הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברות הכנסת שלי יחימוביץ'
פניה קירשנבאום
רחל אדטו
פ/2246/18
הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – שינוי גיל הפרישה לנשים במקצועות שוחקים), התש"ע–2010
תיקון סעיף 2
1.
בחוק גיל פרישה, התשס"ד–20041 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "הסכם" יבוא –
""עבודה שוחקת" – כל אחד מאלה:
(1) עבודה הכרוכה בסחיבת משאות כבדים באופן ממושך;
(2) עבודה הדורשת עמידה ממושכת;
(3) עבודה פיזית בתנאים אקלימיים קשים;
(4) עבודה בסביבת רעש ושחיקה בגין ירידה בשמיעה;
(5) עבודה בתנאי חום, לחות ואדים;
(6) עבודה בתנאי קור;
(7) עבודה בסביבת חומרים מסוכנים;
(8) נהגים ומפעילי ציוד מכני כבד הנדרשים לנסיעות ארוכות וממושכות;
(9) עבודה בסיכון בטיחותי גבוה;
(10) עבודה במשמרות קבועות לאורך זמן;
(11) עבודה הכרוכה בשחיקה מנטאלית;
(12) עבודה הכרוכה בשחיקה על בסיס המלצה רפואית;
(13) עבודה פיזית שוחקת."
תיקון סעיף 3
2.
בסעיף 3 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילה "ובכפוף" יבוא "בכפוף להוראות פרק ד' – גיל 62 לאישה, ולאישה במקצוע שוחק – גיל 60 (בחוק זה – גיל הפרישה)".
תיקון סעיף 14
3.
בסעיף 14 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר, בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים, שלדעתו הם יציגים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יקבע אמות מידה להכרה בעבודה שוחקת."
דברי הסבר
בינואר 2004 קיבלה כנסת ישראל חוק שעיקרו העלאת גיל הזכאות לפנסיה לנשים וגברים. בעוד שלגברים עלה גיל הזכאות לפרישה בשנתיים מ-65 ל-67, הרי שלנשים הועלה גיל הפרישה הראשוני ב-4 שנים מגיל 60 ל-64. הכנסת קבעה אמנם בחוק כי תוקם ועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים, ואולם במקביל נקבע גם מנגנון אוטומטי המאפשר את העלאת גיל הפרישה ל-64. שינוי זה של גיל הפרישה, הינו בעל השלכות מרחיקות לכת על ציבור הנשים העובדות בישראל.
הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף פעולה עם ארגון נעמ"ת, אשר דרשה עוד בטרם התקבל החוק לבחון את כל השלכותיו על שוק העבודה בכלל ועל ציבור הנשים בפרט; המלצות דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה מהעבודה בראשות השופטת שושנה נתניהו (להלן- דו"ח נתניהו) קבעו, כי יש לפעול להחלתם של מנגנוני בקרה וקידום שוויון, בדרך של חקיקת חוק לעידוד תעסוקת נשים בגילאים המבוגרים וייסודה של ועדת מעקב שתבטיח השוואת זכויות לנשים בשוק העבודה. זאת מבחינת שיעורי העסקתן של נשים ופערי השכר בינן לבין עובדים גברים. להמלצות חשובות אלה אין זכר בחוק גיל פרישה, ובלעדיהן דחיית גיל הפרישה רק מביא עימו הרחבה ניכרת של מעגל העוני בקרב נשים.
נשים, על פי כל הנתונים, הן עדיין סקטור מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל ובגילאים המבוגרים בפרט. כך, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה, עולה כי חרף עליה של ממש ברמת ההשכלה של נשים ובאחוז השתתפותן בשוק העבודה, מעמד האישה והשוויון בשוק העבודה עדיין רחוקים מלהשביע רצון. יתירה מכך, נשים נפלטות משוק העבודה טרם הגיען לגיל 60. לפיכך, דחיית גיל הזכאות לפנסיה, ללא יצירת תשתית רצינית של תעסוקה שווה וראויה לנשים, דנה ציבור גדול של נשים לחיי עוני ומחסור עד הגיען לגיל הזכאות הראשון.
בנוסף, אחוז גבוה מאד של נשים מועסקות בתחומים עתירי שחיקה כגון מטפלות וסייעות בגנים, אחיות בבתי חולים, פועלות תעשייה בקווי יצור, וכדומה. במקצועות אלה, הן טובת העובדת והן טובת המערכת, מחייבים מתן אפשרות לפרישה מוקדמת. העלאת גיל הפרישה גורמת לתופעה קשה ובלתי אנושית: מחד, העובדת אינה מסוגלת פיסית להמשיך בעבודתה ואם היא עושה זאת מדובר בהתעללות פיסית של ממש, ומאידך, אינה זכאית לגמלה פנסיונית ואף לא לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
חוק גיל פרישה הביא לדחייה בגיל הפרישה אך לא קבע חובה להמשיך ולהעסיק את העובדת והעובד. כתוצאה מכך נוצר מצב בו עובדים, ובעיקר עובדות, מוצאים עצמם מפוטרים מעבודתם, ובשל אפליית גיל סמויה או גלויה, אין להם כל סיכוי אמיתי להיקלט במקום עבודה חלופי.
יתירה מכך, נשים עובדות אינן יכולות לפרוש פרישה מוקדמת, בשל הקנס הכבד המוטל על פי החוק על כל עובדת הפורשת בטרם עת: העובדת מאבדת 5% פנסיה לשנה, בגין כל שנת הקדמה בפרישה. נשים, בדרך כלל, גם צוברות פחות זכויות פנסיה מגברים, זאת בשל היותן אמהות והמטפל העיקרי בבית. כך הן נפגעות פגיעה כפולה ומכופלת, בכל דרך אשר בה יבחרו או יתועלו אליה בעל כורחן.
מכל האמור לעיל עולה כי דחיית גיל הפרישה הראשון לנשים לגיל 64 מהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור הנשים ונוגדת את זכויות היסוד של נשים לשוויון הזדמנויות, לקניין ולקיום בכבוד.
לפיכך יש לשנות את חוק גיל פרישה באופן שגיל הפרישה הראשון לנשים במקצועות שוחקים יהיה 60 לכל היותר.
יצויין כי הגדרתם של המקצועות השוחקים בחוק זה היא בהתאם לקביעותיה של הקרן למקצועות שוחקים שקמה מתוקף עסקת החבילה שנחתמה ביום 5 בינואר 2004 בין משרד האוצר ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ואשר קבעה כי תוקם קרן מתקציב המדינה שתפקידה יהיה לסייע בפתרון בעיות הנובעות מהעלאת גיל הפרישה – בדגש על עובדים במקצועות שוחקים. קרן זו מעולם לא הופעלה, חרף העובדה שהוקצה לה סעיף בתקציב המדינה. תקציב זה לא נוצל, ובתקציב 2009-2010 נמחק לחלוטין.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באדר התש"ע – 15.3.10