הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין
אורי אורבך חיים כץ
זבולון אורלב יעקב כץ
דוד אזולאי אורלי לוי אבקסיס
רוברט אילטוב מנחם אליעזר מוזס
אריה אלדד משה (מוץ) מטלון
זאב אלקין אברהם מיכאלי
חיים אמסלם אנסטסיה מיכאלי
אופיר אקוניס אלכס מילר
אורי אריאל אורי מקלב
אריה ביבי מרינה סולודקין
משה גפני חמד עמאר
דני דנון ציון פיניאן
יצחק וקנין פניה קירשנבאום
נסים זאב מירי רגב
ציפי חוטובלי דוד רותם
יואל חסון כרמל שאמה
ישראל חסון יוליה שמאלוב-ברקוביץ
רוברט טיבייב ליה שמטוב
אמנון כהן עתניאל שנלר
פ/2131/18
הצעת חוק הביטחון בדרכים, התש"ע–2010
מטרה
1. 1
מטרת חוק זה היא להבטיח את ביטחונם של העושים שימוש בדרכים ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן, תוך איזון הולם בין הזכות לחופש התנועה לבין הזכות לביטחון אישי.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"דרך" – כהגדרתה בפקודת התעבורה1, לרבות דרך העוברת באזור כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–20072;
"מפקד צבאי" – כמשמעותו בתקנות ההגנה (שעת-חירום), 19453.
צו להגבלת תנועה בדרך
3.
מפקד צבאי רשאי להוציא צו בדבר איסור או הגבלת תנועה בדרך בשל נימוקים שבביטחון המדינה, בשל נימוקים שבביטחון העושים שימוש בדרך או בשל נימוקים שבביטחון המתגוררים או השוהים בסמוך אליה (להלן – "צו הגבלת תנועה בדרך"); צו כאמור יכול שיהיה:
(1) מתייחס לדרך כולה או מוגבל לקטעים או לקטע מדרך;
(2) מורה על איסור תנועה בדרך, על חסימת דרכי גישה לדרך או על איסור כניסה לדרך;
(3) מוגבל לפרק זמן מסוים או שאינו מוגבל בזמן;
(4) מתייחס לכל שעות היממה או מוגבל לשעות מסוימות ביממה;
(5) מתייחס לכל ימי השנה או מוגבל לימים מסוימים בשבוע או למועדים מסוימים בשנה;
(6) מתייחס לכל כלי הרכב או לסוגים שונים של כלי רכב;
(7) מתייחס להולכי רגל;
(8) מורה על התניית הכניסה לדרך בבידוק או בכל תנאי אחר, למעט תנאי של נשיאה בתשלום עבור הכניסה לדרך;
(9) מתייחס לכל אדם או מוגבל למי שהינם בעלי אזרחות ישראלית או שהינם תושבי קבע, למי שאינם בעלי אזרחות ישראלית או שאינם תושבי קבע, למי שהינם בעלי אשרת תייר או שאינם בעלי אשרת תייר.
אישור צו הגבלת תנועה בדרך
4.
(א) צו הגבלת תנועה בדרך יובא לאישור ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת (להלן – "ועדת המשנה"), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות מעת שניתן; ועדת המשנה רשאית לאשר את הצו, בשינויים או בלי שינויים או לא לאשרו.
(ב) לא התכנסה ועדת המשנה בתוך שבוע מיום שניתן הצו, יראו את הצו כאילו אישרה אותו הוועדה.
(ג) תיקון או ביטול של צו הגבלת תנועה בדרך יערך כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בשינויים המחויבים.
(ד) על אף האמור בסעיף זה, מצא המפקד הצבאי כי קיים צורך דחוף בהוצאת צו הגבלת תנועה בדרך, יהא רשאי להוציא צו דחוף כאמור וליתן לו תוקף בחתימתו, ובלבד שתקופת תוקפו של הצו לא תעלה על 48 שעות.
(ה) על אף האמור בסעיף זה, הוצא צו הגבלת תנועה בדרך על ידי המפקד הצבאי לצרכים מבצעיים של לחימה באויב או בשל מצב של לחימה באויב בדרך נשוא הצו או בשטח הסמוך אליה – לא יהא הצו טעון אישור ועדת המשנה, כל עוד נמשכת הלחימה באויב.
פרסום
5.
החלטת ועדת המשנה בצירוף העתק צו הגבלת תנועה בדרך נשוא ההחלטה – תפורסם באתר האינטרנט של הכנסת, באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה ובאתר האינטרנט של צה"ל.
שמירת דינים
6.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה בחוק לכל רשות, לרבות למשטרת ישראל ולמפקח על התעבורה, לעניין קביעת הסדרי תנועה בדרכים ואיסור או הגבלת השימוש בהן, בין לפרק זמן קצוב ובין ללא הגבלת זמן.
תחילה
7.
תחילתו של חוק זה 15 ימים מיום פרסומו.
דברי הסבר
מטרת חוק זה הינה לאפשר הוצאת צווים אשר יאסרו או יגבילו את התנועה בדרכים, על מנת להבטיח שמירה נאותה על ביטחונם של העושים שימוש בדרכים אלה ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן.
מאז ראשית ימי הציונות ביצעו ארגוני הטרור פעולות טרור בדרכים, אשר כוונו כנגד שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרכים. בד בבד, ניצלו פעילי ארגוני הטרור את חופש התנועה שניתן בדרכים שונות, על מנת להגיע באמצעותן ליישובים הסמוכים לאותן דרכים ולפגוע באנשים המתגוררים שם או הנמצאים בקרבת אותן דרכים.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בהיקפם של פיגועי הטרור אשר בוצעו תוך שימוש בנשק חם. הדבר גרם לאובדן תחושת הביטחון של הנוסעים והעוברים בדרכים אלו, בפרט בדרכים המצויות ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן. כתוצאה מכך, נפגעו באופן קשה חופש התנועה ותחושת הביטחון האישי של אזרחים ותושבים תמימים בכל רחבי הארץ, וזאת בצד הפגיעה הקשה בנפש שנגרמה בשל פיגועי הטרור כאמור.
על רקע זה, ננקטה בשנים האחרונות מדיניות הכרחית של הגבלת תנועה בדרכים שונות, אשר הותרו לנסיעתם של אזרחים ישראלים בלבד. מדיניות זו הוכחה כיעילה, והביאה במקרים רבים לירידה חדה בעקומת פיגועי הטרור, תוך השבת הביטחון לנוסעים בכבישים אלה. מדיניות זו, אשר ננקטה בלית ברירה, היוותה איזון הולם ומתחייב בין הזכות לחופש תנועה, לבין החובה לשמור על חייהם ועל ביטחונם של העושים שימוש בדרכים ושל המתגוררים או השוהים בסמוך אליהן. דא עקא, שפסק הדין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה נ' שר הביטחון (טרם פורסם, 29.12.2009), עורר את הצורך בהסדרת סמכויותיו של המפקד הצבאי בנושא של הגבלת התנועה בדרכים והסדרת מנגנון פיקוח הולם על החלטותיו.
החוק המוצע בא ליתן מענה מאוזן וראוי לסוגיה זו, תוך מתן סמכות לגורמי הביטחון הבכירים לקבוע מדיניות בדבר הגבלת או איסור תנועה בדרכים. על פי החוק המוצע, יהא המפקד הצבאי רשאי ליתן צו בדבר הגבלת תנועה בדרך. עוד נקבע, כי צו כאמור יהא טעון פיקוח ואישור על ידי הכנסת, באמצעות ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון.
ההסדר המוצע מביא לידי ביטוי הולם גם את מעמדה של הכנסת כגורם המפקח על פעילות רשויות השלטון בהיותה מבטאת את קשת הדעות הרחבה הקיימת בציבור, שעה שההחלטה המנהלית בדבר הגבלת התנועה תועבר תחת שבט ביקורתה של ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בכך יתאפשר לכנסת למלא את תפקידה המרכזי והחשוב כמבקרת פעולות הרשות המבצעת, באופן אשר עשוי לצמצם במידה רבה את הצורך בהבאת נושאים שהינם ביטחוניים-מקצועיים במהותם לפתחו של בית המשפט. כל זאת, תוך צמצום ההתערבות השיפוטית בהחלטות כאמור, בהיותן החלטות אשר קיבלו את אישורה של הרשות המחוקקת – הכנסת, לאחר שנבדקו בידי ועדת המשנה שהוסמכה לצורך כך.
כן קובע החוק המוצע במפורש כי אין בהוראותיו כדי לגרוע מסמכויות הנתונות כיום על פי חוק לכל רשות, לרבות למשטרת ישראל ולמפקח על התעבורה, לעניין קביעת הסדרי תנועה בדרכים ואיסור או הגבלת השימוש בהן.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באדר התש"ע – 15.2.10