הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת משה גפני
אורי מקלב
פ/1991/18
הצעת חוק ייצוג בהליכי נתיחה לאחר המוות (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
תיקון חוק האנטומיה והפתולוגיה
1.
בחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג–19531, בסעיף 9 –
(1) אחרי "כוונתו לצוות כאמור" יבוא "וניתנה לו זכות לייצוג באמצעות עורך דין, ואם אינו מיוצג – לאחר שמונה לו עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972";
(2) בסופו יבוא "לא היה בן משפחה, לא יינתן צו כאמור אלא לאחר שניתנה הודעה לממונה כמשמעותו בסעיף 19א לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958 וניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו."
תיקון חוק חקירת סיבות מוות
2.
בחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–19582, אחרי סעיף 19 יבוא:
"ממונה על כבוד המת
19א.
שר המשפטים ימנה ממונה על כבוד המת, אשר יתייצב בכל הליך לפי חוק זה ולהביא את עמדתו בפני בית המשפט, ובלבד שלנפטר אין בני משפחה; בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.".
תיקון החוק הסיוע המשפטי
3.
בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–19723, בתוספת, בסופה יבוא:
"(4) לבן משפחה כאמור בסעיף 9 לחוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג–1953, בכל הנוגע לייצוג בפני בית המשפט עקב התייצבותו כאמור בסעיף."
דברי הסבר
סעיף 26 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958 (להלן – חוק חקירת סיבות המוות), מאפשר לשופט חוקר לצוות על בדיקה או ניתוח של גופה וכן על דחיית קבורה או הוצאת גופה מהקבר, והכל לשם בירור סיבת מוות במקרים הקבועים בסעיף 19 לחוק.
חוק חקירת סיבות מוות אינו קובע במפורש אפשרות של משפחת הנפטר או גוף אחר להתנגד לצו השופט לפני הוצאתו, ומסדיר בסעיף 27 אפשרות של ערעור רק על צו לפתיחת הקבר.
חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג–1953, קובע בסעיף 9 כי שופט חוקר לא יתן צו ניתוח אלא לאחר שנתינה לבן משפחה הודעה, ואם התייצב – ניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
חשוב שלמשפחתו של הנפטר או לאינטרס הציבורי שבשמירה על כבוד המת יהיה ייצוג בפני בית המשפט בטרם יחליט על מתן צו כאמור. לפיכך, מוצע לקבוע כי בטרם מתן צו על ידי שופט חוקר, תינתן למנוח או למשפחתו זכות ייצוג באמצעות עורך דין, ואם אינן מיוצגים – ימונה להם עורך דין מהסיוע המשפטי בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.
בהיעדר בן משפחה מוצע כי יתייצב בהליך "הממונה על כבוד המת", שימנה שר המשפטים למטרה זו לפי חוק חקירת סיבות מוות, כדי לייצג את אינטרס כבוד הנפטר.
לפיכך מוצע לתקן את סעיף 9 חוק האנטומיה והפתולוגיה, באופן שיקבע כך (התוספות המוצעות מודגשות):
"חוק זה לא יפגע בהוראות חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, אולם שופט חוקר כאמור באותו חוק לא יצווה על ניתוח גוויה אלא אם ראה שיש יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה, ולאחר שניתנה לאחד מבני המשפחה הודעה על כוונתו לצוות כאמור וניתנה לו זכות לייצוג באמצעות עורך דין, ואם אינו מיוצג – לאחר שמונה לו עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972; התייצב אחד מבני המשפחה או אדם או גוף בעל ענין בהליך כאמור, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דבריו; לא היה בן משפחה, לא יינתן צו כאמור אלא לאחר שניתנה הודעה לממונה כמשמעותו בסעיף 19א לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח–1958 וניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו."
כמו כן, מוצע לתקן בהתאם את חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 ולהוסיף בחוק חקירת סיבות המוות הוראה לעניין מינויו של הממונה על כבוד המת.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת משה גפני (פ/3198/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בשבט התש"ע – 18.1.10