הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 2,998 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא פ/1925/18 הצעת חוק הכרזת אבל לאומי, התש"ע–2009 הגדרות 1. בחוק זה – "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, בית משקה, מזנון או מקום אחר כיוצא באלה שבו מוגש אוכל; "נאום הכרזה" – נאום המציין את נסיבות ההכרזה על אבל לאומי ואת מועד תחילתו; "עינוג ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–19681. הכרזה על אבל לאומי 2. נפטר אחד מהאישים האלה, בעת כהונתו, תחליט הממשלה על הכרזת אבל לאומי: (1) נשיא המדינה; (2) ראש הממשלה; (3) נשיא בית המשפט העליון; (4) יושב ראש הכנסת. אבל לאומי בנסיבות אחרות 3. (א) הממשלה רשאית להחליט על הכרזת אבל לאומי בנסיבות נוספות על אלה המנויות בסעיף 2, שבהן קיימת לדעתה הצדקה מיוחדת להכרזה על אבל לאומי. (ב) החליטה הממשלה על הכרזת אבל לאומי, תחליט הממשלה או מי שהיא הסמיכה לכך על פעולות חינוכיות-ערכיות לשם מתן ביטוי לאבל הלאומי ולמשמעותו הציבורית. נאום הכרזה 4. נשיא המדינה יכריז, בנאום הכרזה, על אבל לאומי. מועדי האבל הלאומי 5. תחילתו של יום האבל הוא משעת נאום ההכרזה ועד צאת הכוכבים למחרתו. דרכי קיום האבל הלאומי 6. במועד אבל לאומי, יחולו הוראות אלה: (1) דגל המדינה בבניינים הציבוריים יורד לחצי התורן; (2) במוסדות החינוך ובמחנות צבא הגנה לישראל יקוימו טקסים או פעולות חינוכיות מתאימות, לציון האבל ולהסברת משמעותו; (3) ביום ההכרזה, בערב, תושבת פעילות בתי העינוג הציבורי ובתי האוכל; (4) תוכנית השידורים של רשות השידור לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה–19652, ושל ערוץ הכנסת כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד–20033, יביעו את ייחודו של האבל הלאומי. עונשין 7. המפעיל בית עינוג ציבורי או בית אוכל במועד אבל לאומי, בניגוד להוראות סעיף 6(3), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19774. ביצוע ותקנות 8. ראש הממשלה ממונה על ביצועו חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. דברי הסבר לעיתים נדרשת המדינה לאירועים חד-פעמיים של ביטויי אבל, שמקורו בנסיבות חריגות ושיש בו בכדי להשפיע על העם רובו ככולו. בעת האחרונה ידעה המדינה מספר מצבים כגון אלה כדוגמת רצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל, אסון המסוקים ועוד. אחת מן התגובות המקובלות במדינות רבות לאסון בעל משמעות רחבה היא הכרזה על תקופה של אבל לאומי. מטרת הצעת החוק היא לקבוע באלו נסיבות יוכרז אבל לאומי, כיצד יוכרז, מה יהיו הביטויים הרשמיים של אבל לאומי וכד'. הצעת חוק זו לא קובעת מראש היקף כלשהו של פגיעות בנפש כמחייב הכרזת אבל לאומי. הבחנה מראש על פי מספר הנפגעים אינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כל אדם הוא עולם מלא ומותו של כל אדם הוא חורבן של עולם מלא ואסון כבד לרבים. הסדרת האבל הלאומי בחוק תאפשר כינון הסדרים מן המוכן ותמנע את הצורך באלתורים נוכח אירועים מפתיעים. הצעת חוק זו מתבססת על מסקנות עבודתה של הועדה הציבורית לענייני אבל לאומי, שמונתה בשנת 2001 ע"י ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים במשרד ראש הממשלה, בהשתתפות נציגי מגזרים ומקצועות רבים ובראשות פרופ' אסא כשר. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם בלילא וקבוצת חברי הכנסת (פ/1670/17), פורסמה בחוברת הצעות חוק הכנסת מס' 219 ועברה קריאה ראשונה ביום 25.3.2008. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התש"ע – 28.12.09