הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת ציפי חוטובלי
פ/2221/18
הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – יידוע נפגע), התש"ע–2010
הוספת סעיף 8א
1.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20011 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 8 יבוא:
"יידוע בדבר זכויות על פי דין
8א.
נפגע עבירה זכאי לקבל מהגופים המפורטים בתוספת השנייה לחוק:
(1) מידע בדבר זכותו להגיש הצהרת נפגע, כאמור בסעיף 18 לחוק, ובדבר זכותו להגיש אותה או לעדכן אותה עד למועד גזר הדין;
(2) מידע בדבר זכותו להגיש תביעת נזיקין אזרחית כנגד נאשם או מורשע, או תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19842;
(3) מידע על סמכות בית המשפט, לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז–19773, לחייב אדם שהורשע בעבירה, לשלם למתלונן סכום כסף לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו;
(4) מידע על בקשת גורמים שלישיים להתיר פרסום חומרים הנוגעים לעבירה שבוצעה בו, ועלולים לפגוע בפרטיותו, כן זכאי הוא לקבל מידע בדבר זכותו להציג בפני בית המשפט את עמדתו ביחס לבקשה."
תיקון התוספת השנייה
2.
בתוספת השנייה לחוק העיקרי –
(1) אחרי פרט 8 יבוא:
"8א. מידע בדבר זכותו של נפגע העבירה להגיש הצהרת נפגע ו/או לעדכן אותה עד מועד גזר הדין;
הגוף החוקר או הגוף התובע, לפי נסיבות העניין"
(2) אחרי פרט 10 יבוא:
"11. ההוראות והמועדים הקבועים בתקנה 17 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד–1984, בדבר הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים;
התובע
12. מידע על בקשת גורמים שלישיים להתיר פרסום חומרים הנוגעים לעבירה, ומידע בדבר זכותו להציג בפני בית המשפט את עמדתו ביחס לבקשה;
הגוף החוקר או הגוף התובע, לפי נסיבות העניין"
דברי הסבר
מטרת התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו היא להרחיב את זכותו של נפגע העבירה להיות מיודע בדבר זכויות הקיימות במילא בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (להלן: "חוק זכויות נפגעי עבירה"), או בחוקים אחרים. מן המפורסמות הוא שאין ערך לזכות אם בעל הזכות אינו יודע על קיומה, ובשל כך אינו יכול לממש אותה.
התיקונים המוצעים לעיל נועדו להסדיר את נושא יידוע נפגע העבירה בדבר זכויותיו, ולהטיל על הגופים המצוינים בתוספת השנייה את החובה ליידע את נפגע העבירה בדבר זכויותיו, כפי שיוסבר להלן:
סעיף 8א(1) אחת הזכויות המשמעותיות שהוענקו לנפגעי העבירה במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, היא הזכות להגיש הצהרת נפגע עבירה שתוצג בפני בית המשפט. מטרת הצהרת הנפגע היא להביא בפני בית המשפט מידע בדבר הנזקים והסבל שנגרמו לנפגע העבירה בשל העבירה שבוצעה בו. את הזכות הזאת יכול נפגע העבירה לממש בכל שלב החל ממועד מסירת ההודעה במשטרה ועד מועד גזר הדין. הרציונאל הוא שבית המשפט יוכל להתחשב במידע העולה מהצהרת הנפגע במסגרת כלל השיקולים לעונש.
אולם, נושא יידוע נפגע העברה בדבר זכותו זו לא הוסדר בחקיקה ראשית, ורבים מנפגעי העבירה כלל אינם יודעים על זכותם זו. היעדר זה בולט וחריף במיוחד במקרים שהעבירה גרמה למוות, ונפגעי העבירה (בני משפחת ההרוג), אינם בגדר מתלוננים ואינם מגיעים למשטרה למסור הודעה.
מוצע איפה, להסדיר את נושא היידוע בחקיקה ראשית, במסגרת תיקון זה.
נפגעי העבירה בישראל נאלצים לשאת בעצמם במימון הנזקים הגופניים והנפשיים שגרמה להם העבירה מבלי שהם זכאים לכל תמיכה מהמדינה. בהעדר תמיכה זו, יידועם בדבר זכויותיהם לקבלת פיצוי הנה חיונית ביותר.
חלק זה של הצעת החוק דנן נועד להרחיב את זכותו של נפגע העבירה לקבל מידע מרשויות התביעה בנוגע להליכים הנוגעים לעבירה שבוצעה בו.
סעיפים 8א(2) ו-(3) מוצע כי נפגע העבירה יקבל מידע על זכויותיו לפיצוי הן במסגרת הליך אזרחי שהוא זכאי לנקוט בעצמו בכל עת, ובמיוחד לאחר הרשעה בפלילים, הן במסגרת ההליך הפלילי שבו הסמכות לפסוק פיצוי נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט, אך הנפגע, באמצעות הפרקליטות, יכול לבקש שביהמ"ש יטיל על הנאשם, כחלק מהעונש, את החובה לפצותו. בקשה כזאת יכולה להיות מוגשת במסגרת הסדר טיעון בין הנאשם למאשימה, או במסגרת הטיעונים לעונש, והגשת הצהרת נפגע.
האפשרות לתבוע בתביעה אזרחית נגררת לפלילים, היא זכות ייחודית שרק נפגעי עבירה שניזוקו כתוצאה מהעבירה יכולים ליהנות ממנה, אך היא אינה נמנית עם הזכויות המנויות בחוק נפגעי עבירה. הליך כזה יש לנקוט בתוך 90 יום מיום שפסק הדין הפלילי הפך לחלוט, ומכאן חשיבות יידוע נפגע העבירה, לשם מיצוי זכויותיו.
סעיף 8א(4) חלק זה של הצעת החוק מתייחס לתופעה ההולכת ומתרחבת של חשיפת חומרי חקירה, עדויות וראיות מתוך משפטים פליליים בכלי התקשורת השונים, חלקם חומרים שביהמ"ש הטיל עליהם חיסיון ואיסור פרסום כדי להגן על נפגע העבירה, אך נפגע העבירה אינו מיודע בנוגע לבקשה שהוגשה לבית המשפט לחשוף את החומרים ולהסיר את איסור הפרסום.
בסעיף 8(א)(4) מוצע ליידע את נפגע העבירה בכל בקשה המוגשת לבית המשפט על ידי גורם שלישי, שאינו הנאשם או בא כוחו, לחשוף חומרים הנוגעים לעבירה שבוצעה בו. מדובר בתופעה נפוצה בה מגישים גורמי תקשורת שונים בקשות לבית משפט לקבלת חומרי חקירה, עדויות, ראיות חפציות וכיוצא בזאת לשם פרסומם או אזכורם בתקשורת, בנוגע לעבירה שבוצעה בנפגע האמור באופן ספציפי, או לעבירה או עבירות דומות כאשר החומר המבוקש מהווה "חומר רקע". הנוהג הקיים הוא שבית המשפט מבקש את תגובת הפרקליטות אך לא את תגובת נפגע העבירה, שלא היה צד לדיון הפלילי. נפגע העבירה אינו יודע כי הוגשה בקשה שכזאת, וחרף העובדה שכתוצאה מחשיפת החומר לעיונו או לידיו של המבקש עלולה פרטיותו להיפגע, הוא אינו מיודע בנוגע לבקשה, וכך נמנעת ממנו האפשרות לבקש להצטרף כצד לדיון, להציג את עמדתו ביחס לבקשה בפני בית המשפט, ולנסות למנוע את החשיפה בידי המבקש ו/או את הפרסום.
תיקון התוספת חלק זה, העוסק בתיקון התוספת השנייה לחוק זכויות נפגעי עבירה, על ידי הוספת פריטים המסדירים את אחריות מסירת המידע לנפגע העבירה משלים את התיקונים המוצעים לעיל.
הצעת חוק זו הוכנה בסיוע מרכז נגה למען נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10