הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 7,538 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת ציון פיניאן זאב בילסקי אברהם מיכאלי יואל חסון אברהים צרצור גדעון עזרא אברהם דיכטר עתניאל שנלר רוחמה אברהם-בלילא איתן כבל אילן גילאון יעקב אדרי דניאל בן-סימון מסעוד גנאים טלב אלסאנע סעיד נפאע עפו אגבאריה ישראל חסון פ/2069/18 הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – היטל השבחה – שומה אחרת ומוסכמת), התש"ע–2010 תיקון התוספת השלישית 1. בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965‏1, בתוספת השלישית – (1) בסעיף 1(א), לפני ההגדרה "השבחה" יבוא: ""היטל השבחה סופי" – היטל השבחה, כפי שסוכם בין בעל המקרקעין לבין הוועדה המקומית, ובהעדר הסכמה כאמור, היטל ההשבחה שנקבע על ידי שמאי מכריע, ועדת ערר או בית המשפט, לפי הענין;"; (2) אחרי סעיף 1 יבוא: "הקמת ועדת פיקוח ובקרה 1א. (א) בכל ועדה מקומית תוקם ועדת פיקוח ובקרה, שתפקידה לבקר ולפקח על הליך קבלת השומה הסופית. (ב) הרכב ועדת פיקוח ובקרה הוא כדלקמן: (1) יועץ משפטי שמונה על ידי ראש הרשות המקומית או הממונה על המחוז, לפי הענין; (2) ממונה על היטל השבחה שמונה על ידי ראש הרשות המקומית או הממונה על המחוז, לפי הענין; (3) מהנדס הוועדה, כאמור בסעיף 20 לחוק זה."; (3) בסעיף 6, בסעיף קטן (ב), אחרי "ואת זכותו" יבוא "להגיש שומה אחרת מטעמו או"; (4) בסעיף 7 – (א) בסעיף קטן (א), אחרי "חל ההיטל" יבוא "או לא יאוחר מתום 30 ימים ממועד קביעת היטל השבחה סופי, לפי המאוחר". (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) הסכים החייב בהיטל לגבי חלק מהיטל ההשבחה שנקבע על ידי הועדה המקומית, ישלם חלק זה לא יאוחר מתום 30 ימים מהמועד שבו נתן הסכמתו לענין חלק זה."; (5) בסעיף 9, במקום "לפני המועד לתשלום ההיטל" יבוא "לפני תשלום ההיטל"; (6) בסעיף 13א, במקום "בסעיף 5" יבוא "בסעיף 5, בהתאם לשומה מוסכמת,"; (7) אחרי סעיף 13א יבוא: "השגה 13ב. (א) החייב בהיטל רשאי להגיש השגה על גובה השומה (להלן – השגה), בתוך 60 יום מיום שהומצאה לו ההחלטה בענין שיעור החיוב בהיטל. (ב) להשגה כאמור יצרף החייב שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו. (ג) עובד הוועדה המקומית (בסעיף זה – עובד מוסמך), ידון בהשגה ויחליט בהחלטה מנומקת, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההשגה, אם לקבל את ההשגה או לדחותה, במלואה או בחלקה; לא נתן העובד המוסמך החלטה כאמור בתוך 60 יום, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. (ד) על החלטת העובד המוסמך בהשגה, לפי סעיף זה, ניתן לערור בפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, כאמור בסעיף 14, בתוך 45 ימים מיום שבו הובאה החלטת העובד המוסמך לידיעת החייב."; (8) בסעיף 14 – (א) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החייב בהיטל רשאי להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, תוך שנה מיום הצגת לוח השומה, כאמור בסעיף 6; (2) הוכנה שומה עקב מימוש זכויות במקרקעין, החייב בהיטל רשאי להגיש שומה אחרת שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, תוך 45 ימים מיום עריכת השומה."; (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) דיון בפני שמאי מכריע לפי סעיף קטן (ב) או בפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה לפי סעיף קטן (ג), בסוגיה שעניינה שווי מקרקעין, יתקיים בהתבסס על שומות מקרקעין שיוגשו על ידי הצדדים לדיון."; (ג) בסעיף קטן (ה), במקום הקטע החל במילים "את ההיטל" עד המילים "אם נתן" יבוא "חלק מההיטל שאינו שנוי במחלוקת, ונתן"; (ד) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז) הגיעו הוועדה המקומית והחייב בהיטל לשומה מוסכמת, תובא השומה לאישורה של ועדת פיקוח ובקרה, אשר תנמק את החלטתה בתוך 30 יום מיום המצאת השומה המוסכמת."; (9) במקום סעיף 15 יבוא: "ריבית והצמדה 15. על תשלום היטל השבחה יחולו הפרשי ריבית והצמדה, כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19612, מתום מועד התשלום שנקבע בסעיף 7 ועד לתשלום בפועל."; (10) במקום סעיף 16 יבוא: "הפחתת תשלומי ריבית והצמדה 16. בית משפט לעניינים מינהליים או ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, הדנים בערעור או בערר בעניין היטל השבחה, או שמאי מכריע בהחלטתו בעניין כאמור, רשאים, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להפחית את תשלומי הריבית וההצמדה שבעל המקרקעין חייב בהם."; (11) סעיף 17 – בטל; (12) אחרי סעיף 17 יבוא: "חזרה ממימוש זכויות 17א. (א) בחר החייב, לאחר שנקבע היטל השבחה סופי, שלא לממש זכויות במקרקעין, יודיע על כך לוועדה המקומית עד למועד התשלום. (ב) דין היטל ההשבחה יהא כדלקמן: (1) נבע ההיטל מאישור תכנית – יידחה תשלום היטל ההשבחה הסופי עד למועד בו יבקש החייב מהוועדה המקומית לממש את הזכויות במקרקעין; התשלום הנדחה ישא הפרשי הצמדה וריבית, כאמור בסעיף 15; (2) נבע ההיטל מאישור בקשה להקלה או לשימוש חורג – יבוטל החיוב בהיטל השבחה.". דברי הסבר השגה על שומת היטל השבחה מטרותיה של הצעת החוק, להקל על העומס הרב בהליכי ערר, דבר המעכב יזמים התחלות בניה. כמו כן, בכוונת הצעת חוק זו לתקן את העיוות הקיים בהוראות החוק המטיל על החייב בהיטל השבחה ריבית פיגורים בשיעור דרקוני, ושלא בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, בין היתר, בגין תקופות לגביהן אין לחייב שליטה על משכן ואשר בהן מתקיימים הליכים בין החייב לוועדה המקומית לקביעת שיעורו הסופי של היטל ההשבחה. כיום, תהליך ההתדיינות וערר על שומת היטל השבחה ארוך, מורכב ויוצר חוסר וודאות, הן בקרב הוועדות המקומיות אשר לא יכולות לכלכל את צעדיהן בהתאם לשומה והן בקרב הנישומים שלא יכולים להתחיל בבניה עקב ההליך הארוך והמסורבל. הצעת החוק מבקשת להשיב את המצב הקיים ערב תיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה, התשכה–1965, על ידי שינוי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק זה, ביחס להגשת שומה אחרת וביחס להסכמת הוועדה המקומית ובעל המקרקעין לשומה. הסכמה על גובה שומה בין הוועדה המקומית לנישום תמנע הליכי סרק ועומס על המערכת ויימנע סרבול במתן היתרי בניה. ללא התיקון המוצע קיים חשש מתמיד כי נישומים נמנעים מלנקוט בהליכי ערר וערעור על גובה החיוב (במיוחד במקרים בהם גובה השומה נמוך), אף אם אין הצדקה לשומה, בשל החשש כי הליכי הערר והערעור יהיו יקרים. הצעת החוק תביא לייעול הליך ההתדיינות באמצעות השגות על שומת היטל השבחה. כמו כן, ההליך יביא לשקיפות ויבטא שומת אמת של היטל ההשבחה. ההליכים בפני שמאי מכריע ובפני ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בהם עולה סוגיית שווי המקרקעין, יתקיימו על בסיס שומות מקרקעין שיוגשו על ידי הצדדים להליך, אשר יוכנו כדין על ידי שמאי מקרקעין על פי הוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס"א–2001. במסגרת הצעת החוק תוקם ועדת פיקוח ובקרה בוועדה המקומית, שתורכב מבעלי תפקידים מקצועיים ונטולי פניות הפועלים על פי דין. הוועדה תפקח, תבקר ותביא לשקיפות הליך קבלת השומה וגובה ההיטל שנקבע בשומה מוסכמת. הצעת החוק תאפשר לנישום להשיג על החלטת הוועדה המקומית ובכך להשיג מספר מטרות: מיצוי זכות השימוע של העורר אל מול הרשות המנהלית, מיצוי ההליכים בטרם פניה לערכאה של ערר ולערכאה ששל ערעור ומניעת הליך ארוך, מורכב ומסורבל, אשר עלול להעמיס על המערכת. הפרשי ריבית הוראות החוק דהיום מטילות על החייב ריבית פיגורים בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–1980, ששיעורה השנתי הינו – 9%. שיעור זה הינו חריג וקיצוני בהשוואה לריבית הנהוגה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, המוטלת בדרך כלל על חיובים כספיים. כמו כן, ההוראות דהיום מטילות על החייב בהיטל השבחה תשלומי ריבית גם בגין תקופות לגביהן אין לחייב כל שליטה או השפעה על משכן, או תקופות בהן קבע המחוקק הוראות ומשכי זמן לקביעת היטל ההשבחה הסופי. הקשיים העולים מהוראות חוק אלה מצאו לאחרונה ביטויים גם במספר פסקי דין של בתי משפט שדנו בעניין. ראו לדוגמא עא (ראשל"צ) 154/06 גרינשטיין נ' ועדה מקומית לתכנון ולבניה נתניה, (טרם פורסם, 30.7.2007), בש"א (ת"א) 158348/08 בקר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א יפו, (טרם פורסם, 24.6.2008), בש"א (ת"א) 160648/08 נכטיגל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, טרם פורסם, 23.12.2008)). הוראות הצעת החוק נועדו לתקן את הליקויים שלעיל. ערבות לתשלום היטל השבחה סעיף 14(ה) לתוספת השלישית בנוסחו כיום מאפשר למערער על תשלום היטל ההשבחה, שנקבע בגין היתר בניה לצרכי מגוריו או מגורי קרובו, להפקיד ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת ולקבל ההיתר. בהצעת חוק זו מוצע ליישם את הוראותיו של סעיף קטן זה, לכל מקרה בו החייב מעוניין בהיתר בניה, וזאת לאור משכי הזמן העלולים להתארך עד מאוד, עד לקביעתו של היטל ההשבחה הסופי, ובשל שיעורו הגבוה, בדרך כלל, של היטל ההשבחה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התש"ע – 8.2.10