הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת נסים זאב
פ/2402/18
הצעת חוק העונשין (תיקון – הוראות בעניין הפסקת הריונות), התש"ע–2010
תיקון סעיף 316
1.
בחוק העונשין, התשל"ז–19771, בסעיף 316 –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "מחמת אחת מאלה" יבוא "ובלבד שגיל העובר הוא מתחת ל-22 שבועות";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) מלאו לעובר 22 שבועות תדון הוועדה, כאמור בסעיף 315, בבקשה לאחר שקיבלה את אישורו של רופא מוסמך שהוא פרינטולוג שתלווה בחוות דעת כתובה ומנומקת, בהתקיים אחד מאלו:
(1) המשך ההיריון מסכן את חיי האישה סכנה ממשית;
(2) העובר אינו בר חיים;
(3) נמצאו בעובר מומים חמורים; לעניין פסקה זו, "מומים חמורים" – מומים שאינם מאפשרים חיות או שעלולים לפגוע באופן קיצוני באיכות חייו של הילוד".
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) בהפסקת הריון לפי סעיף קטן (א1) הוועדה תוודא שהמועמדת להפסקת הריון נתנה את הסכמתה המודעת לאחר שקיבלה ייעוץ הולם והבינה את כל ההשלכות הרפואיות השונות והחלופות השונות לפני קבלת החלטה על הפסקת ההריון."
דברי הסבר
בגיל 22 שבועות העובר הוא בר-חיים, והפסקת הריון בגיל זה היא רצח של העובר ולא "הפלה". לכן הטענה שמניעת הפלה היא התערבות בחופש האישה ובזכויותיה לגבי גופה, אינה יכולה להצדיק את הפסקת ההיריון בשלב זה. האיסור על הפסקת ההיריון לאחר 22 שבועות יסייע להעניק חיים לעובר שניתן להצילו מחוץ לרחם.
הפסקת הריון כשמדובר בעובר שגילו מעל 22 שבועות מתבצעת באופן אכזרי ובדרך של המתת העובר בתוך הרחם באמצעות זריקה, והשראת לידה להוצאתו מרחם האשה, בין בשלמותו ובין ע"י ריסוק אבריו ושאיבתם, תוך גרימת סבל ועינויים לעובר.
המתת עוברים בני-חיים, כאשר התקדמות המדע והטכנולוגיה והרפואה מאפשרת הצלתם מחוץ לרחם היא מעשה בלתי מוסרי באופן משווע, ובלתי צודק חרף ההתנגשות בזכויות האישה על גופה.
הצעת החוק מיועדת לשנות את הוראות חוק העונשין בעניין הפסקת הריון במטרה להביא לידי שינוי מהותי בתחום חשוב זה. על פי החוק הקיים ניתנת סמכות לוועדה להפסקת הריון לשים קץ לחיי עוברים כמעט ללא הגבלה הן מבחינת הסיבות והן מבחינת גיל העובר. על פי סטטיסטיקה רשמית מבוצעות מדי שנה כ-20,000 הפלות חוקיות ובנוסף מספר כפול של הפלות באופן פרטי או באופן בלתי חוקי, ובסך הכל ההערכה הבלתי רשמית היא שמדי שנה מבוצעות כ-80,000 הפלות.
על פי החוק הקיים, ניתן לבצע הפסקת הריון בעובר בכל גיל שהוא. זאת בניגוד למקובל בכל המדינות המפותחות ובכללם כמעט כל מדינות הקהילה האירופאית השוללות את האפשרות לבצע הפסקת הריון בעובר שגילו מעל 22 שבועות, ואף מתחת לזה, למרות התנגדות הלובי של ארגוני הנשים, הדורשים אפשרות להפסקת הריון בעובר שגילו 24 שבועות. כאמור, בכל המדינות הנאורות החקיקה מאפשרת הפסקת הריון רק עד גיל מסוים של העובר, בניגוד למצב הנובע מתוך העונשין בסעיפים דנן.
החקיקה הקיימת בישראל בכל הנוגע להפסקת היריון, וחוק העונשין בפרט, מבוססים על תפיסת עולם שהיתה מקובלת בקרב המדינות המפותחות לפני כ-30 שנה.
לאחרונה גוברת דעת הקהל במדינות הנאורות במטרה לשנות את החקיקה המקבילה להסדר הקבוע בחוק העונשין, באופן שהפסקת הריון, להוציא במקרים חריגים ומומים חמורים, לא תתאפשר אם גיל המעבר הוא מעל 14 שבועות. בחוק העונשין הישראלי אין כל הגבלת גיל על הפסקת היריון ובאופן תיאורטי ייתכנו הפסקות הריון בעוברים שהתפתחותם הושלמה, ויש בכך משום מעשי אכזריות ופגיעה בזכויות ההומאניות של העוברים שהוכרו במדינות רבות.
מרבית המדינות הדמוקרטיות שוקלות עתה בכובד ראש אפשרות של הפחתה בגיל העובר שמותר לבצע בו הפלה וזאת לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות בתחום רפואי חשוב זה.
מאידך זכותה של האשה לקבל מידע מהימן ומקצועי על כל ההיבטים וההשלכות הרפואיות של הפסקת הריון – כולל האפשרות שהיא לא תוכל להרות שוב, דכאונות כתוצאה מרגשי אשמה או חרטה הנפוצים בקרב נשים אשר ביצעו הפסקות הריון. לפי המצב הקיים המועמדת להפסקת הריון איננה מקבלת (על פי רוב) יעוץ זה אשר יכול למנוע ממנה סבל רב בעתיד הצעת החוק באה לחייב בצורה ברורה יותר את מילוי הוראות החוק בנושא ולעמוד על זכותה של האשה לקבל את כל המידע הדרוש לה מהמומחים לנושא על מנת שתוכל לקבל החלטה נבונה ונכונה למצב שלה ושל העובר.
הצעת החוק הנדונה מיועדת לשים קץ לחופש הקיים בתחום הפסקת הריונות בשלבים מתקדמים ולצמצמו למקרים בהם המשך ההיריון מהווה סכנה ממשית לחיי האישה או לבריאותה או שנמצא "מום חמור" בעובר כפי שמוגדר בהצעת חוק. יש לציין שהצעת החוק קובעת שההחלטה על הפסקת הריון תתקבל באישור ובהמלצתו של רופא מומחה ליילודים (והפרינטולוג ן/אוניאנטולוג לפי הצורך) כפי שמקובל ברוב ארצות המערב.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/3204/17).
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת נסים זאב (פ/879/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בסיוון התש"ע – 24.5.10