הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי מקלב
משה גפני
פ/2217/18
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פרסום שם חשוד), התש"ע–2010
תיקון סעיף 70
1.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19841, בסעיף 70 –
(1) במקום סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה) לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אלא אם מצא בית המשפט כי הדבר נחוץ לשם קידום חקירה שעל פי דין, או כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני מניעת הנזק שעלול להיגרם לחשוד עקב הפרסום.";
(2) סעיף קטן (ה1) – בטל;
(3) אחרי סעיף קטן (ה2) יבוא:
"(ה3)
(1) לא יפרסם אדם דבר על כתב אישום שהוגש, טרם חלפו 30 ימים ממועד הגשת כתב האישום;
(2) לא יפרסם אדם דבר על תובענה שהוגשה, טרם חלפו 30 ימים ממועד הגשת התובענה;
(3) על אף האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) רשאי בית המשפט להתיר פרסום כאמור במקרים חריגים, אם מצא כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני הנזק שעלול להיגרם לנאשם או לנתבע עקב הפרסום."
תחולה
2.
חוק זה יחול על תובענות, חקירות וכתבי אישום שנפתחו או הוגשו לאחר תחילתו.
דברי הסבר
אין חולק בדבר חשיבות עקרון פומביות הדיון; אולם, עקרון זה יש לאזן כנגד הפגיעה הגלומה בפרסום שלילי חד צדדי.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעה לפיה תובע מעביר את כתב התביעה לתקשורת, מיד עם הגשת התביעה; בנוסף, לעתים מתפרסמת ידיעה אודות חשוד, טרם הגשת כתב האישום כנגדו; פרסום החקירה או התביעה טרם היתה בידי הנתבע או החשוד אפשרות להגיש תגובה, מביאה לפרסום לא מאוזן כנגד הנתבע או החשוד; לעיתים רבות, התובע מוסיף לתביעתו טיעונים מופרכים ו"ציוריים" אך ורק על מנת שאלה יופיעו בתקשורת ככלי לניגוח הנתבע; בנוסף, לא פעם קיים חוסר איזון בין הסיקור הנרחב שמקבלת ידיעה בדבר חשדות או טענות כלפי אדם, בעוד שאלו טרם נתבררו, לבין האזכור הפעוט לו זוכות תוצאות הבירור.
לאחרונה, התקבל תיקון בחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש כנגדו כתב אישום; מאחר שהפרסום עשוי להתבצע ללא ידיעה מוקדמת של החשוד, הרי שיש מקום לקבוע שהכלל הוא שאין לפרסם פרטים אודות החשוד טרם הוגש נגדו כתב אישום, אלא אם בית המשפט מצא כי יש להעדיף את העניין הציבורי שבפרסום על פני הנזק שעלול להיגרם לחשוד עקב הפרסום.
בנוסף, מוצע לקבוע שלא ניתן יהיה לפרסם פרטים בנוגע לכתב אישום או לתובענה אזרחית, בטרם תחלוף תקופה המאפשרת לנאשם או לנתבע להגיב על הטענות כנגדו; במקביל, מוצע להעניק לבית המשפט שיקול דעת לאפשר פרסום במקרים חריגים, אם בית המשפט סבור שהאינטרס הציבורי שבפרסום המיידי חשוב מהנזק שעלול להגרם עקב הפרסום.
בד בבד עם הצעת חוק זו, יש לשקול ולקבוע בחוק זה, (במסגרת הדיונים בהכנת החוק בועדות הכנסת) כי חוק זה לא יחול על מי שמכהן כחבר כנסת בכנסת ישראל.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת יוסף שגל ורוברט אילטוב פ/2195/17).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת (פ/2195/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10