הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זאב בוים פ/1956/18 הצעת חוק איגודי ערים (תיקון – איגוד ערים תעשייתי), התש"ע–2010 תיקון סעיף 1 1. בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, ברישה, במקום "בחוק זה" יבוא "בפרק זה". הוספת פרק ד' 2. אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: "פרק ד': איגוד ערים תעשייתי הגדרות 19. בפרק זה – "אזור תעשייה מועדף" – אזור שנקבע לפי הוראות סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959‏2; "איגוד ערים תעשייתי" – איגוד לניהול אזורי תעשייה מועדפים, אף אם אינם סמוכים זה לזה; "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית; "תחום האיגוד" – שטחם של כל אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד ערים תעשייתי, אלא אם כן הוגדר אחרת בצו המקים את האיגוד. החלת הוראות פרק א' 20. הוראות פרק א' לעניין איגוד ערים, יחולו על איגוד ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה. הפעלת סמכות שר הפנים יחד עם שר האוצר 21. סמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיפים 2, 9, 11, 12, 13, 14, 16, 16א, 16ב, 17ב1, 17ג, ו-18, תהא נתונה, לעניין איגוד ערים תעשייתי, לשר הפנים יחד עם שר האוצר. זכות שימוע בפני ועדת חקירה לפני הקמת איגוד ערים תעשייתי 22. הוראות הסיפה של סעיף 2(ב) לא יחולו לעניין הקמת איגוד ערים תעשייתי, ובמקומה יקראו "ועדת החקירה תאפשר לכל המעוניין בכך לטעון לפניה את טענותיו, בכתב, בנושאים הנבדקים על ידה, ואולם היא תאפשר לרשות מקומית שבשטחה נמצא אזור תעשייה מועדף שנבחנת האפשרות לאגדו באיגוד ערים תעשייתי, לטעון כאמור, גם בעל פה. הרכב מועצת איגוד ערים תעשייתי 23. סעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) של סעיף 8 לא יחולו לעניין מועצת איגוד ערים תעשייתי ובמקומם יחולו הוראות אלה: (1) הרכב חברי מועצת איגוד ערים תעשייתי יהיה כמפורט להלן, ובלבד שיותר ממחצית חברי המועצה יהיו עובדי המדינה – (א) נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו; (ב) נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו; (ג) נציג שימנה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה מבין עובדי משרדו; (ד) נציג שימנה מנהל מינהל מקרקעי ישראל מבין עובדי מינהל מקרקעי ישראל; (ה) נציג שתמנה כל אחת מהרשויות המקומיות שבשטחן נמצא תחום האיגוד, מבין עובדיה; (ו) היה שיעור עובדי המדינה מחצית מסך חברי המועצה או פחות מכך – ימנה שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, עובדי מדינה נוספים, ככל הנדרש, לצורך קיום התנאי האמור ברישה של פסקה זו; (2) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, ימנה מבין חברי המועצה את יושב ראש המועצה. סמכות איגוד ערים תעשייתי להטיל תשלומי חובה ולקבל הכנסות מהיטלי השבחה 24. (א) על אף הוראות סעיפים 9(1) ובלי לגרוע מסמכות איגוד ערים תעשייתי לפי סעיף 14 כפי שהוחל בסעיף 20, איגוד ערים תעשייתי מוסמך, באישור שר הפנים ושר האוצר, בעניינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, להטיל תשלומי חובה בתחום האיגוד ולגבותם; לעניין זה, "תשלומי חובה" – מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, לרבות ארנונה ושאר תשלומי חובה, המגיעים לרשות מקומית על פי כל דין. (ב) הכנסות מהיטלי השבחה שהוטלו בתחום האיגוד, שרשות מקומית זכאית לקבל באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, לפי סעיף 24 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965‏3, וסעיף 12 לתוספת השלישית לחוק האמור, יועברו, באישור שר הפנים ושר האוצר, לאיגוד הערים התעשייתי, ולא לרשות המקומית. דברים שיש לפרשם בצו המקים איגוד ערים תעשייתי 25. (א) הוראות סעיף 15 יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) פסקה (1) תיקרא כך: "(1) אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים;"; (2) פסקה (4) לא תחול; (3) פסקה (7) תיקרא כך: "(7) דרכי הקניית רכוש, זכויות או חובות, במקום שמילוי תפקידיו של איגוד הערים התעשייתי מחייב, לרגל הקמתו, להקנות לו רכוש של רשות מקומית שבתחומה נמצא אזור תעשייה מועדף המתאגד באיגוד הערים התעשייתי, או זכויות או חובות של רשות כאמור, או גם זה וגם זה." . (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 15, יפרש צו המקים איגוד ערים תעשייתי, גם את אלה: (1) השיעור מתוך הכנסות האיגוד, אשר ישמש את האיגוד לשם פיתוח אזורי התעשייה המועדפים, תפעולם ואחזקתם; (2) אופן החלוקה של יתרת הכנסות האיגוד, לאחר ניכוי השיעור כאמור בפסקה (1), בין הרשויות המקומיות הנכללות במרחבי ההשוואה של אזורי תעשייה מועדפים שבתחום האיגוד, וזאת בהתחשב, בין השאר, בהוצאות של הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא תחום האיגוד, בשל הפעלת הסמכויות והתפקידים שנותרו בידיהן לפי הצו המקים ובהוצאותיהן טרם הקמת איגוד הערים התעשייתי, לשם פיתוח אזור תעשייה מועדף. (ג) בסעיף קטן זה – "הכנסות האיגוד" – הכנסות איגוד הערים התעשייתי מתשלומי חובה והכנסותיו מהיטלי השבחה שלהם הוא זכאי לפי הוראות סעיף 24; "מרחב השוואה", של אזור תעשייה מועדף – מרחב שבו מצוי אזור תעשייה מועדף, שקבעו שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בצו. דברים שמותר לפרשם בצו המקים איגוד ערים תעשייתי 26. (א) הוראות סעיף 16 יחולו, לעניין צו המקים איגוד ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בפסקה (3), אחרי "הרשויות המקומיות" יבוא "והמדינה"; (2) פסקה (4) תיקרא כך: "(4) דרכי צירופו של אזור תעשייה מועדף לאיגוד הערים התעשייתי ופרישתו ממנו, ובקשר לכך – הקניית רכוש, זכויות או חובות, תיאום חשבונות וחלוקת כל אלה בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד.". (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 16, מותר לפרש בצו המקים איגוד ערים תעשייתי, גם כללים להחלת הוראות כל דין שעניינן חוזים ומכרזים, על ההתקשרויות של איגוד הערים התעשייתי. פטור ממס בשל הקניית רכוש, זכויות או חובות לאיגוד ערים תעשייתי 27. הקניית רכוש, זכויות או חובות, לאיגוד הערים התעשייתי כאמור בסעיפים 25(א)(3) ו-26(א)(2) תהיה פטורה מכל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין." דברי הסבר הצעת חוק זו הינה חשובה ביותר. לצערי, לאור שיקולים בלתי מובנים היא הושמטה ברגע האחרון מהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009. סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון), מסמיך את שר האוצר ואת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את תחומי אזורי פיתוח כמשמעותם בחוק לעידוד השקעות הון, שלהם ניתנת עדיפות בקבלת הטבות הניתנות לשם עידוד השקעות הון בתעשייה. ואכן, מכוח סמכותם האמורה, קבעו השרים את תחומי אזורי הפיתוח בצו לעידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח), התשס"ג–2002. בהחלטת ממשלה מס' 3967, מיום כ"ג באב התשס"ח (24 באוגוסט 2008), הוחלט, בין השאר, להטיל על שר האוצר ועל שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, להשתמש בסמכויותיהם האמורות כדי שאזורי תעשייה הממוקמים בפריפריה כאזורי פיתוח מועדפים יהיו זכאים להטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון (להלן – אזורי תעשייה מועדפים). כמו כן הוחלט לפעול לתיקון חוק איגודי ערים, התשט"ו–1955 (להלן – החוק), באופן שיאפשר לעשות שימוש בסמכויות ובכלים המצויים בו היום, לשם איגודם של אזורי תעשייה מועדפים, הן בשלב הפיתוח והן בשלב הניהול השוטף, באמצעות איגוד ערים תעשייתי שינהל את אזורי התעשייה המועדפים במשותף וביעילות )להלן – איגוד ערים תעשייתי). מעבר לאמור, בשל התפיסה הרואה באזורי התעשייה המועדפים נכס אשר נועד לשרת את כל סביבתם ולא רק את הרשויות המקומיות שבהן נמצאים אזורי התעשייה המועדפים, מוצע לאפשר לחלק את ההכנסות מאזורי התעשייה המועדפים, לא רק לאיגוד הערים התעשייתי המנהל אותם ולרשות המקומית שבה הם נמצאים, אלא גם לרשויות המקומיות הממוקמות סביבם (להלן – הרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה). לסעיף 19 המוצע מוצע להגדיר כמה מונחים שבהם נעשה שימוש חוזר בפרק ב' המוצע. להגדרה "אזור תעשייה מועדף" ו"איגוד ערים תעשייתי" – כפי שהוסבר בהרחבה בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע להגדיר "אזור תעשייה מועדף" כאזור פיתוח שתחומו ייקבע בידי שר האוצר ושר התעשייה ,המסחר והתעסוקה, לפי החוק לעידוד השקעות הון, ולהגדיר "איגוד ערים תעשייתי" כאיגוד לניהול אזורי תעשייה מועדפים, אף אם אינם סמוכים זה לזה, וזאת בניגוד לאיגוד ערים לפי פרק א' המוצע, המוגדר בסעיף 1 לחוק כאיגוד רשויות מקומיות סמוכות זו לזו (אף אם אינן גובלות זו בזו). להגדרה "תחום האיגוד" – בדומה להגדרה "תחום איגוד" הקבועה בסעיף 1 לחוק, לעניין איגוד ערים, מוצע להגדיר את המונח "תחום האיגוד" לעניין איגוד ערים תעשייתי. בעוד שתחומם של אזורי התעשייה המועדפים ייקבע לפי הוראות החוק לעידוד השקעות הון, הרי שבצו המקים את איגוד הערים התעשייתי (להלן – הצו המקים) ייקבע אילו אזורי תעשייה מועדפים יאוגדו לאיגוד הערים התעשייתי. משילובם של שני אלה – רשימת אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים ותחומם של אזורי התעשייה כפי שנקבע לפי החוק לעידוד השקעות הון – נגזר תחום האיגוד, המשתרע ככלל על פני שטחם של כל אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד הערים התעשייתי, וגם הוא יצוין בצו המקים. לסעיף 20 המוצע נוכח העובדה שאיגוד ערים ואיגוד ערים תעשייתי הם כלי לייעל השגת מטרות משותפות של כמה רשויות מקומיות, מוצע להחיל על איגוד הערים התעשייתי את כל הוראות החוק כנוסחו היום, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק ב' המוצע לחוק. כפי שיפורט להלן, ישנן הוראות חוק מעטות אשר מוצע לקבוע במפורש שהן לא יחולו לעניין איגוד ערים תעשייתי. לסעיף 21 המוצע בשל העובדה כי המטרות העומדות בבסיס הקמת איגוד ערים תעשייתי הן מטרות משקיות לאומיות רחבות, המתפרשות מעבר למישור המוניציפאלי, מוצע כי הסמכות הנתונה לשר הפנים לפי סעיפים 2, 9, 11, 12, 13, 16, 16א, 16ב, 17ב1, 17ג ו-18 לחוק, תהא נתונה לעניין איגוד ערים תעשייתי, לשר הפנים ולשר האוצר יחדיו. לסעיף 22 המוצע סעיף 2 לחוק, שענינו הקמת איגוד ערים, קובע בסעיף קטן (ב) רישה שבו, כי שר הפנים לא יקים איגוד ערים אלא לאחר שציווה על עריכת חקירה בדבר הקמת איגוד הערים בידי ועדת חקירה ולאחר שעיין בתזכיר שהכינה הוועדה האמורה. סעיף קטן (ב) סיפה של הסעיף האמור קובע כי ועדת החקירה תיתן זכות שימוע, לכל רשות מקומית הנוגעת בדבר, בין אם היא אמורה להיכלל בתחום האיגוד ובין אם לאו. מוצע שלא להחיל את הוראות סעיף 2(ב) סיפה לעניין איגוד ערים תעשייתי ולקבוע במקום זאת, מצד אחד, כי ועדת החקירה תאפשר לכל המעוניין בכך, לטעון את טענותיו לפניה, ולא רק לרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, ובלבד שזכות שימוע זו תהיה מוגבלת ותתאפשר רק בכתב. זאת, במטרה לאפשר זכות טיעון רחבה לכל המעוניין בכך, בלי לפגוע בתפקוד התקין והיעיל של ועדת החקירה. מצד שני, מוצע להעניק מעמד מיוחד לרשויות המקומיות שבתחומן נמצא אזור תעשייה מועדף, שנבחנת האפשרות לאגדו באיגוד ערים תעשייתי, ולאפשר להן זכות טיעון גם בעל פה, שכן אילולא הקמת האיגוד היה ניהולם של אזורי התעשייה האמורים נתון בידיהן. לסעיף 23 המוצע סעיף 8 לחוק, שעניינו מועצת איגוד ערים קובע בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1) שבו, בין השאר, את הרכב חברי המועצה האמורה. הרכב זה כולל בתוכו רק נציגים מהרשויות המקומיות שבתחום איגוד הערים ושום נציג ממוסדות המדינה. מוצע שלא להחיל את ההוראות האמורות על הרכב חברי מועצת איגוד ערים תעשייתי וזאת בשל השוני שבמטרת הקמתם של שני האיגודים האמורים. איגוד ערים מוקם בעיקרו כדי לייעל את אספקת השירותים שאותם חייבות לתת רשויות מקומיות סמוכות המאוגדת באיגוד הערים (כגון שירותי כבאות, שירותי טיהור שפכים וכיו"ב) ואילו איגוד ערים תעשייתי מוקם בעיקרו כדי לנהל את פיתוחם של אזורי תעשייה מועדפים, תפעולם ואחזקתם השוטפת, לטובת כלל תושבי הפריפריה. לפיכך, ניהול איגוד הערים התעשייתי כאמור ייעשה תוך יישום המדיניות הממשלתית, שבבסיסה שיקולים רוחביים של טובת המשק והכלכלה הלאומית, כפי שתיקבע מזמן לזמן בידי הממשלה והשרים המוסמכים ותוך שיתוף השלטון המקומי והשלטון המרכזי. זאת, תוך חלוקת הכנסותיו של איגוד הערים התעשייתי בינו ובין הרשויות המקומיות שבמרחבי ההשוואה של אזורי התעשייה המועדפים המצויים בתחום האיגוד. השוני האמור בין איגוד ערים לבין איגוד ערים תעשייתי משליך גם על הרכב חברי המועצה הרצוי של כל איגוד, ולפיכך אין מקום להחיל את הוראות איגוד ערים בעניין זה, גם על איגוד ערים תעשייתי. מוצע לקבוע כי איגוד ערים תעשייתי יתנהל על ידי מועצה שרוב חבריה הם נציגי השלטון המרכזי (נציג שר הפנים, נציג שר האוצר, נציג שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ונציג מינהל מקרקעי ישראל) שיבטיחו ראייה רוחבית של מגוון האינטרסים המשקיים והלאומיים כאמור. כמו כן מוצע לקבוע כי במועצת האיגוד התעשייתי יהיה נציג אחד לכל רשות מקומית שבתחומה נמצא אזור תעשייה מועדף המאוגד באיגוד הערים התעשייתי. כדי להבטיח רוב לנציגי הממשלה, מוצע גם להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, למנות עובדי מדינה נוספים, אם הרוב האמור אינו מתקיים במועצה. לסעיף 24 המוצע בניגוד להוראות סעיף 9(1) הקובעות שאין להעניק לאיגוד ערים את הסמכות להטיל ארנונות, מוצע לקבוע כי איגוד ערים תעשייתי יהיה מוסמך, באישור שר הפנים ושר האוצר, להטיל, בתחום האיגוד, תשלומי חובה, לרבות ארנונה, ולגבותם. מוצע לקבוע סמכות זו נוסף על הסמכות הנתונה לאיגוד הערים התעשייתי מכוח סעיף 14 לחוק, המוחל על איגוד ערים תעשייתי לפי סעיף 20 המוצע. כמו כן מוצע לקבוע כי היטלי השבחה שהוטלו בתחום האיגוד, יועברו, באישור שר הפנים ושר האוצר, ישירות מהוועדה המקומית לתכנון ובניה אל איגוד הערים התעשייתי, ולא אל הרשות המקומית שהיתה אמורה לקבלם לפי הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965. הקניית הסמכות לאיגוד הערים התעשייתי לגבות ארנונה המוטלת על ידו, וכן העברת ההכנסות מהיטלי השבחה לידיו נועדו כדי להעמיד לרשותו של האיגוד את התקציב הנדרש לשם הקמת אזורי תעשייה מועדפים, פיתוחם, תפעולם ואחזקתם. כמו כן, באופן כזה יהיה ניתן לאפשר גם לרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה ליהנות מיתרונות אזורי התעשייה המועדפים – הן בדרך של משיכת מפעלי תעשייה לאזורם והן בדרך של קבלת הכנסות מאזורי התעשייה האמורים כפי שמפורט בסעיף 25(ב)(2) המוצע. לסעיף 25 המוצע לסעיף קטן (א) סעיף 15 לחוק קובע את העניינים שאותם יש לפרט בצו המקים איגוד ערים לפי הוראות סעיף 2 לחוק. מוצע להחיל את הוראות סעיף 15 לחוק גם על צו המקים איגוד ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף המוצע. ראשית יתייחס הצו לרשימת אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים באיגוד הערים התעשייתי. יובהר, כי בעוד שתחומם של אזורי התעשייה המועדפים ייקבע לפי הוראות החוק לעידוד השקעות הון, הרי שבצו המקים ייקבע אילו אזורי תעשייה מועדפים יאוגדו לאיגוד הערים התעשייתי (לסעיף 25(א)(1) המוצע). משילובם של שני אלה – רשימת אזורי התעשייה המועדפים המתאגדים ותחומם של אזורי התעשייה כפי שנקבע לפי החוק לעידוד השקעות הון – נגזר תחום האיגוד, המשתרע ככלל על פני שטחם של כל אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד הערים התעשייתי, וגם הוא יצוין בצו המקים (סעיף25(א)(2) לחוק). בנוסף, יתייחס הצו, גם לתפקידיו של האיגוד ולסמכויותיו (סעיף 25(א)(3) לחוק), וגם להוראות שונות הנוגעות לעניין מועצת איגוד הערים התעשייתי (סעיף 25(א)(5) ו-(6)). בהקשר זה יצוין כי הוראת סעיף 15(4) לחוק ולפיה יש לקבוע בצו המקים את מספר נציגיה של כל רשות מקומית במועצה, אינה רלוונטית לעניין איגוד ערים תעשייתי לאור ההוראה הקבועה בסעיף 23(1)(ה) המוצע ולפיה כל רשות מקומית תמנה נציג אחד למועצת איגוד הערים התעשייתי. כמו כן מוצע להתאים את נוסחו הקיים של סעיף 15(7) לחוק לנוסח החקיקה המקובל כיום כך שההוראה הקבועה בו תתייחס לא רק לדרכי הקניית רכוש והטלת חוב, אלא גם לדרכי הקניית זכויות. לסעיף קטן )ב ( מוצע לקבוע כי נוסף על רשימת הנושאים שאותם יקבע הצו כמפורט בסעיף 15 לחוק, בשינויים שפורטו בסעיף קטן (א) לעיל, יקבע הצו המקים גם את אופן חלוקת ההכנסות של איגוד הערים התעשייתי מתשלומי חובה ומהיטלי השבחה שלהם הוא זכאי לפי סעיף 24 המוצע )להלן – הכנסות האיגוד). כך, יקבע הצו המקים איזה שיעור מתוך הכנסות איגוד הערים התעשייתי יישאר בידי איגוד הערים התעשייתי ואיזה שיעור יועבר לידי הרשויות המקומיות הנכללות במרחבי ההשוואה של אזורי התעשייה המועדפים המאוגדים באיגוד. "מרחב ההשוואה" של אזור תעשייה מועדף, הוא המרחב שבו מצוי אזור תעשייה מועדף, ששר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה יכריזו עליו ככזה והוא ייקבע לגבי כל אזור תעשייה מועדף. הוראות הצו המקים יקבעו גם את אופן חלוקת הכנסות האיגוד בין הרשויות המקומיות שבמרחב ההשוואה לבין עצמן, וזאת בין השאר, בהתחשב בהוצאות שהוציאו הרשויות המקומיות שבשטחן נמצא תחום האיגוד: (1) הוצאות לשם הפעלת הסמכויות והתפקידים שנותרו בידיהן לפי הצו המקים. בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק המוחלות גם על איגוד ערים תעשייתי לפי סעיף 20 המוצע, ישנן לאיגוד ערים תעשייתי כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו, אלא אם כן נקבע אחרת בצו המקים. לפיכך אם משאיר הצו המקים, בידי רשות מקומית שבתחומה מצוי אזור תעשייה מועדף, סמכויות או תפקידים המוטלים עליה מכוח דין, הרי שהדבר מצריך מהרשות המקומית משאבים וכספים שהוצאתם תילקח בחשבון בעת חלוקת הכנסות האיגוד; (2) הוצאות שהוצאו טרם הקמת איגוד הערים התעשייתי, לשם פיתוח אזור תעשייה מועדף שבתחומן. לסעיף 26 המוצע סעיף 16 לחוק קובע רשימת עניינים שאותם אפשר, אך אין חובה, לקבוע בצו המקים איגוד ערים, ובין השאר הוראות בדבר תקופת קיומו של האיגוד, דרכי הקמתן של ועדות המועצה, דרכי מינוים של עובדי האיגוד וכיו"ב. מוצע להחיל את סעיף 16 לחוק גם לעניין צו המקים איגוד ערים תעשייתי, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף 26(א) המוצע. יצוין כי החלפת פסקה (4) של סעיף 16 לחוק, מוצעת בהתאמה להחלפת פסקה (7) של סעיף 15 לחוק (ראו דברי הסבר לסעיף 25 המוצע). עוד מוצע בסעיף 26(ב) להצעה, כי ניתן יהיה לקבוע בצו המקים גם כללים בדבר החלת הוראות דין בעניין חוזים ומכרזים על התקשרויות של איגוד ערים תעשייתי, כדי להבטיח שהאיגוד יפעל באופן יעיל ושוויוני, וזאת תוך שימוש בכלים הקיימים בדין בעניין אופן ביצוע התקשרויות. לסעיף 27 המוצע מוצע לפטור הקניית רכוש, זכויות או חובות, לאיגוד הערים התעשייתי, לשם הקמתו, מכל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בטבת התש"ע – 11.1.10