הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא פ/2155/18 הצעת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון – פטור מהיטל בשל העסקת עובדים זרים במשק חקלאי באזור הפריפריה), התש"ע–2010 תיקון סעיף 44(א) 1. בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–20031, בסעיף 44(א), אחרי פסקה (6) יבוא: "(7) עובד זר המועסק כדין במשק חקלאי, באחד מהישובים בתחומי הערבה התיכונה ורמת הנגב: עידן, חצבה, עין יהב, צופר, פארן, קדש ברנע וכמהין.". דברי הסבר במסגרת סעיף 45 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003, נקבע היטל על העסקת עובד זר. תכליתו של ההיטל (ששיעורו נקבע מלכתחילה על 8% משכר העובד הזר) היא לייקר העסקת עובדים זרים, על מנת לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים ישראלים במקומם, וזאת על מנת לשפר את המצב בשוק העבודה הישראלי. סעיף 45 כאמור, תוקן מספר פעמים, וכעת שיעור ההיטל על העסקת עובד זר בענף החקלאות הינו 10%. צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, מר רענן דינור, הגיע למסקנה כי באזורי הפריפריה הרחוקה, ובפרט באזור הערבה התיכונה ובישובים קדש ברנע וכמהין, קיים קושי משמעותי בהשמת עובדים ישראלים בחלק מסוגי העבודות, ובעיקר בעבודות פיזיות של קטיף ומיון. זאת, הן בשל הריחוק ממרכזי אוכלוסייה, הן בשל תנאי מזג האוויר הקשים והן בשל העדר אפשרות להעסיק עובדים פלשתינאים עקב איסורים ביטחוניים להעסיקם בחלק ניכר משטחי הפריפריה הרחוקה. משכך, הציע הצוות הבין-משרדי פתרונות שונים, ובכלל זה עידוד המחקר והפיתוח במיכון חקלאי, והוספת היתרים להעסקת עובדים זרים לזמן הקצר, בדגש על אזורי הפריפריה הרחוקה. המלצות הצוות אושרו במסגרת החלטת הממשלה מס' 1537 מיום 1 באפריל, 2007. אגף התקציבים באוצר, אשר הסתייג מחלק מהמלצות הצוות, הוציא ביום 21 במרץ, 2007, מכתב מטעמו, בו צוין כי השפעת העסקת עובדים זרים בפריפריה הרחוקה על שוק העבודה בישראל "איננה חזקה". בכך אימץ אגף התקציבים, חלק מהותי מחוות דעתו של פרופ' עזרא סדן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד החקלאות, ומומחה בעל שם בינלאומי בתחום הכלכלה החקלאית, מיום 7 בינואר, 2007, אשר הוצגה בפני הצוות הבין-משרדי. בנוסף, ועדה בין-משרדית בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין (להלן – ועדת אקשטיין), קבעה במפורש, כי באזורי הספר המרוחק (אשר הערבה התיכונה נכללת בהם), להעסקת עובדים זרים במשקים החקלאיים יש השפעה מועטה בלבד על אפשרויות התעסוקה ועל השכר של עובדים מקומיים. יתרה מכך, ועדת אקשטיין קבעה חד משמעית כי בשל הריחוק מריכוזי אוכלוסין, תנאי מזג האוויר הקשים, התדירות הנמוכה של התחבורה הציבורית, ושעות העבודה הממושכות בעונות הבוערות, עובדים מקומיים אינם מעוניינים לעבוד בחקלאות בספר המרוחק. ועדת אקשטיין קבעה גם, כי כיוון שחלק גדול מתוצרתם של המשקים החקלאיים בספר המרוחק מופנה ליצוא במחירים עולמיים, העלאה משמעותית בשכר המועסקים, שעשויה למשוך עובדים ישראלים למשקים בספר המרוחק, עלולה להביא לסגירתם הסופית של המשקים החקלאיים באזורים אלו. לסיכום, הוועדות המקצועיות הבלתי תלויות הכירו כולן במצוקה האובייקטיבית של חקלאי הפריפריה בהשמת עובדים ישראלים בספר המרוחק. מצוקה זו קיבלה ביטוי מפורש במכתב ובהחלטת הממשלה כאמור לעיל. משמעות הדבר היא, כי בידי חקלאי הערבה התיכונה אין ברירה אחרת מאשר להעסיק עובדים זרים על מנת להמשיך ולקיים את משקם החקלאי באזורי הפריפריה, ובהיעדר עובדים זרים אין ביכולתם של החקלאים לקיים את משקיהם. אין ספק כי גם למדינה אינטרס בהמשך קיומו של מפעל החקלאות הציוני באזורי מפתח אלה. מהמלצות הוועדות המקצועיות הבלתי תלויות, כמו גם ממכתב אגף תקציבים באוצר, עולה בבירור כי אין כל תכלית להיטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות בפריפריה הרחוקה, ולמצער – כי משקלה של תכלית זו הנו מזערי, בנסיבות הקשות של העדר כמעט מוחלט של ביקוש בקרב ישראלים לעבודה פיזית בחקלאות בפריפריה הרחוקה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת שי חרמש (פ/2957/17). הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת שי חרמש (פ/211/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר התש"ע – 2.3.10