הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב אלקין אריה אלדד אברהם מיכאלי דוד רותם משה גפני זבולון אורלב עתניאל שנלר יעקב כץ מיכאל בן-ארי ציפי חוטובלי יריב לוין זאב בילסקי מנחם אליעזר מוזס אריה ביבי ישראל חסון יואל חסון נסים זאב יצחק וקנין חיים אמסלם אורי אורבך דוד אזולאי נחמן שי פ/2341/18 הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון – פיצוי בשל עסק של חקלאות), התש"ע–2010 תיקון סעיף 55 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 55, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) בעל עסק של חקלאות, כהגדרתו בסעיף 62, זכאי לגמול פרישה חודשי כל עוד אינו מתגורר בתחום האמור בסעיף 3 או במדינת חוץ, אם מתקיימים בו כל אלה: (1) ביום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה; (2) ביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות; (3) בתקופת ארבע שנים רצופות בין השנים 1997 עד 2003 מרכז חייו היה בשטח מפונה; (4) בתקופת ארבע שנים רצופות בין השנים 1997 עד 2003 היתה לו הכנסה ממשק חקלאי; (5) הוא אינו הבעלים, השוכר או המפעיל של עסק חדש של חקלאות. (6) ממוצע שכרו בין השנים 2006-2009 היה נמוך או שווה לממוצע השכר הממוצע במשק באותה התקופה (להלן – השכר הממוצע בתקופה) (ג) גמול הפרישה החודשי יהיה בסך 2,000 שקלים חדשים למי שהרוויח יותר מ-70% מהשכר הממוצע בתקופה, ובסך 3,000 שקלים חדשים אחרת. (ד) מי שזכאי לגמול פרישה חודשי לפי סעיף קטן (ב) וכן לפיצוי לפי הוראות סעיפים 67א, 70א והתוספת השלישית לחוק זה, יהא רשאי לבחור בגמול הפרישה כאמור או בפיצוי לפי הסעיפים האמורים. (ה) גמול הפרישה החודשי ישולם בעד התקופה שתחילתה עם הגיעו של בעל עסק של חקלאות לגיל 55, ובכל מקרה לא לפני סיום התקופה בגינה שולמו לו דמי אבטלה על פי דין והתקופה בגינה התקבלו דמי הסתגלות, וסיומה עם הגיעו של בעל העסק של חקלאות לגיל פרישת חובה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–20042. (ו) בעל עסק של חקלאות שזכאי לגמול פרישה חודשי בדיעבד, יקבל אותו במועד ביצוע התשלום החודשי הקבוע הראשון. תיקון סעיף 62 2. בסעיף 62 לחוק העיקרי, אחרי ההגדרה "בעל עסק" יבוא: ""בעל עסק של חקלאות" – מי שהיתה לו זכות בעלות או זכות חכירה בקרקע חקלאית בשטח מפונה במשך ארבע שנים רצופות בין השנים 1998 עד 2003, והפעיל בה עסק של חקלאות, בין בעצמו ובין בדרך של השכרת הקרקע לאחר;" הוספת סעיפים 67א ו-67ב 3. אחרי סעיף 67 לחוק העיקרי יבוא: "פיצוי בשל עסק חקלאות 67א. (א) בעל עסק של חקלאות זכאי לקבל קרקע חקלאית מחוץ לשטח מפונה, בתנאים שיקבע ראש הממשלה בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שישיב את סכום הפיצוי שקיבל לפי הוראת סעיף 3(א)(3) לתוספת השלישית ללא הפרשי הצמדה וריבית, כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19613; בקביעת התנאים בצו כאמור יובא בחשבון מקום מגוריו של הזכאי. (ב) בעל עסק של חקלאות שקיבל פיצוי לפי סימן זה והקים עסק של חקלאות במקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ, בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה, יהיה זכאי לפיצוי בשל נזק שנגרם עקב אובדן עונות של גידול ושיווק תוצרת חקלאית או של מטע, ובלבד שוועדת הזכאות קבעה שנגרם לעסקו נזק כאמור והוא נקט אמצעים סבירים כדי להקים את העסק במועד מוקדם משהוקם. ג) פיצוי בשל נזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה שווה למכפלת התקופה, לפי חודשים, שבה נגרם הנזק, ובלבד שלא תעלה על התקופה שבין יום פינוי העסק ובין יום הקמת העסק החדש, במקדם של 250,000 שקלים חדשים עבור 12 חודשים. (ד) פיצוי על אובדן עונות לפי סעיף 67א יקוזז מהפיצוי המיוחד שיינתן לבעל מטע לפי סעיף 67ב. פיצוי בשל עסק של חקלאות – מסלול מיוחד למטעים 67ב. (א) בסעיף זה – "תחשיבי משרד החקלאות" – תחשיבים הנערכים מעת לעת ע"י משרד החקלאות, ואשר מחשבים את הרווח הצפוי מדונם מטע על בסיס הכנסות ועלויות המקובלות בכל ענף וענף; "רווח שנתי צפוי לדונם מטע" – יתרה שנתית כולל עלות עבודה קבועה, כהגדרתה בתחשיבי משרד החקלאות; "מטע" – קרקע, שעליה נטועים 9 עצי פרי לפחות, אשר נטעו למטרת הנבת פירות רב שנתית; "גיל המטע" – התקופה שחלפה מיום נטיעת המטע ועד ליום הקובע; "אורך חיי המטע הצפוי" – מספר שנות הקיום, כהגדרתן בתחשיבי משרד החקלאות לגבי כל ענף וענף. (ב) סכום הפיצוי שישולם לבעל מטע שהיה מעובד ביום הקובע יהיה בהתאם לאובדן הרווח השנתי הצפוי מהמטע, ויחושב על ידי הכפלת שטח המטע בדונמים במכפיל גיל המטע וברווח השנתי הצפוי לדונם מטע לפי תחשיבי משרד החקלאות. (ג) מכפיל גיל המטע יהיה כדלהלן: (1) אם גיל המטע נמוך משנה – 5; (2) אם גיל משנה עד שנתיים – 6; (3) אם גיל המטע משנתיים עד שלוש שנים – 7; (4) אם גיל המטע משלוש עד ארבע שנים – 8; (5) אם גיל המטע מארבע שנים ומעלה – 9; (6) על אף האמור לעיל, היה ההפרש שבין גיל המטע לבין אורך חיי המטע הצפוי, קטן מ-9, יהיה מכפיל גיל המטע שווה להפרש זה." תיקון סעיף 70 4. בסעיף 70(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ועדת זכאות רשאית להאריך את התקופה הקבועה בסעיף זה אם הוכח להנחת דעתה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו". הוספת סעיף 70א 5. אחרי סעיף 70 לחוק העיקרי יבוא: "מענק השקעה לעסק של חקלאות 70א. הוועדה המיוחדת רשאית, לפי הצעת ועדת הזכאות, ולבקשת בעל עסק של חקלאות, להחליט כי בעל עסק כאמור, שקיבל פיצוי לפי סימן זה והקים עסק של חקלאות במקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ, יקבל מענק, ובלבד שיתקיימו אלה: (1) הוכח להנחת דעתה של הועדה המיוחדת כי הפיצוי שקיבל המבקש נמוך מההוצאות שהיה עליו להוציא לצורך הקמת העסק; (2) סכום המענק לא יעלה על 30 אחוזים מהפיצוי שקיבל המבקש בשל העסק לפי הוראות חוק זה." תיקון התוספת השלישית 6. בתוספת השלישית לחוק העיקרי – (1) בסעיף 1, בהגדרה "פריטי הרכוש הקבוע", בסופה יבוא "וכן פריטים נוספים שתאריך הרכישה שלהם הוא לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996), שוועדת זכאות התירה לכלול בטופס;"; (2) בסעיף 3(א)(3), במקום "בסך 135,000 שקלים חדשים" יבוא "בסך 340,000 שקלים חדשים"; (3) בסעיף 6(ב)(1)– (א) ברישה, אחרי "כמפורט להלן" יבוא "ואולם מהסכומים הנקובים בפסקאות משנה (א) עד (ג) יופחת כל פיצוי ומענק שקיבל הזכאי בשל חממות"; (ב) בפסקת משנה (א), במקום "8,000" יבוא "40,000"; (ג) בפסקת משנה (ב), במקום "40,000" יבוא "102,000"; (ד) בפסקת משנה (ג), במקום "76,000" יבוא "146,000"; (4) בסעיף 12(1), במקום "לענף החקלאות – מכפיל 7;" יבוא "לענף החקלאות – מכפיל 8;". תחולה 7. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על זכאי שהגיש תביעה לפני תחילתו של חוק זה (להלן – תחילת התיקון), אף אם הטיפול בתביעתו הסתיים לפני תחילת התיקון, ובלבד שבמתן הפיצויים יובאו בחשבון הפיצויים והמענקים שקיבל הזכאי לפי כל דין ולפי החוק העיקרי כנוסחו לפני תחילת התיקון. חובת קביעת צו 8. צו לפי סעיף 67א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום תחילת התיקון. דברי הסבר מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה להסדיר בעיות שהתעוררו בקרב חקלאי גוש קטיף לאחר פינוים ממשקיהם במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, (להלן – החוק), הן בשל שינוי נסיבות שחל מיום חקיקת החוק ועד היום, והן בשל אי-הסדרת נושאים מסוימים במסגרת החוק, שבלעדיהם לא ניתן להשיב את מצבם של חקלאי גוש קטיף למצב שהיו בו עובר לפני יישום תוכנית ההתנתקות – ולאפשר בכך קיום בכבוד לחקלאים המפונים. הצעה דומה בעיקרה עברה בקריאה טרומית בכנסת ה-17, והוגשה על ידי ועדת הכספים של הכנסת לקריאה ראשונה. על ההצעה חתמו, בזמנו, ראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר הכנסת, וכמחצית משרי הממשלה כתוארם היום, ובסך הכול כשבעים מחברי הכנסת ה-17. הצעת החוק עניינה מתן הטבות לחקלאים בלבד, ולא לבעלי עסקים אחרים או לשכירים, על בסיס נתונים ועובדות אשר הובאו לפני ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הוועדה), שלפיהם הקמה מחדש של עסק חקלאי כרוכה בקשיים ייחודיים המצדיקים מתן הטבות נוספות לחקלאים והבחנתם מבעלי עסקים אחרים. בין קשיים אלה יודגשו הקשר של החקלאי לקרקע, המשאבים הרבים שהשקיעו החקלאים בבניית הנחלה החקלאית עובר לפינוי, תנאי עיבוד הקרקעות בתחומי חבל עזה שלא ניתן לשחזר בתחומי מדינת ישראל והתלות של העסק החקלאי בעונות השנה. מוצע להסדיר שני מסלולים חלופיים: האחד – גמול פרישה לחקלאי שפרש מעיסוק בחקלאות, והאחר – פיצויים שונים הקבועים בסעיפים 3, 5 ו-6 להצעה. לפי הצעת החוק, מי שזכאי לפי שני המסלולים יהא רשאי לבחור אחד מהם. סעיף 139 קובע מניעת כפל פיצוי בשל אותו נכס לאותו זכאי על פי יותר מסימן אחד לפרק ה' לחוק. הצעת חוק זו תאפשר, בין השאר, קבלת פיצוי בשל אותו נכס לאותו זכאי על פי סימן ד'. סעיף 1 במסגרת הסכמות שהושגו בין מנהלת תנופה לנציגי הממשלה, הוחלט על מתן גמול פרישה לבעלי העסקים המפונים בתנאים מסוימים. מטרתו של סעיף זה הינה לעגן בחוק את זכותם של בעלי עסק של חקלאות לקבלת גמול פרישה בתנאים דומים. סעיף 2 מוצע להגדיר בעל עסק של חקלאות, לגביו יחולו ההסדרים שבהצעה, כמי שהיתה לו זכות בעלות או חכירה בקרקע חקלאית בשטח מפונה במשך ארבע שנים רצופות בתקופה שבין השנים 1998 עד 2003. כן נדרש כי בקרקע החקלאית הופעל עסק של חקלאות, בין על ידי הזכאי עצמו ובין על ידי אחר ששכר ממנו את הקרקע. סעיף 3 מוצע לעגן בחוק את האפשרות הקבועה היום בהחלטת הממשלה (מס' 3601 מיום 8 במאי 2005), לפצות זכאי בעל קרקע של חקלאות במתן קרקע חלופית. מוצע להסמיך את ראש הממשלה לקבוע את פרטי ההסדר האמור לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם שר החקלאות ופיתוח הכפר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. הזכאות לקבל פיצוי במתן קרקע חלופית תותנה בכך שהזכאי ישיב את הפיצוי הכספי שקיבל בשל הקרקע החקלאית לפי הוראת סעיף 3(א)(3) לתוספת השלישית לחוק. מוצע לקבוע רכיב פיצוי נוסף לחקלאים בשל אובדן עונות של גידול ושיווק תוצרת חקלאית. הפיצוי יינתן רק לאחר שוועדת הזכאות תקבע כי לעסקו של מבקש הפיצוי נגרם נזק כאמור וכי הזכאי נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את נזקו בדרך של הקמת העסק החדש במועד מוקדם יותר משהוקם. לפי הצעת החוק, הפיצוי בשל אובדן עונות יחושב לפי מספר החודשים שבהם נגרם הנזק, כשהוא מוכפל ב-250,000 ומחולק ל-12. בנוסף, מוצע מסלול מיוחד לפיצוי בעלי המטעים. סעיף 4 כיום כדי לקבל מענק השקעה לפי החוק יש לסיים את העתקת העסק בתוך שנה. מוצע להסמיך את ועדת הזכאות להאריך את התקופה להגשת בקשה לקבל מענק השקעה לעסק ממשיך בהתקיים נסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו. סעיף 5 מוצע לאפשר לוועדת הזכאות להעניק לבעל עסק של חקלאות שקיבל פיצוי והקים עסק חדש של חקלאות גם מענק השקעה לעסק של חקלאות. המענק יינתן אם יוכח כי הפיצוי שניתן לזכאי היה נמוך מן ההוצאה שהוציא לצורך הקמת עסקו החדש. עוד מוצע לקבוע כי סכום המענק הנוסף לא יעלה על 30 אחוזים מהפיצוי שקיבל בעל העסק לפי החוק. סעיף 6 מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק, שעניינה פיצוי בשל עסק. ראשית, מוצע לקבוע כי לעניין פרטי הרכוש הקובע שעל בסיסם מחושב הפיצוי הפיננסי לבעל עסק יינתן לוועדת הזכאות שיקול דעת להוסיף פרטי רכוש נוספים, שתאריך רכישתם הוא לפני 1 בינואר 1996. שנית, מוצע להגדיל את סכום הפיצוי שניתן בשל קרקע חקלאית מ-135,000 שקלים חדשים ל־340,000 שקלים חדשים לנחלה. עוד מוצע להגדיל את הפיצוי שניתן לחקלאים בשל החממות שהיו בבעלותם טרם הפינוי. הגדלת סכום הפיצוי נעשית על פי סיווג החממות הקבוע בחוק כיום. לבסוף מוצע לשנות את המכפיל של ענף החקלאות, לצורך חישוב הרווח התפעולי לעסק, מ-7 ל-8. סעיף 7 מוצע לקבוע כי ההסדרים המוצעים יחולו על כל בעל עסק של חקלאות הזכאי לפיצוי לפי החוק גם אם הגיש תביעה על פי ההסדרים שהיו קבועים לפני תחילת ההסדר המוצע והטיפול בתביעתו הסתיים. במתן פיצוי לפי ההסדר המוצע יובאו בחשבון פיצויים ומענקים שניתנו לבעל העסק לפני תחילתו לפי החוק ולפי כל דין. עלות תקציבית להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של החוק היא 830 מיליון שקלים חדשים, ועשויה להיות לו עלות נוספת של 370 מיליון שקלים חדשים, ככל שההוראות המוצעות יוחלו גם על מגזרים נוספים, כגון בעלי עסקים אחרים. להערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלות השנתית של הצעת החוק היא 524 מיליון שקלים חדשים. מכיוון שהמדינה מקצה כבר היום תקציבים שהצעת החוק באה לעגן בחקיקה, העלות התקציבית בפועל היא 319 מיליון שקלים חדשים. הצעת חוק זו היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זאב אלקין וקבוצת חברי כנסת (פ/3398/18; הונחה לקריאה ראשונה ביום 22.7.08 – הצעות חוק הכנסת 252). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בניסן התש"ע – 17.3.10