הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת דניאל בן-סימון פ/2090/18 הצעת חוק הסדרת פעילותם של ראשי מדינה בדימוס, התש"ע–2010 הגדרה 1. בחוק זה, "ראשי מדינה בדימוס" – נשיאי מדינה וראשי ממשלה שאינם מכהנים עוד. איסור עיסוק פרטי למטרות רווח 2. ראשי מדינה בדימוס לא יעסקו בעיסוקים פרטיים למטרות רווח אישי, למשך שלוש שנים מתום כהונתם; הם יהיו זכאים להמשיך ולעסוק בעניינים ציבוריים כראות עיניהם. ויתור על טובות הנאה 3. אם יבחר ראש מדינה לעסוק בעיסוק פרטי לאחר תום שלוש שנים מסיום כהונתו, יראו אותו כמי שוויתר על טובות ההנאה שהיה זכאי להן עד תום תקופת הזכאות המצוינת בחוק. דברי הסבר בעשור האחרון התפתח נוהג בקרב ראשי ממשלה בישראל: לאחר פרישתם, עוסקים האישים הללו בשלל משרות פרטיות בשוק ההון, תוך ניצול הקשרים שצברו במסגרת חייהם הפוליטיים. אין ספק, כי תוארם המכובד וקשריהם מהווים תמריץ חזק ביותר עבור כל בעל הון להעסיקם וכי ההצעות וההזדמנויות לעשות לביתם לא יאחרו להגיע. עם זאת, אין זה מוסרי וראוי כי ראשי המדינה, מי ששירתו את מדינתם ואזרחיה, ינצלו את מעמדם הרם ותוארם בכדי לקדם את עצמם כלכלית. פעילות עסקית שכזו מצדם פוגעת קשות באמון הציבור במערכת הפוליטית ובמוסדות המדינה. לצערנו, נורמות אשר היו ברורות מאליהן בעבר, אינן כאלו יותר. כיום זה כמעט מקובל שמנהיג פוליטי שאינו אהוד בציבור, יפרוש מן החיים הפוליטיים לזמן מה, יעשה מה שיחפוץ וישוב לחיים הציבוריים והפוליטיים כאשר הקרקע תהיה פורה מספיק בעיניו. נשיאי מדינה וראשי הממשלה בדימוס נהנים ממעמד ציבורי רם וממשיכים להוות עבור הציבור מקור לדוגמא ומופת. הם גם נהנים מפנסיה מכובדת ותנאים מיטיבים נוספים, בין היתר כיוון שהם נחשבים, מהווים, ונרשמים בדפי ההיסטוריה כמנהיגי המדינה לדורות. על כן, יש בידיהם כל האמצעים להמשיך ולתרום לכלל הציבור בנושאים הקרובים לליבם. על כן, מוצע בהצעת חוק זו כי ראש מדינה בדימוס ייזקק ראשית ל"תקופת צינון", בדומה לאישי ציבור המעוניינים להיבחר לכנסת, בטרם יפנה לעיסוקים פרטיים. כמו כן, היות וראשי מדינה בדימוס זכאים לטובות הנאה רבות כגון שירותים רפואיים, שירותי משרד, נהג ורכב, ראשי מדינה אשר יבחרו לעסוק בעיסוקים פרטיים לאחר תום תקופת הצינון, לא יהיו זכאים יותר לטובות הנאה אלו, שמטרתן, למעשה, לאפשר להם יד חופשית בעשייה ציבורית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התש"ע – 8.2.10