא ברוב של 80 חברי הכנסת. כשתהיה למדינה חוקה, ראוי לקבוע כי סעיף 2 לא ישונה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בכסלו התש"ע – 14.12.09