הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת כרמל שאמה פ/1936/18 הצעת חוק הכנסת (תיקון – התפלגות סיעה ופרישה מסיעה), התש"ע–2009 תיקון סעיף 59 1. בחוק הכנסת, התשנ"ד-19941 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 59 – (1) בפסקה (2), במקום "סיעות או חטיבות של הכנסת הקודמת או צירוף של מפלגות או ארגונים מחוץ לכנסת, או של סיעה או חטיבה כאמור עם מפלגה או ארגון כאמור" יבוא "מפלגות", במקום "לאותם סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים" יבוא "לאותן מפלגות", ובמקום "סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים" יבוא "מפלגות"; (2) אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) ההתפלגות היא של סיעה שמספר חבריה שלושה לפחות, והיא מתפלגת, בהסכמת כל חבריה, לשתי סיעות; (5) ההתפלגות היא של שני חברי הכנסת לפחות, החברים בסיעה שחלק ממנה התפלג לפי פסקה (1) בשנה שקדמה להודעתם על התפלגותם, ובלבד שהם מבקשים להתמזג עם הסיעה החדשה שנוצרה לאחר ההתפלגות האמורה, ושלא חל שינוי בהרכבה הסיעתי של סיעה זו." תיקון סעיף 60 2. בסעיף 60 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (א) האמור בו יסומן "(2)" ולפניו יבוא: "(1) הודעה על התפלגות לפי סעיף 59 (1) ו-(2) תימסר לוועדת הכנסת על ידי חברי הכנסת המבקשים להתפלג; הודעה על התפלגות לפי סעיף 59(4) תימסר לוועדת הכנסת על ידי כל חברי הסיעה."; (ב) בפסקה (2), במקום "59 (1) או (2)" יבוא "59 (1), (2) או (4)" ובסופה יבוא "לאחר שמצאה כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף 59"; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם חברי הכנסת המבקשים להתפלג לפי סעיף 59(5) ומטעם הסיעה שעימה הם מבקשים להתמזג, תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות והמיזוג כאחד." תיקון סעיף 61 3. בסעיף 61 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "שבסמוך לאחר הפרישה" יבוא "או במספר ישיבות סמוכות," והסיפה המתחילה במילים "וכן את" - תימחק; (2) בסעיף קטן (ב), אחרי "אלא לאחר" יבוא "שקיבלה פניה מנומקת בכתב מסיעתו של חבר הכנסת ולאחר"; (3) בסעיף קטן (ד), במקום "הודיעה" יבוא "החליטה"; (4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) התפטר חבר הכנסת מהכנסת סמוך להחלטת ועדת הכנסת על פרישתו, כאמור בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, ולא יאוחר מתום עשרה ימים מיום ההחלטה, או סמוך כאמור להחלטה סופית של בית המשפט האמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר, לא ייחשב כמי שפרש מסיעתו." דברי הסבר מוצעים תיקונים שונים לפרק י' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), בעניין שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת - התפלגות ופרישה. לסעיף 1 מוצע להוסיף לרשימת התנאים המאפשרים התפלגות של סיעות, שני תנאים נוספים: א. תנאי המתיר לסיעה להתפלג לשתי סיעות ובלבד שהדבר נעשה בהסכמת כל חבריה. יצוין כי בעבר נעשו התפלגויות מסוג זה, בהסתמך על האמור בסעיף 59(1) לחוק, ומוצע לעגן בחוק אפשרות זו; ב. תנאי המתיר לשני חברי כנסת לפחות, החברים בסיעה שהתפלגה, להתפלג מסיעתם ולחבור לסיעה החדשה שנוצרה כתוצאה מההתפלגות. תנאי לכך הוא שאותה סיעה חדשה לא התפלגה בשנית ולא התמזגה עם סיעה אחרת. לסעיף 2 מוצעות מספר הבהרות לסעיף 60 לחוק, שעניינו תפקידה של ועדת הכנסת באישור ההתפלגות. מוצע להבהיר מי צריך לפנות לוועדת הכנסת כדי שתתיר התפלגות: חברי הכנסת המתפלגים כאשר מדובר בחלק שמתפלג מסיעה, לעומת חברי הסיעה כולה כאשר מדובר בהתפלגות בהסכמת חבריה. כמו כן מוצע להבהיר כי אישורה של ועדת הכנסת להתפלגות נדרש רק כדי לוודא שהתקיימו התנאים שבסעיף 59 לחוק, ושיקול דעתה של הוועדה הוא מצומצם. לסעיף 3 מוצעות מספר הבהרות לסעיף 61 לחוק, שעניינו פרישה מסיעה. לאור העובדה שמעשה הפרישה הוא בעל השלכות קשות ביחס לחבר הכנסת, ומשפיע על הזכות לבחור ולהיבחר, חשוב שההוראות בעניין יהיו ברורות ככל שניתן. בשלהי הכנסת ה-16 התקיים דיון בפני יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, ומאוחר יותר בבית המשפט העליון, בשאלות האם שלושה חברי כנסת פרשו מסיעתם כאשר הצטרפו לסיעה אחרת לקראת הבחירות לכנסת ה-17, ובידי מי הסמכות להחליט בעניין. היועצת המשפטית לכנסת, כמו גם יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, סברו כי הסמכות הינה בידי ועדת הכנסת. לעומת זאת, היועץ המשפטי לממשלה, סבר כי ועדת הבחירות המרכזית מוסמכת לפסול את מועמדותו של חבר הכנסת לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת אם קבעה כי פרש מסיעתו, וכי החלטת ועדת הכנסת היא דקלרטיבית בלבד. יצוין כי בהחלטת יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית, העירה השופטת ביניש כך: "בשולי הדברים יוער, כי בעת הדיון התעוררה השאלה מיהו הגורם האחראי להניע את גלגלי ועדת הכנסת בבירור התקיימותה של פרישה של חבר כנסת מסיעתו. אכן, על פי ההסדר בחוק הכנסת אין מנגנון אוטומטי לבחינת שאלת הפרישה והיעדרו של מנגנון כזה עלול ליצור קשיים ומחלוקות. אוסיף על כן, כי טוב יעשה המחוקק אם ישקול את תיקון החוק כך שייקבע הסדר שלם יותר ביחס להכרעה בסוגית הפרישה ..." גם בית המשפט העליון העיר, באותה פרשה (בג"ץ 1759/06 מפלגת העבודה הישראלית ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ואח', ניתן ביום 14.8.06), כי מדובר בסוגיה המעוררת שאלות סבוכות מבחינה פרשנית. כך למשל נאמר לגבי הביטוי "בסמוך לאחר הפרישה": "את הביטוי "בסמוך לאחר הפרישה" יש לפרש על פי תכליתו של ההסדר הקבוע בסעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת. תכליתה המרכזית של הוראה זו הינה לצמצם את האפשרות שחבר כנסת שנבחר במסגרת רשימת מועמדים מסוימת יפרוש מסיעתו יחד עם המנדט שנתן ציבור הבוחרים לרשימה ממנה פרש, ויפעל בכנסת באופן המנוגד למצעה ולעמדותיה של הסיעה, תוך סיכול רצון הבוחר (ראו פרשת בצדק, 30-1)... האם התפטרות 45 יום לאחר הפרישה הינה התפטרות בסמוך לאחר הפרישה? אין מדובר בתקופה קצרה. אולם מקובלים עלינו נימוקי יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לעניין זה. בהתחשב בכך שמדובר היה בתקופת בחירות, וכי במהלך 45 ימים אלה לא התקיימו דיונים או הצבעות בעלות חשיבות רבה, ולא נטען בפנינו כי המשיבים הצביעו בכנסת בניגוד לעמדת הסיעה ממנה פרשו, יש לראות במשיבים 2-4 כמי שהתפטרו מכהונתם בסמוך לאחר פרישתם." מוצע לקבוע כי בקשה להכריז על חבר הכנסת כפורש תוגש לוועדת הכנסת על ידי סיעתו של חבר הכנסת, שהיא הנפגעת ממעשה הפרישה. בנוסף, מוצע לקבוע לעניין הקביעה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת על התפטרות בסמוך לפרישה, כי המילה "בסמוך" תפורש כמשתרעת על עד עשרה ימים לאחר החלטת ועדת הכנסת על הפרישה או החלטת בית המשפט המחוזי שאליו הוגש ערעור על החלטת ועדת הכנסת, לפי המאוחר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בטבת התש"ע – 28.12.09