הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת דב חנין ציפי חוטובלי אורית זוארץ פ/2300/18 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – דחיית תשלום אגרה לנפגעות תקיפה מינית), התש"ע–2010 תיקון סעיף 83 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19841, בסעיף 83, בסופו יבוא: "(ג) על אף האמור בכל דין, בהליך אזרחי שעניינו עבירה לפי סימן ה' לחוק העונשין, התשל"ז–19772, למעט עבירה לפי סעיף 352, תשולם כל אגרה שהיתה משולמת במועד הגשת התובענה, לאחר מתן פסק דין סופי בתובענה." דברי הסבר הצעת חוק זו מבקשת לדחות את תשלום אגרת בית-המשפט עד לסיום ההליך המשפטי, בתביעות המוגשות על-ידי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית. מנתונים סטטיסטיים עולה כי בעולם המערבי, אחת מכל 6 נשים עברה או תעבור אונס במהלך חייה. בישראל מתקבלות מידי שנה כ-9,000 פניות מנשים במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. אולם מנתונים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית עולה כי בממוצע רק 2,800 מהפניות אליהם מגיעות לידי הגשת תלונה במשטרה ורבות נוספות אינן מדווחות כלל. מכשולים רבים ניצבים בפני נשים שעברו תקיפה מינית בעת הגשת תביעה נגד התוקף. הן מצויות במצוקה נפשית וזקוקות לאומץ רב כדי לפתוח הליך משפטי בו יהיה עליהן לגולל את הטראומה הקשה שעברו. נפגעות אשר אוזרות עוז למצות את זכותן בהליך האזרחי, המבקשות להגיש תביעות נזיקין בתום ההליך הפלילי, נוכחות שהאגרה עומדת בפניהן כמחסום כלכלי. כחברה שרוצה להוקיע את תופעת האלימות המינית, שאיפתנו היא לעודד נפגעות אלה למצות את זכותן לפיצוי. הצעת החוק מבקשת להסיר את מחסום האגרה עבור נפגעות תקיפה מינית בעת פתיחת הליך משפטי. כיום, בהתאם לתקנות בתי-המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, הגשת תביעה אזרחית כרוכה בתשלום אגרה לבית-המשפט בשיעור של 2.5 אחוז מסכום התביעה. בתביעות בגין תקיפה מינית מדובר בסכומי תביעה גבוהים, ולכן, סכום האגרה שקורבנות התקיפה נדרשות לשלם הוא גבוה ועלול לגרום להן (יחד עם שיקולים נוספים) להדיר את רגליהן מדלתות בתי-המשפט. בתביעה אזרחית בגין נזק גוף תשלום האגרה עומד על 35,254 שקלים חדשים (לפי סעיף 9 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). תקנות בתי-המשפט (אגרות) לא קבעו מפורשות כי תקיפה מינית היא בבחינת נזק גוף והדבר תלוי שיקול דעת של בית-המשפט (ע"א 72/08 פלונית נ' משרד החינוך ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 12.11.08) ואישורה ברע"א 14624/08 משרד החינוך נ' פלונית ואח' (טרם פורסם, ניתן בתאריך 28.12.08)). אף במקרים בהם בית המשפט מכיר בנזק שנגרם כתוצאה מתקיפה מינית כנזק גוף, מדובר בסכום אגרה גבוה. סעיף 14 לתקנות מאפשר מתן פטור מלא או חלקי מתשלום האגרה בשל היעדר יכולת כלכלית. עם זאת, התנאי לקבלת הפטור מציב רף תחתון נמוך. ישנן נשים רבות שאין באפשרותן לעמוד בתשלום סכומי אגרה כה גבוהים, אשר נלווים להוצאות יקרות נוספות הכרוכות בהליך ואינן זכאיות לפטור. לפיכך, יש צורך בפתרון נוסף אשר יאפשר לסייע אף לנפגעות שאינן עומדות בתנאי קבלת הפטור. בעולם המערבי, בשיטות משפט שונות, תשלום האגרה הינו סכום קבוע או סכום הנקבע בהתאם לסכום התביעה. ככל שעולים בסולם הדרגות של סכום התביעה קטן גובה האגרה באחוזים (מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2006 - "שיעורי האגרה בתביעה אזרחית-סקירה משווה"). כמו כן קבועים סכומי אגרה מרביים. כך למשל במדינת מיין שיעור האגרה בגין תביעה אזרחית הוא סכום קבוע העומד על 150 דולר. בניו זילנד, שיעור האגרה הינו סכום קבוע העומד על 140 דולר. ואילו באנגליה, שיעור האגרה המרבי הוא 1,500 לירות סטרלינג. עובדה זו מאפשרת לנפגעות תקיפה מינית להגיש תביעה תוך תשלום אגרה בסכום סביר יותר. כאמור, הפתרון שהוצג בהצעת חוק זו, הוא דחיית תשלום האגרה לנפגעות תקיפה מינית למועד סיומו של ההליך המשפטי. כך תתאפשר הן התמודדות הולמת עם המחסום הכלכלי שיוצרת האגרה ועידוד הנפגעות לפתוח בהליך תביעה נזיקית נגד התוקף, והן מניעת החשש מפני הגשת תביעות סרק, היות ותשלום האגרה מתבצע בסוף ההליך המשפטי ואינו מתבטל. בעבר ניתן לבתי המשפט שיקול הדעת בדבר דחיית תשלום האגרה. הפתרון היעיל הינו דחיית תשלום האגרה באופן אוטומטי לכל נפגעות התקיפה המינית, כאשר סכום האגרה שישולם בסוף ההליך, לא יעלה על הסכום המוגדר כיום בתקנות בתי המשפט (אגרות). הפתרון המוצע בהצעת חוק זו אינו מבקש לבטל את זכותן של הנפגעות להגיש בקשה למתן פטור מאגרה על בסיס מצב כלכלי, כפי שמתאפשר להן לעשות כיום. דברי ההסבר נוסחו על-ידי הקליניקה לזכויות נשים, המסלול האקדמי המכללה למנהל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התש"ע – 17.3.10