הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא
פ/2049/18
הצעת חוק סביבה חינוכית בריאה, התש"ע–2010
מטרת החוק
1.
חוק זה בא להבטיח את זכותו של כל תלמיד ללמוד בסביבה חינוכית בריאה.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אזור סיכון" – אזור בו קיימת חשיפה ישירה או עקיפה לגורמי סיכון סביבתיים כגון זיהום אויר, קרינה או מזהמים סביבתיים, לרבות עקב אכסון או שימוש במזהמים סביבתיים בשטח מוסד החינוך, או עקב קירבה למקורות זיהום של מזהמים סביבתיים המצויים סמוך לשטח מוסד חינוך;
"גיל כלי הרכב" – מספר השנים משנת הייצור של הרכב המצוינת ברישיון הרכב עד השנה בה מופעל הרכב על פי חוק זה;
"מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491 (להלן – חוק לימוד חובה), וכן בית ספר או גן ילדים שמתחנכים בו תלמידים באופן שיטתי, שניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי, חינוך עד יסודי או חינוך מיוחד, שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט–19652;
"מזהמים סביבתיים" – יסודות או תרכובות כימיות יציבות, לרבות מתכות כבדות, חומרי הדברה וסולבנטים, הנוטים להצטבר באוויר, במים, בקרקע, באבק, במזון, או בכל ערוץ סביבתי אחר ואשר חשיפה שיטתית אליהם מסוכנת לבריאות המצויים בסביבה;
"סביבה" – השטח הפנימי והחיצוני של מוסד חינוך, ושטחים הגובלים בו;
"סביבה חינוכית בריאה" – סביבה, שהשהות בה איננה מהווה פגיעה בבריאותו של תלמיד, העומדת בתקני מזהמים סביבתיים של אוויר, קרקע וקרינה, כהגדרתם בחוק זה;
"רשות חינוך מקומית" – כהגדרתה בחוק לימוד חובה;
"תלמיד" – מי שלומד במוסד חינוך.
הזכות לסביבה חינוכית בריאה
3.
לכל תלמיד הזכות ללמוד בסביבה חינוכית בריאה, בהתאם לתנאים המפורטים בחוק זה; על מוסד חינוך ורשות חינוך מקומית מוטלת החובה לאפשר קיומה של זכות זו.
פרק א': מפקח בריאות סביבתית ארצי
מינוי מפקח בריאות סביבתית ארצי
4.
שר החינוך ימנה במשרדו מפקח בריאות סביבתית ארצי אשר יהיה בעל הכשרה מקצועית לביצוע הוראות חוק זה (להלן– המפקח הארצי).
תפקידי המפקח הארצי
5.
המפקח הארצי יהיה מופקד על ביצוע הוראות חוק זה ובין היתר–
(1) ירכז את הידע המקצועי הדרוש לביצוע הוראות חוק זה;
(2) יקבע ויפרסם סטנדרטים והנחיות לשמירה על סביבה חינוכית בריאה על פי הוראות חוק זה;
(3) יכשיר את הממונים על סביבה חינוכית בריאה (בחוק זה – ממונים) במוסדות חינוך ויספק ליווי מקצועי שוטף לעבודתם;
(4) יפעיל אמצעי פיקוח ובקרה על עבודת הממונים;
(5) יפרסם באתר האינטרנט של משרד החינוך, אחת לשנה, דין וחשבון אשר יכלול דיווחים של הממונים, סקירת המצב הקיים ודיווח על התקדמות בישום חוק זה.
מינוי ממונה בריאות סביבתית ותפקידיו
6.
מנהל מוסד חינוך כחלק בלתי נפרד מתפקידו, או מי שימנה מטעמו לעניין זה (להלן- הממונה) יהיה אחראי לקיומן של הוראות חוק זה, לרבות –
(1) ניהול רישום של החומרים המצויים בשימוש שוטף של מוסד חינוך, על פי הנחיות המפקח הארצי ובחינת התאמתם להנחיותיו;
(2) תיעוד ודיווח למפקח הארצי, לאחראי איכות הסביבה ברשות המקומית בתחומה מצוי מוסד החינוך ולוועד ההורים של המוסד החינוכי על מקורות פוטנציאלים לזיהום סביבתי בסביבתו של מוסד החינוך, המהווים אזור סיכון;
(3) השתתפות בהשתלמויות ובתהליכי ההכשרה שמקיים המפקח הארצי.
פרק ב': אוויר נקי
תקני אוויר נקי
7.
(א) האוויר במוסד חינוך יעמוד בתקנים שנקבעו לפי הוראות חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-19613;
(ב) הממונה ידווח להנהלת מוסד החינוך ולמפקח הארצי על קיומה של חריגה משמעותית מתקני זיהום אוויר, על פי דיווחים שיקבל מרשות החינוך המקומית ומהמשרד לאיכות הסביבה;
(ג) מוסד חינוך יפעל, ככל האפשר, למניעת חשיפה של תלמידים לזיהום אוויר, בעת קיומה של חריגה כאמור בסעיף קטן (ב).
תחבורה סביב מוסדות חינוך
8.
(א) בתחומי מוסד חינוך תיאסר תנועת כלי רכב, למעט לצרכי פריקה וטעינה, שייעשו בשעות בהן לא מתקיימת פעילות במוסד.
(ב) בעורקי תחבורה הצמודים למוסד חינוך או גובלים בו לא תותר תנועת רכבי דיזל מעל 4 טון במהלך שעות פעילות המוסד ובכלל זה אוטובוסים או כלי רכב המשמשים לחקלאות, כמשמעותם בפקודת התעבורה, התשכ"א–19614 .
(ג) הסעת תלמידים אל מוסד חינוך וממנו, תתקיים בתנאים הבאים –
(1) גיל כלי רכב המשמש להסעת תלמידים (להלן- כלי ההסעה), לא יעלה על הגיל המרבי המותר, לפי הנחיות שיימסרו על ידי המפקח הארצי;
(2) כלי ההסעה יונע בדלק שהשפעתו על הסביבה הנה הקטנה ביותר מבין הדלקים הקיימים בשוק;
(3) עצירה ושהיה, לכל פרק זמן, של כלי ההסעה בשטח מוסד חינוך וסביבתו תתבצע במנוע דומם.
פרק ג': מזהמים סביבתיים
איסור שימוש במזהמים סביבתיים
9.
(א) בשטחו של מוסד חינוך ייאסר השימוש בחומרים המהווים מזהמים סביבתיים.
(ב) בכל מוסד חינוך יבוצע זיהוי של המקורות והתהליכים המביאים להימצאותם של מזהמים סביבתיים, לרבות מקומות אחסון, שימוש ופליטה, של מזהמים סביבתיים כאמור.
(ג) השימוש במזהמים בסביבת מוסד החינוך יופסק, ויבוצע שימוש בחלופות בטוחות, על פי הנחיות שיימסרו על ידי המפקח הארצי.
(ד) המפקח הארצי יפרסם רשימה של מזהמים סביבתיים האסורים לשימוש במוסדות חינוך וכן רשימה של חומרים חליפיים, שאינם רעילים, אשר יותרו לשימוש.
(ה) רשימה כאמור בסעיף קטן (ד), תפורסם באתר אינטרנט בו תוצג עבודת המפקח הארצי לציבור.
איסור מיוחד על שימוש בחומרי הדברה
10.
(א) השימוש בחומרי הדברה למיניהם, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של ריסוס מן האוויר בשטחו של מוסד חינוך ובסביבתו אסור.
(ב) שימוש בחלופות בטוחות לחומרי הדברה, יתבצע על פי הנחיות שיימסרו על ידי המפקח הארצי.
פרק ד': קרינה
קרינת שמש
11.
(א) שטחים במוסד החינוך שאינם מקורים, אשר נמצאים בכל סוג של שימוש על ידי תלמידים, יהיו מוגנים מקרינת השמש באמצעות הצללה טבעית, לרבות שימוש בעצים ובצמחיה גבוהה, או על ידי סככות צל, על פי קריטריונים שייקבעו על ידי המפקח הארצי.
(ב) פעילויות של מוסד חינוך, המיועדות להתבצע בשטח שאיננו מקורה, יתבצעו בשעות בהן קרינת השמש האולטרא-סגולית היא ברמה הנמוכה ביותר במסגרת שעות הפעילות כפי שייקבע על ידי המפקח הארצי.
קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות רשת החשמל
12.
רמת הקרינה האלקטרומגנטית בתדירויות רשת החשמל המותרת בשטח מוסד חינוך לא תעלה על רמת הקרינה המותרת, כפי שייקבע על ידי המפקח הארצי.
קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות רדיו ורדיו-טלפון-נייד
13.
רמת הקרינה האלקטרומגנטית בתדירויות רדיו ורדיו טלפון נייד כמשמעותו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–19825, המותרת בשטח מוסד חינוך לא תעלה על רמת הקרינה המותרת, כפי שייקבע על ידי המפקח הארצי.
פרק ה': שונות
דיווח על מפגעים
14.
מצא ממונה כי מוסד חינוך אינו עומד באחד או יותר מתקני סביבה חינוכית בריאה כאמור בחוק זה –
(1) יודיע באופן מיידי להנהלת מוסד החינוך ולמפקח הארצי;
(2) יפרסם הודעה להורי התלמידים במוסד החינוך, אשר תכלול את פרטי המפגע שנוצר;
(3) יגדיר בהנחיית המפקח הארצי למנהל מוסד החינוך את הצעדים שיש לנקוט בעקבות הגילוי, לרבות פינוי התלמידים משטח המוסד לתקופה שתיקבע.
עונשין
15.
העובר על הוראות חוק זה, דינו – מאסר שנה.
שמירת דינים
16.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות
17.
שר החינוך ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות לביצועו בתוך ששה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
חוק זה בא להגן על ילדים מפני חשיפה למפגעים סביבתיים אליהם הם חשופים בסביבת הלימודים שלהם, במשך שעות רבות ולאורך שנים. זאת, על סמך הקשר הברור שמראים מחקרים בין מחלות שונות וחמורות, כולל שינויים גנטיים, הנגרמים בשל חשיפה מתמשכת ומצטברת, גם בריכוזים נמוכים, למזהמי אוויר, כימיקלים וקרינה בגילאים הקריטיים עד לגיל בגרות מינית.
החוק קובע את זכותם של ילדים ללמוד בסביבה חינוכית בריאה וקובע סטנדרטים בסיסיים המקובלים בעולם המערבי, לשמירה על סביבה כזו, כמו גם הסדרים ארגוניים לביצוע הוראות אלה.
מחקרים שנערכו מצביעים בבירור על העובדה כי ילדים מהווים אוכלוסייה בסיכון גבוה למזהמים סביבתיים. ההתקדמות בהבנה המדעית של השנים האחרונות מראה כי ילדים הם בעלי רגישות גבוהה ומיוחדת בהשוואה לאוכלוסיות אחרות. זאת לאור המבנה הפיזיולוגי המיוחד לגיל הצעיר, השינויים הגופניים שעוברים בהתפתחות ונטייתם לשהות בחוץ פרקי זמן ארוכים וכן, לאור דפוסי התנהגות בסביבה בה הם שוהים רוב שעות היממה - בתי הספר וגני הילדים.
מבחינה פיזיולוגית מעביר גופם של ילדים (ביחס לכל קילוגרם משקל גוף) יותר מים, יותר מזון ויותר אוויר מאשר גופו של מבוגר ובכך מוגברת חשיפתם למזהמים ממקורות אלה. כמו כן, מערכות הגוף הנמצאות בשלב של התפתחות, רגישות הרבה יותר למזהמים ולהפרעות ביולוגיות ואחרות, באופן שעשוי לשנות את הפרופיל של מערכות אלה לצמיתות.
בנוגע לזיהום אוויר - מחקרים מראים כי חשיפה מתמשכת למזהמי אוויר של ילדים מעלה את סיכוייהם לחלות במחלות אסתמה, מחלות נשימה ואלרגיות לחומרים בסביבה, מחלות הנמצאות כיום במגמת עלייה. מצב זה מתקיים באותה מידה גם לגבי זיהום אוויר בחללים סגורים ולא רק באוויר הפתוח.
הרגישות הגבוהה של ילדים למזהמים שונים בסביבה נובעת גם בשל גובה הנשימה שלהם, החושף אותם למזהמים השוקעים לגבהים נמוכים וכן בשל קרבתם למזהמי האוויר הנפלטים ממקורות תחבורה, בפרט ממנועי הדיזל, הפולטים רכיבים מסרטנים ומהווים גורם סיכון שיש למונעו, ככל הניתן. כך, למשל, כלי ההסעה המסיעים תלמידים, הינם מוקד לזיהום אוויר מתמיד ויומיומי אליו נחשפים ילדים במשך זמן רב בסביבת בית הספר. מלבד העובדה כי כלי רכב אלה מונעים בדיזל, המהווה מקור זיהום רציני, הרי שהיותם על פי רוב ישנים מאוד מביא לכך שהם אינם מחויבים לעמוד בתקנים מתקדמים של פליטה, החלים על כלי רכב חדישים יותר. לפיכך, מומלץ, על פי דעתם של מומחים, להגביל את הגיל המקסימאלי המותר לשימוש ולחייב חברות הסעה לילדים להשתמש בכלי רכב שגילם לא עולה על הגיל המירבי המותר לפי הנחיות שימסרו על ידי המפקח הארצי.
בנוגע לחשיפה לכימיקלים (באמצעות חומרי הדברה, חיטוי וכו' שבחלקם נעשה שימוש במוסדות החינוך) – מחקרים בארה"ב הראו כי ילדים, עד לגיל הבגרות המינית, נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה ביותר לחלות בסרטן (מדובר גם על תינוקות ועוברים ברחם שנחשפו לחומרי הדברה וחיטוי מסוימים). מחקרים אלו הביאו לחקיקה מחמירה בנושא.
בנוגע לקרינה – חשיפה של ילדים עד גיל בגרות מינית לקרינה, ובעיקר לקרינת השמש – הראתה רמה דומה של סיכון לחלות בסרטן. השפעותיה של קרינה אלקטרומגנטית מעלות בימים אלה שאלות חדשות לגבי השפעותיה על מערכת החיסון, ובכל הנוגע לילדים, מהוות סיכון שלא ניתן להתעלם ממנו.
בעניין זה, הטכנולוגיות החדישות בתחום הסלולארי, מציגות לעולם המדע והמחקר סיכונים חדשים לגביהם רב הלא ידוע על הידוע. ההנחה הרווחת לגבי סיכונים אלה, היא כי הם גורמים נזק שאת שיעורו ומאפייניו המדויקים לא ניתן לקבוע כרגע, בין היתר בשל העובדה שהשפעות הטכנולוגיות טרם נבדקו לאורך זמן.
במקרים כאלה מחויב, ועל אחת כמה וכמה לגבי ילדים, להפעיל את עקרון "הזהירות המונעת" (precautionary principle) לפיו במקום שיש חשש להתקיימותו של נזק בריאותי וסביבתי בלתי הפיך, גם במצב של חוסר ודאות מדעית, חלה חובה למנוע ממצב זה מלהתרחש.
ראוי לציין כי מעבר לעלות הכלכלית הגבוהה של טיפול רפואי כתוצאה מהתפתחויות כאמור, אנו ניצבים בפני בעיה של התפתחות ליקויים גנטיים שיש סכנה שיועברו, ברבות השנים, לדורות הבאים.
חובתנו המוסרית היא לפעול לצמצום אזורי הסיכון לילדינו ולפעול למניעה של אותם מפגעים בהם אנו שולטים. המדיניות החליפית אותה מקדם חוק זה עיקרה מודעות, חשיבה מונעת ומעבר לתחליפים בטוחים, הקיימים בשוק.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחת הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת לאה נס (פ/3264). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת דב חנין ועמיחי אילון (פ/2419/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/400/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בשבט התש"ע – 2.2.10