הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת זאב אלקין
פ/2436/18
הצעת חוק האזרחות (תיקון – השוואת מעמדו של קטין למעמדו של הורהו או אפוטרופסו), התש"ע–2010
תיקון סעיף 8
1.
בחוק האזרחות, התשי"ב–19521, בסעיף 8, בסופו יבוא:
"(ג)
(1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התאזרחותו של אדם מכוח שבות או מכוח נישואין לאדם הזכאי לקבל אזרחות מכוח שבות מקנה אזרחות לקטין שהמתאזרח הוא אפוטרופוסו לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–19622 ואשר שוהה עמו או שהאפוטרופוס מבקש כי ישהה עמו דרך קבע.
(2) היה הקטין אזרח חוץ, ושני הוריו או יותר מאפוטרופוס אחד היו רשאים להחזיק בו ורק אחד מהם התאזרח מכוח שבות או היה זכאי לקבל אזרחות מכוח שבות, תוקנה לקטין אזרחות לפי פסקה (1) בתום שלושה חודשים ממועד התאזרחותו של ההורה או האפוטרופוס מכוח שבות או מכוח נישואין לאדם הזכאי לקבל אזרחות מכוח שבות, אלא אם כן הצהיר אחד ההורים או האפוטרופוסים שאין ברצונו שהקטין יהיה אזרח ישראלי; לא הצהיר ההורה או האפוטרופוס כי הוא מסרב להתאזרחותו של הקטין בתוך שלושה חודשים מהמועד שנשלחה לו ההודעה על התאזרחותו של ההורה או האפוטרופוס, יראוהו כמי שנתן הסכמתו להתאזרחות.
(3) סירב הורהו או אפוטרופוסו של קטין שאינו מחזיק בו להתאזרחותו, יינתנו לקטין אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19523.
(ד) מלאו לקטין 16 שנים בעת שהוא זכאי להתאזרחות לפי סעיף זה, לא תוקנה לו אזרחות או אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי העניין אלא אם כן הביע רצונו בכך.
(ה) לא יתנה שר הפנים את התאזרחותו של קטין לפי סעיף זה בתנאים נוספים."
דברי הסבר
בישראל שוהים ילדים רבים למשפחות עולים, שאביהם, אמם או האפוטרופוס החוקי שלהם התאזרחו בארץ מכוח שבות, בזמן שלילדיהם אין אזרחות ולעתים אין אף כל מעמד או זכויות.
מדובר בילדים בנסיבות שונות. חלקם ילדים מנישואים ראשונים של מי שנישאה ליהודי, חלקם ילדים שאין בידי מי מהוריהם אישורים מבן או בת הזוג לשעבר, חלקם ילדים של נכדים ליהודים, חלקם ילדים שנותרו ללא הורים וגדלים ביחד עם סבם או סבתם אשר מונו על ידי בית משפט בישראל כאפוטרופוסם החוקי, חלקם הגיע ביחד עם הוריהם או אפוטרופוסם וחלקם הגיע במועד מאוחר יותר (לרוב על פי הנחיית הקונסוליה הישראלית בארץ לידתם).
מדינת ישראל מעודדת עליה ופועלת להבאתם של עולים חדשים ארצה. אלא, שבעוד שזרוע אחת של המדינה מעודדת עליה ומתמרצת יהודים לבוא ולהתיישב בה, זרוע אחרת של המדינה מבודדת את ילדיהם הקטינים או את ילדי בני זוגם, או את הקטינים החיים עמם ותלויים בהם.
בהבדלת קטינים אלה מבני משפחתם יש משום פגיעה קשה ובלתי אנושית בזכויותיהם. בין השאר, הם אינם זכאים לזכויות סוציאליות, לביטוח בריאות, להוציא תעודת זהות, לפתוח חשבון בנק, להוציא רישיון נהיגה, להשתתף באגודות ספורט, או לטוס לחו"ל.
הצעת חוק זו באה לתקן עיוות זה בחוק השבות, שלאורך השנים פוגע במספר גדל והולך של קטינים החיים בישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מיכאל נודלמן (פ/3128/17 ו-פ/3778/17) וחבר הכנסת חיים אורון (פ/1301/17) ועל שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי (פ/2885).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בסיוון התש"ע – 7.6.10