הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת זבולון אורלב
יריב לוין
פ/2497/18
הצעת חוק בודקי פוליגרף (רישוי ופיקוח), התש"ע–2010
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בדיקת פוליגרף" – בדיקה באמצעות מכשיר פוליגרף, המיועדת להעריך את מהימנות תשובותיו ואמרותיו של הנבדק, או לגלות מידע או הימצאות מידע אצל הנבדק, וזאת בהסתמך על תגובותיו הפסיכו-פיזיולוגיות במהלך הבדיקה, כפי שהן נרשמות באמצעות מכשיר הפוליגרף;
"בודק פוליגרף" – כל אדם, תאגיד או ישות, העושה שימוש במכשיר פוליגרף למטרת בדיקת פוליגרף;
"האיגוד" – איגוד בודקי הפוליגרף;
"מכשיר פוליגרף" – מכשיר בעל שלושה ערוצים או יותר, המשמש למדידה ולרישום סימולטניים ורציפים של תגובות של גוף האדם, וביניהן שינויים קרדיו-ואסקולאריים, פעילות מערכת הנשימה ומוליכות החשמלית של העור או כל מכשיר אחר אשר השר, לאחר התייעצות עם הוועדה, קבע כי הינו מכשיר פוליגרף;
"נבדק" – אדם שעובר בדיקת פוליגרף;
"השר" – שר המשפטים.
פרק ב': ועדת הרישוי ומנגנון ערר
ועדת הרישוי
2.
(א) שר המשפטים ימנה ועדת רישוי לפי חוק זה (להלן – הוועדה).
(ב) בוועדה יהיו חמישה חברים, וזה הרכבה –
(1) שופט או שופט בדימוס, והוא יהיה יושב-ראש הוועדה;
(2) נציג משרד המשפטים;
(3) איש אקדמיה מתחום מדעי ההתנהגות;
(4) אדם שעיסוקו עריכת בדיקות פוליגרף בעסק פרטי שהוצע לשם כך על ידי הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של בודקי הפוליגרף;
(5) נציג הציבור.
(ג) תקופת כהונתה של הוועדה תהיה שנתיים; שר המשפטים יוכל להאריך תקופה זו לתקופה זהה נוספת אולם סך כל תקופת כהונתה לא יעלה על ארבע שנים.
סמכויות הוועדה
3.
(א) לוועדה נתון שיקול הדעת בכל הקשור למתן רישיון לבודק פוליגרף.
(ב) הוועדה תנהל את ההליכים המקדמיים למתן הרישיון, לרבות הגשת התנגדויות לבקשה למתן רישיון והגשת ערר על בחינות ההסמכה, והכל לפי תקנות שייקבע השר.
פרק ג': חובת רישוי ותנאים למתן רישיון
חובת רישוי ואיסור התעסקות
4.
(א) לא יבצע אדם בדיקת פוליגרף אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת הוועדה.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על בדיקת פוליגרף שנערכת למטרות מחקר, רכישת מקצוע, אבחון או טיפול רפואיים, אולם בדיקות אלה יבוצעו תחת פיקוחו של בודק פוליגרף בעל רישיון.
תנאים למתן רישיון
5.
(א) כל אדם רשאי להגיש לוועדה בקשה לקבלת רישיון כבודק פוליגרף.
(ב) לא יינתן לאדם רישיון לבצע לבדיקות פוליגרף אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה –
(1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל או שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19521;
(2) מלאו לו 23 שנים;
(3) הוא בעל תואר בוגר ממוסד להשכלה גבוהה בישראל שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19582, או ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהשר, או מי שהוא הסמיכו לענין זה, הכיר בו לענין זה;
(4) הוא סיים בהצלחה לימודי קורס לבדיקת פוליגרף, שהוכר על ידי השר לענין זה;
(5) הוא עמד בדרישות ההתמחות ובבחינות ההסמכה בהתאם לתקנות שיקבע השר בהסכמת הוועדה;
(6) לדעת הוועדה אין מניעה – מטעמים של בטחון הציבור או מטעמים של עברו, תכונותיו או התנהגותו של המבקש – להענקת הרישיון.
(ג) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאית הוועדה לוותר על התנאים האמורים בפסקאות (3) עד (6) לסעיף קטן (ב), כולם או מקצתם.
פרק ד': תאגיד בודקי פוליגרף
תאגיד של בודקי פוליגרף
6.
(א) תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לעריכת בדיקות פוליגרף או סניף של משרד כזה א לבצע בדיקות פוליגרף, אלא אם יש בידו רישיון לכך מאת הוועדה.
(ב) לא יינתן רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:
(1) התאגיד רשום בישראל כדין ואין כל הגבלה על ערבות חבריו;
(2) כל חבריו ומנהליו הם בודקי פוליגרף מורשים;
(3) מטרתו, כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות, היא עיסוק בבדיקות פוליגרף ובפעולות נלוות הדרושות לשם כך.
חתימה מוסמכת
7.
כל מסמך היוצא מתאגיד בודקי פוליגרף הנוגע להיבטים המקצועיים של בדיקת פוליגרף ייחתם על ידי בודק פוליגרף בלבד.
פרק ה' : הוראות שונות
תוקף הרישיון
8.
תקפו של רישיון לפי חוק זה הוא לשנתיים, והוא יחודש מדי שנתיים עם תשלום האגרה השנתית על פי שיעורה בתקנות שיתקין השר, אלא אם מצאה הוועדה שלא נתקיים עוד במבקש תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון.
ערעור
9.
סירוב הוועדה לתת או לחדש רישיון לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית המשפט השלום; סדרי הדין בערעור ייקבעו בתקנות.
ביצוע ותקנות
10.
השר ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בעניין קורסי הכשרה מקצועית, הליך ההתמחות ובחינות ההסמכה, שבעניינן על השר להתייעץ עם הוועדה.
תחילה
11.
תחילתו של חוק זה ביום כניסתם לתוקף של התקנות שיותקנו על ידי השר או שישה חודשים מיום פרסום החוק, לפי המוקדם.
הוראות מעבר
12.
(א) בודקי הפוליגרף החברים באיגוד יחשבו כמי שקיבלו רישיון אשר תחילת תוקפו ממועד תחילתו של החוק.
(ב) במהלך התקופה שבין קבלתו של חוק זה לבין תחילת תוקפו, תינתן האפשרות למי שעוסק בפועל בבדיקות פוליגרף, אך איננו חבר האיגוד, לעבור השלמה מקצועית ולהיבחן בבחינות הסמכה במתכונת ובנוסח שיקבע האיגוד. עמד בודק כאמור בהצלחה בבחינות ייחשב כמי שקיבל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) לעיל.
(ג) האיגוד יערוך את ההשלמה המקצועית לפי סעיף קטן (ב) במתכונת אשר תיקבע על ידו, בהתייעצות עם הוועדה.
דברי הסבר
השימוש במדידות פסיכו-פיזיולוגיות במטרה לאבחן אמירת אמת או שקר של אדם נפוץ כיום בעולם המודרני. המכשיר באמצעותו מתבצעות ונרשמות המדידות במספר ערוצים פיזיולוגיים במקביל הינו הפוליגרף, שזכה בפי הציבור לכינוי "מכונת אמת" או "גלאי שקר". חרף הדימוי המכני של כינויים אלה, הגורם האנושי, קרי בודק הפוליגרף, הוא המרכיב העיקרי האחראי לקבלת אבחונים נכונים או מוטעים באמצעות כלי זה. מכאן נובעת חיוניות חקיקתו של חוק שיסדיר את רישוי הבודקים והפיקוח עליהם. בשולי הדברים יצוין, כי אין הצעת החוק מתייחסת כלל לקבילות ממצאי הפוליגרף.
משנות ה-50, עת הוכנס מכשיר הפוליגרף לשימוש בישראל, ועד היום, עבר השימוש בו כברת דרך ארוכה – ממצב של עריכת בדיקות בודדות בתחום הביטחוני ובמקרים מיוחדים, הפך מכשיר הפוליגרף למכשיר המשמש באופן יומיומי רשויות וגופים שונים: את רשויות הביטחון לצורך בדיקות הסינון והקבלה לעבודות מסווגות וכחלק מהמארג למניעת פיגועים ולחשיפת פעילות עוינת אחרת; את משטרת ישראל והמשטרה הצבאית הנעזרות במכשיר באופן שוטף בתחום הפלילי לקידום החקירות ולאיסוף מידע מודיעיני פלילי; את בתי המשפט האזרחיים לבירור מחלוקות בין הצדדים; וכן גורמים פרטיים שונים.
השימוש הנפוץ שנעשה בפוליגרף בישראל מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם בהתחשב במספר הבדיקות ביחס לגודל האוכלוסייה. על אף העובדה כי במהלך השנים נקבעו הלכות משפטיות שונות בנוגע לשימוש בתוצאות בדיקות הפוליגרף, ועל אף השכיחות הגבוהה של השימוש בפוליגרף ותמימות הדעים בקרב יודעי דבר, כי הגורם המכריע בהשגת אבחונים נכונים או מוטעים הוא הגורם האנושי, טרם נחקק בישראל חוק שמטרתו רישוי בודקי פוליגרף. חקיקה כזו תבטיח קיום רמה מקצועית ואתית נאותה, תוך פיקוח הולם על העיסוק, לשם הגנה על הציבור.
כבר בשנת 1979 מונתה על ידי שר המשפטים ועדה ברשות יצחק כהן, שופט בית המשפט העליון (כתוארו דאז), על מנת לדון בהיבטים השונים של הפוליגרף. במסקנותיה משנת 1981, המליצה הוועדה כי "אין להשאיר את בדיקת הפוליגרף כמקצוע פרוץ, שכל מי שרוצה עוסק בו, אלא יש צורך בחקיקת חוק בדבר רישוי בודקי הפוליגרף". כנספח לדו"ח הכינה הוועדה טיוטה להצעת חוק רישוי. לדעה זו הצטרפה ועדת בדיקה לעניין הפוליגרף שהוקמה בכנסת בשנת 1999 בראשות חבר הכנסת מיכאל איתן ואשר כללה חברי הכנסת ממרבית הקשת הפוליטית. הוועדה המליצה להטיל חובת רישוי ופיקוח על העוסקים בפוליגרף והכינה טיוטת הצעת חוק בנדון.
לאחרונה התגבר הצורך לרישוי בודקי פוליגרף עקב חדירת מספר רב של בודקים בעלי רקע בלתי מספק, הכשרה לקויה והעדר כל התמחות, לשוק הפרוץ ממילא. הנזק שנגרם לציבור מפעילותם של בודקים חסרי כישורים הולמים ובהיעדר פיקוח על איכות עבודתם הוא לעיתים בלתי הפיך. לנוכח האמור נראה שהצורך להגן על הציבור מפני הפגיעות שנגרמות לו עקב פעילות בלתי מוסדרת זו של בודקי הפוליגרף, מצריך איזון הולם כנגד הצורך להגן על חופש העיסוק. הצעת החוק הזו מאזנת בין שני האינטרסים באמצעות הסדר חקיקתי הולם, שנועד לתכלית ראויה ואשר אינו פוגע בחופש העיסוק במידה העולה על הנדרש, וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק יסוד חופש העיסוק. בהקשר זה יצוין, כי בשנים האחרונות נערכו איזונים ברוח זו במסגרת תחומי עיסוק שונים, למשל בכל הנוגע למתווכים ולמנהלי תיקי השקעות.
הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השלוש-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל איתן וקבוצת חברי הכנסת (תקמ"א). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת הארבע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים דיין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1257) ועל ידי חבר הכנסת גדעון עזרא וקבוצת חברי הכנסת (פ/2673). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת גדעון עזרא (פ/2070, פ/655). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת אהוד יתום ומיכאל איתן (פ/2055) ועל ידי חבר הכנסת שאול יהלום (פ/3187). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2054) ועל ידי חברי הכנסת אהוד יתום ואהוד רצאבי (פ/2056). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/1516/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התש"ע – 5.7.10