הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שלמה מולה
אברהם מיכאלי
דוד רותם
פ/2378/18
הצעת חוק ההסגרה (תיקון – סייג להסגרת חייל משוחרר), התש"ע–2010
תיקון סעיף 1א
1.
בחוק ההסגרה, התשי"ד–19541, בסעיף 1א –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "ותושב ישראל" יבוא "או חייל משוחרר כהגדרתו בפרק א' לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–19942.";
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) ראה טעם לכך, רשאי שר המשפטים, לאחר שהתייעץ עם ועדה
מיוחדת, להחליט כי לא יוסגר אזרח ישראלי גם אם לא היה תושב ישראל אך הוא חייל משוחרר כאמור בסעיף קטן 1א(א); בסעיף קטן זה, "ועדה מיוחדת" – ועדה בת שלושה חברים שחבריה הם שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו והסניגור הציבורי הארצי או נציגו."
דברי הסבר
חוק ההסגרה, התשי"ד–1954, קובע, כי לא יוסגר אדם הנמצא בישראל לידי מדינה אחרת המבקשת להעמידו לדין אלא אם המדינה המבקשת התחייבה מראש, שאם יורשע בדין ויידון למאסר, הוא יוחזר לישראל ויישא בעונשו בישראל. החוק מציין במפורש, כי הסייג להסגרה חל על מי שהיה בעת עשיית העבירה אזרח ישראל ותושב ישראל. בית המשפט העליון הסביר כי "תכלית החוק היא למנוע מעבריין סבל יתר, שהוא עלול לשאת בו בהידרשו לרצות עונש מאסר הרחק ממשפחתו, מקרוביו ומידידיו, בקרב אנשים, שאורחותיהם אינן אורחותיו, שמנהגיהם אינם מנהגיו, שדרכם אינה דרכו, ששפתם אינה שפתו, שמאכליהם אינם מאכליו" (דנ"פ 00/8612, חיים הרמן ברגר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 439, 461). עוד הוסיף בית המשפט, כי "תכלית השיקום תושלם באורח מיטבי רק אם נטיל על אסיר לרצות עונש מאסר במדינה שבה אמור הוא לחיות עם תום תקופת המאסר" (שם, עמ' 462). זאת ועוד – החינוך וההכשרה המקצועית הניתנים בבית הסוהר מתאימים לאסיר מקומי ולא לזר (שם, שם).
התנאי להחלת הסייג להסגרה – היותו של האזרח הישראלי תושב ישראל – בא בעיקרו כדי לצמצם את תחולת הסייג כך שיחול רק על מי שיש לו זיקה ושייכות יומיומית למדינת ישראל, מי ש"גורלו קשור בגורלה" (שם, עמ' 464). אלא שהתניית ריצוי עונשו של אזרח ישראל בישראל בהיותו תושב בעת ביצוע העבירה המיוחסת היא בעייתית. לכאורה, תכלית ההתניה ראויה. אולם הנוסח הקיים פותח פתח למצב של איפה ואיפה. למשל, ראש ארגון פשע ישראלי, שיבצע עבירה בחו"ל, בעת היותו תושב ישראל, ירצה את עונשו – אם יורשע – בישראל. לעומת זאת, מי שתרם תרומה מובהקת למדינת ישראל בהיותו אזרח – החל בחיילים ומפקדים בצה"ל ובכוחות הביטחון וכלה במדענים, יזמים ומתנדבים – והתגורר בחו"ל שנים אחדות, שבמהלכן ביצע עבירה שדינה מאסר, עלול למצוא עצמו מרצה את עונשו במדינה שאליה הוסגר.
לכן מוצע לתקן, לפחות בשלב הזה, את החוק כך, שגם מי שהגדרת "חייל משוחרר" חלה עליו על פי חוק, יימצא תחת המטרייה של הסייג להסגרה (סעיף 1 להצעת החוק שלעיל). אם חייל משוחרר כהגדרתו בחוק עבר עבירה שדין ההסגרה חל עליה, בעת שישב בחו"ל – יחול עליו הסייג המתנה את הסגרתו בריצוי עונש המאסר (אם יוטל עליו) בישראל.
כמו כן, מוצע להעניק לשר המשפטים את הסמכות, בהחלטה מנומקת ואחרי התייעצות עם ועדה מיוחדת, להחיל את הסייג גם במקרים מיוחדים אחרים, שהסעיף הראשון בהצעת חוק זו אינו חל עליהם (פסקה 2 להצעת החוק שלעיל). בסעיף 7(ב) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–1996, נתונה סמכות דומה לשר המשפטים יחד עם השר לביטחון הפנים לפטור מתנאי התושבות בישראל אסיר שביקש לרצות עונשו בישראל, אם "ראו טעם לכך".
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו באייר התש"ע – 10.5.10