הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת מירי רגב
דב חנין
שלמה מולה
אורלי לוי אבקסיס
פ/2279/18
הצעת חוק הלוואות ללא זכות חזרה, התש"ע–2010
הגדרות
1.
בחוק זה –
"הליכי גביה", "הליכי מימוש" – כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–19671;
"הלוואה" – הלוואה לצורך רכישת דירה או בנייתה או למטרה של רכישת זכויות בדירה, על ידי גוף הרשאי על פי דין להעניק הלוואות ושנרשם בגינה משכון על דירת המגורים כערובה לחיוב;
"נכס" – דירת מגורים יחידה או זכות אחרת במקרקעין שמטרתה מגורים;
"השר" – שר הבינוי והשיכון.
תנאים למתן הלוואה
2.
על אף האמור בכל דין, הלוואה לפי חוק זה תינתן בהתקיים כל התנאים הבאים:
(1) הבטוחה שתינתן לצורך פירעון הלוואה תהיה מימוש זכויות המשכון של הלווה בנכס;
(2) לא תידרש ערבות כתנאי למתן ההלוואה;
(3) בהסכם ההלוואה שייערך בין הצדדים יירשם במפורש כי על ההלוואה חלות הוראות חוק זה.
פטור ללווה על יתרת חוב
3.
לווה אשר נטל הלוואה בהתאם להוראות חוק זה לא יחויב בסכום העולה על התמורה שתתקבל עבור הנכס במסגרת הליכי המימוש של הנכס.
חלוקת התמורה בגין מכירת הנכס המשועבד
4.
(א) המלווה לא יהא רשאי לחייב את הלווה בגין הוצאות שהוצאו לצורך מימוש הנכס, אלא אם נותרה יתרה למימונן.
(ב) לא נותרה יתרה למימון הוצאות שהוציא המלווה לצורך מימוש הנכס, לא יהא רשאי המלווה לחייב את הלווה בגין הוצאות אלה, כולן או חלקן.
(ג) יתרה שתיוותר לאחר קיזוז חוב ההלוואה וההוצאות שהוצאו לצורך מימוש הנכס מכספי התמורה שהתקבלו בגין מימוש הנכס, תועבר ללווה.
ביצוע ותקנות
5.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
אי התנאה
6.
הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין, ואין להתנות עליהן.
תחולה
7.
הוראות חוק זה יחולו על הלוואות שניתנו מיום תחילתו של חוק זה ואילך.
דברי הסבר
בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי הבטוחה לפירעון הלוואה לרכישת דירת מגורים יחידה הינה הנכס המשועבד בלבד, בדומה לשוק ההלוואות לדיור הנהוג בארצות הברית.
בהלוואות מסוג זה מתחם ההתחייבויות החוזיות והכלכליות אשר לוקח הלווה בנטלו הלוואת משכנתא, יהיה מוגדר וידוע מראש; כך יימנעו מצבים בהם נותר ללווה חוב לפירעון לאחר מימוש הנכס המשועבד כבטוחה להלוואה וגרירת בתי אב נוספים, הערבים, למצב של סיכון לאיבוד ביתם עקב מימוש הליכים כנגדם לגביית יתרת החוב.
עקב מספרם הגדול של לווים והערבים להלוואתם, שלאחר שאיבדו את ביתם עוד עומדים בפני קשיים בשל חובות שנותרו להם אף לאחר מימוש הנכס, בשל חיוב ריבית הפיגורים וההוצאות המשפטיות, מטרתה של הצעת חוק זו היא לחלק את הסיכונים בין הלווה – האדם הפרטי, לבין המלווה – שלרוב מדובר בבנק או בחברת ביטוח.
החוק המוצע יאפשר הן ללווה והן למלווה וודאות גדולה יותר לגבי הסיכון הפיננסי אותו נוטל כל אחד מהצדדים, מאחר ופירעון החוב יהיה נגזרת של משתנה אחד בלבד – שווי הנכס בעת מימושו, וייתר את הצורך בפנייה לצדדים שלישיים לשם קיום התחייבויותיו של הלווה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת יולי תמיר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3957), ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת רן כהן (פ/1700/17).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10