הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברת הכנסת ציפי חוטובלי
פ/2669/18
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – ועדת היתרים), התשע"א–2010
תיקון סעיף 9
1.
בחוק עבודת נשים, התשי"ד–19541 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9 –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(2) בסעיף קטן (ג) –
(א) בפסקה (1א), במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה; השר לא יתיר" יבוא "ועדת ההיתרים; ועדת ההיתרים לא תתיר", ובמקום "שוכנע" יבוא "שוכנעה";
(ב) בפסקה (2), במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(3) בסעיף קטן (ד), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים";
(4) בסעיף קטן (ה), במקום "שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים".
תיקון סעיף 9א
2.
בסעיף 9א(א) לחוק העיקרי, במקום "שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר" יבוא "ועדת ההיתרים, ולא תתיר ועדת ההיתרים", ובמקום "לדעתו" יבוא "לדעת ועדת ההיתרים".
תיקון סעיף 9ב
3.
בסעיף 9ב לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה" יבוא "החליטה ועדת ההיתרים", ובמקום "רשאי הוא" יבוא "רשאית היא";
(2) בפסקה (1), במקום "השר" יבוא "ועדת ההיתרים";
(3) בפסקה (2), במקום "השר" יבוא "ועדת ההיתרים".
הוספת סעיף 9ג
4.
אחרי סעיף 9ב לחוק העיקרי יבוא:
"ועדת היתרים
9ג.
(א) שר התעשיה המסחר והתעסוקה ימנה ועדת היתרים לצורך חוק זה.
(ב) ועדת ההיתרים תהיה של שלושה חברים, והם, מי שכשיר לכהן כשופט בבית משפט שלום והוא יהיה יושב ראש הוועדה וכן נציג עובדים ונציג מעבידים, שימונו בדרך הקבועה למינוי נציגי ציבור בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19692.
(ג) הודעה על מינוי ועדת היתרים וכתובתה תפורסם ברשומות.
(ד) על נציגי ציבור יחולו הוראות סעיפים 11 עד 16 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969, בשינויים המחוייבים.
(ה)
(1) ועדת היתרים תדון ותפסוק בכל בקשה לקבלת היתר לפיטורי עובדת או עובד ובבקשה לקבלת היתר לפי סעיף 9א, ככל האפשר, בתוך חמישה עשר יום מיום הגשת הבקשה.
(2) ועדת ההיתרים רשאית להאריך את התקופה האמורה בחמישה עשר ימים נוספים, ורשאית היא להאריך בחמישה עשר ימים נוספים לאחר ההארכה הראשונה מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ו) הרואה עצמו נפגע מהפרת הוראות סעיף 9 או 9א, רשאי לפנות לוועדת ההיתרים בבקשה ליתן לו סעד.
(ז) ועדת ההיתרים תהיה מוסמכת, בין היתר, לכל אלה:
(1) ליתן היתר לפיטורי העובדת או העובד;
(2) ליתן צו המורה למעביד להמשיך להעסיק או להחזיר את העובדת או העובד לעבודה, בתנאים, בזמן ובמקום שתקבע (בחוק זה – צו החזרה);
(3) לפסוק פיצוים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לה בנסיבות העניין;
(4) מצאה ועדת ההיתרים, כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, תפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאית ועדת ההיתרים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שייקבע; לעניין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–19633, והוראות לפי סעיף 13 לחוק האמור; לעניין סעיף קטן זה,
"התקופה המזכה" – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעביד ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה:
(א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור;
(ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר;
(ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.
(5) ליתן צו החזרה או המשך העסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה – צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (3), רק בהתאם לנזק שנגרם לעובדת או לעובד בפועל;
(6) לצוות על המעביד, להחזיר את העובדת או העובד לעבודה עד סיום ההליך בפני הוועדה; צו לפי פסקה זו יעמוד בתוקפו עד לסיום ההליך לפני הוועדה או עד למועד מוקדם יותר שקבעה (בחוק זה – צו זמני).
(ח) נתנה ועדת ההיתרים צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ז), תורה בו כי המעביד ישא בהוצאות העובדת או העובד בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הוועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה.
(ט)
(1) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו לענין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט4, כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה.
(2) צו שניתן על ידי ועדת ההיתרים, דינו, בכל הנוגע להוצאה לפועל, כדין פסק דין סופי של בית משפט מוסמך; לא יהיה בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצועו, אלא אם כן הורתה הוועדה, או בית הדין האזורי לעבודה שאליו הוגש הערעור, אחרת.
(י)
(1) לוועדת ההיתרים סמכויות אלה:
(א) להזמין, ולחזור ולהזמין, אדם לבוא לפני הוועדה ולהעיד או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו;
(ב) להזהיר או להשביע עד בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרות עדים וביטול שבועה), התש"ם–19805;
(ג) לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא נתן על כך הסבר המניח את הדעת.
(2) ועדת ההיתרים אינה כפופה לדיני הראיות ואינה חייבת לנהוג לפי סדרי הדין של בית משפט, והיא רשאית לקבל כל ראיה שהיא בכל דרך הנראית לה מועילה ולקבוע סדרי חקירתם של עדים; והכל כשאין בחוק זה או בתקנות לפיו הוראה אחרת לעניין זה.
(3) סדרי הדיון בוועדת ההיתרים ייקבעו בתקנות.
(יא) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת ההיתרים ניתן לערער לפני בית דין אזורי לעבודה תוך חמישה עשר ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו.
(יב) מתלונן שיערער על החלטת ועדת היתרים זכאי לקבל שירות משפטי מלשכת סיוע משפטי, לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–19726, בין אם ידו משגת ובין אם לאו והוראת סעיף 3(ב) עד (ד) לאותו חוק לא תחול.
(יג) בית דין אזורי לעבודה ידון בערעור כאמור בסעיף זה בתוך 30 יום מיום הגשתו."
תיקון סעיף 13א
5.
בסעיף 13א לחוק העיקרי, אחרי "לפי חוק זה" יבוא "למעט סעיפים 9 ו-9א".
דברי הסבר
פיטורי עובדות בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות הם אחת הבעיות הקשות בשוק העבודה בישראל. במצב הקיים כיום, הסמכות ליתן היתרים לפיטורי עובדות על פי חוק עבודת נשים מסורה לשר התעשיה, המסחר והתעסוקה (להלן – התמ"ת), ובפועל – לממונה על חוק עבודת נשים באותו משרד. הממונה מקבל את החלטותיו מבלי לשמוע את הצדדים באופן ישיר או לקיים דיון בנוכחות הצדדים. כתוצאה מכך מתקבלת החלטה מעין שיפוטית מבלי לקיים הליך נאות.
הנתונים בשטח מלמדים כי כתוצאה מניהול ההליך במתכונת זו, נפגעות לא פעם זכויות דיוניות ומהותיות של העובד.
זאת ועוד, נתוני משרד התמ"ת מלמדים כי בשנה האחרונה קיימת עליה משמעותית בכמות ההיתרים הניתנים לפיטורי נשים בהריון ועובדים העוברים טיפולי פוריות. בכך נפגעת, לכאורה, תכליתו של חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים) – הגנה על נשים בהריון ונשים העוברות טיפולי פוריות מפני פיטורים. יתרה מכך, מהפניות שהגיעו לארגוני הנשים עולה כי לעיתים גם כאשר הורה הממונה להחזיר את העובדת לעבודה, בפועל העובדת לא הוחזרה ולא קיבלה פיצוי בגין הפיטורים הבלתי חוקיים. מצב זה רק מחריף נוכח העובדה כי רק עובדות מעטות פונות להליכים משפטיים על מנת למצות את זכויותיהן.
הצעת חוק זו משווה את ההליך לקבלת היתר לפיטורים על פי חוק עבודת נשים, להליכים המתקיימים מכח חוק חיילים משוחררים, (החזרה לעבודה), התשי"ט–1949, ביחס לפיטורי חיילי המילואים.
מטרת ההשוואה היא ליצור במשרד התמ"ת מנגנון שיתן מענה נכון להליך המעין שיפוטי שאמור להתבצע על פי חוק עבודת נשים, הן עבור זכויות העובדים והן ככלי לשיפור האכיפה של חוק עבודת נשים.
הצעה חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה, ביוזמת ארגון נעמת ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/2458/17).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין (פ/1552/18).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית זוארץ (פ/1712/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז בחשוון התשע"א – 25.10.10