הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת: מאיר שטרית
זאב אלקין
אברהם מיכאלי
חיים כץ
ציון פיניאן
יצחק וקנין
משה (מוץ) מטלון
אלכס מילר
רוחמה אברהם-בלילא
איתן כבל
דוד אזולאי
חיים אמסלם
משה גפני
חיים אורון
עתניאל שנלר
דליה איציק
יוחנן פלסנר
אחמד טיבי
רוברט אילטוב
שלי יחימוביץ'
פ/2516/18
הצעת חוק פיצוי לפגועים מלידתם, התש"ע–2010
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ועדה רפואית" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 6;
"ועדה רפואית לעררים" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 11;
"זכאי" – תושב ישראל כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי שזכאי לפיצוי לפי חוק זה;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951;
"טיפול רפואי" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19962;
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"מוסד רפואי" – כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 19403;
"מחלה קשה" – כמשמעותה בסעיף 19 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19944 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי);
"נזק" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, שמקורו בתסמונת בת פיצוי לפי חוק זה;
"פגיעה סביבתית" – פגיעה הנובעת מטיפול או מהעדר טיפול באישה הרה במהלך הריון, הלידה או בילוד לאחר הלידה ועד גיל חודש עקב נטילת תרופות, זיהום או השפעה סביבתית אחרת;
"צוות רפואי" – רופא, אחות או כל בעל תפקיד או נותן שירות אשר היה לו חלק במתן הטיפול או השירות;
"תסמונת בת פיצוי" – תסמונת או פגם מולד, המופיעה על רקע תורשתי או עקב פגיעה סביבתית, בין אם התגלתה לפני לידתו או אחרי לידתו;
"השר" – שר הבריאות.
זכאות לפיצוי
2.
מי שנגרם לו נזק במוסד רפואי, זכאי לפיצוי בכפוף להוראות חוק זה.
אחריות מוחלטת
3.
האחריות לפי חוק זה הינה מוחלטת ומלאה ואין זה משנה אם היה או לא היה אשם מצד הצוות הרפואי במוסד הרפואי, או אם היה או לא היה אשם תורם של אחרים לנזק.
ייחוד העילה
4.
(א) מי שיש לו עילת תביעה לפי חוק זה, יתבע לפי חוק זה בלבד ולא תהא לו עילת תביעה לפי דין אחר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נגרם לאדם נזק במכוון, לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק זה.
תביעת פיצוי
5.
(א) מי שנגרם לו נזק לפי חוק זה, רשאי להגיש, בעצמו או באמצעות אפוטרופסו (להלן – מבקש) תביעה לפיצוי למשרד הבריאות.
(ב) השר יקבע הוראות, כללים, תנאים ומועדים להגשת תביעה לפיצוי לפי חוק זה.
הרכב הוועדה הרפואית לפיצוי פגועים מלידתם
6.
השר ימנה ועדה רפואית לפיצוי פגועים מלידתם שאלה חבריה:
(1) רופא מומחה בתחום הגנטיקה בעל ניסיון של עשר שנים בתחומו והוא היושב ראש;
(2) רופא מומחה במיילדות וגניקולוגיה בעל ניסיון של עשר שנים בתחומו;
(3) רופא מומחה באולטרסאונד מיילדותי בעל ניסיון של עשר שנים בתחומו;
(4) רופא מומחה בנוירולוגיית ילדים בעל ניסיון של עשר שנים בתחומו;
(5) רופא מומחה בנאונטולוגיה בעל ניסיון של עשר שנים בתחומו.
תפקידי הוועדה
7.
(א) הוועדה תקבע את זכאותו של מבקש בהתקיים שניים מאלה –
(1) למבקש נגרם נזק;
(2) הנזק נגרם במהלך טיפול רפואי במוסד רפואי שניתן על ידי צוות רפואי;
(3) ניתן היה למנוע את הנזק בין אם על ידי מתן טיפול מתאים או על ידי מסירת מידע שהיה מביא לאי לידתו של המבקש וכל זאת במסגרת הידע הרפואי שהיה קיים בזמן התהוות הגורמים לנזק על ידי בדיקה שניתן היה באותו זמן לבצעה בישראל.
(ב) החליטה הוועדה על זכאותו של המבקש לפי סעיף קטן (א), תקבע את אחוזי הנכות, הצרכים המיוחדים הקשורים במצבו ואת גובה הפיצוי; החלטת הוועדה תהיה מנומקת בכתב.
(ג) השר, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע מבחנים לקביעת אחוזי הנכות.
(ד) השר ייקבע את סדרי עבודתה של הוועדה הרפואית.
קביעת הפיצוי
8.
(א) הוועדה תקבע את הפיצוי בהתחשב בכל אלה:
(1) טיפול ושיקום, לרבות מכשירי עזר;
(2) תרופות, מזון מיוחד וטיפולים רפואיים או פארא-רפואיים שאינם כלולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ושהזכאי זקוק להם לצורך תפקודו היומיומי;
(3) טיפול סיעודי או טיפול אחר לרבות עזרה מיוחדת;
(4) שינויים נדרשים במקום מגוריו ובמקום עבודתו של הזכאי;
(5) אבדן הכנסה;
(6) תשלום חד פעמי עבור פיצוי נזק, שאינו עולה על 250,000 שקלים חדשים; סכום הפיצוי המרבי יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום לפי סעיף קטן (ג).
(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים לפי סעיף זה.
(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להגדיל את סכום הפיצוי הנקוב בסעיף קטן (א)(8).
קיזוז הפיצוי
9.
מסכום הפיצוי שנקבע לפי חוק זה יקוזזו אלה –
(1) תשלומים המגיעים לזכאי מהמוסד לביטוח לאומי;
(2) תשלומים אחרים המשולמים לפי דין לאותן סוגי נכויות שבחוק זה.
בקשה להגדלת הפיצוי
10.
קבעה הוועדה הרפואית כי חלה החמרה במצב בריאותו של הזכאי, לאחר ששולם לו פיצוי וקבעה לו אחוז נכות חדש (להלן – הקביעה החדשה) ישולם לו פיצוי נוסף בסכום השווה להפרש שבין הפיצוי לפי הקביעה החדשה, לבין הפיצוי ששולם לזכאי לפי הקביעה הקודמת של הוועדה הרפואית.
ועדה רפואית לעררים
11.
השר ימנה ועדה רפואית לעררים ואלו חבריה –
(1) רופא גנטיקאי בעל ניסיון של 15 שנים והוא היושב ראש;
(2) רופא גניקולוג בעל ניסיון של 15 שנים;
(3) רופא נוירולוג ילדים בעל ניסיון של 15 שנים.
ערר על החלטת הוועדה הרפואית
12.
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הוועדה הרפואית רשאי לערור עליה, בתנאים שייקבעו בתקנות, בפני ועדה רפואית לעררים.
(ב) קביעת הועדה הרפואית לעררים תהיה מנומקת בכתב.
(ג) השר יקבע את סדרי עבודתה של הוועדה הרפואית לעררים.
ערעור על החלטות הוועדה הרפואית לעררים
13.
(א) קביעת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד.
(ב) פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף קטן (א), ניתן לערעור ברשות בפני בית הדין הארצי לעבודה.
(ג) לבית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–19695, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל ערעור לפי סעיף קטן (א).
(ד) שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת ערעורים בפני בית הדין האזורי לעבודה.
ועדות בדיקה וועדות בקרה ואיכות
14. הוועדה
הוועדה הרפואית והוועדה הרפואית לעררים, יעבירו פרטי כל מקרה אשר הובא בפניהם, למנהל הכללי של משרד הבריאות לשם בחינת המקרה על ידי ועדת בדיקה או ועדת בקרה ואיכות, לפי חוק זכויות החולה, התשנ"ו–19966.
פרסום מסקנות ועדות הבדיקה וועדות בקרה ואיכות
15.
משרד הבריאות יפרסם מידי שנה את מסקנות וועדת הבדיקה או וועדות הבקרה והאיכות.
הקמת קרן לפיצוי פגועים מלידתם
16.
מוקמת בזה קרן לפיצוי פגועים מלידתם (להלן – הקרן).
הקרן – תאגיד מבוקר
17.
הקרן תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית; הקרן תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה התשי"ח–1958 [נוסח משולב]7.
תשלומים
18.
(א) תשלומים לפי חוק זה ישולמו באמצעות הקרן; משרד הבריאות יעביר לקרן את החלטות הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים לצורך ביצוע התשלומים באופן שייקבע על ידי השר.
(ב) אוצר המדינה יעביר לקרן, מידי חודש בחודשו, את הכספים הדרושים לה כדי לבצע את התשלומים לפי חוק זה, לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בפעולותיה.
אי תחולה
19.
פיצוי לפי חוק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין פקודת המסים (גביה)8 או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים.
שעבוד
20.
פיצוי הניתן לזכאי לפי חוק זה אינו ניתן להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא למעט תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
שכר טרחה
21.
שר המשפטים יקבע תעריף מקסימלי לפי סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19619.
תחילה ותחולה
22.
תחילתו של חוק זה ביום____ (להלן – יום התחילה) והוא יחול על כל תביעה לפיצוי לפי חוק זה מיום התחילה ואילך.
דברי הסבר
המצב הקיים –
לידת ילד עם פגם גנטי הינה מצב מכאיב למשפחה. מצב זה הינו יחסית שכיח, אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא כ-2-3%. חלקם מתגלים בזמן ההיריון ומופסקים, אך בכל זאת יש מקרים שאינם מתגלים מפאת מגבלות הידע הקיים.
ההורים לילדים אלו מגישים תביעות אזרחיות נגד רופאים/קופות חולים/משרד הבריאות. התהליך ארוך ובכדי לזכות בתביעה הם צריכים להוכיח פגם בטיפול או מחדל בניהול ובמעקב הרפואי בזמן ההיריון.
הבעיות שהמצב הנוכחי יוצר –
בהיות המערכת הרפואית מבוטחת, המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל (כולם רוצים בטובתו) לכן רוב הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים. נוצרו תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם, התוצאה היא:
א. חשש בהרס שירות חיוני לציבור הרחב: נוצר מצב בו רופאים טובים עומדים מצידו השני של המתרס של המטופלים. תמיד ימשיכו להיוולד ילדים עם מומים ומחלות גנטיות גם אם המערכת הרפואית תנהג באופן מושלם, מספר התביעות הולך ועולה, עלות הביטוח גדלה והבעיה החמירה לכדי כך שהרופאים בתחום מאיימים להפסיק לתת ייעוץ בהיריון וחברות הביטוח מאיימות להפסיק לבטח את העוסקים בתחום.
ב. הרפואה מתגוננת ביחס להיריון ומעלה את הוצאות הבריאות ומזיקה מבחינה רפואית: בגלל המצב, הרפואה ביחסה להיריון הופכת למתגוננת והסבל הוא של הנשים ההרות. נערכות עשרות אלפי בדיקות מיותרות, המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ואף הפסקות היריון שלא מוצדקות ושלא לצורך.
ג. אי צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים: המשפטים עורכים זמן רב ורק משפחות בעלות אמצעים מסוגלות לעמוד בתהליך הארוך וגם אז הן מתקשות למצוא רופא שיכין חוות דעת תומכת. השיטה הקיימת לא יכולה להבטיח שיעשה צדק עם הנכה.
הערכת הנזק נעשית על פי אורך החיים הממוצע של הנכה ובגלל השונות הגבוהה חלק מהמשפחות מקבלות כסף רב ואחרות מקבלות מעט מדי. בנוסף אין בטחון שהכסף הניתן אכן ינוצל רק לטובת הצרכים של הילד הנכה.
בקרב משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות שאצלם עקב תפיסת עולם דתית לא מסכימים להפסקת היריון גם שמתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, המשפחה נאלצת לחתום על כך שהם מודעים לפגם ולכן נשארות חסרות יכולת לתבוע וכמובן גם חסרות אמצעים לטפל בילד.
הצעת החוק –
החוק קובע פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה מבלי שיהיה צורך להוכיח פגם או מחדל של רופא.
לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית, אבל זה לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. כמו כן משרד הבריאות ומערכת הרישוי של ההסתדרות הרפואית תשלול רשיונם של רופאים שהתרשלו.
מערכת השיפוט כלפי רופאים תהיה שקופה יותר ומינוי ועדות בדיקה יהיו גלויות יותר ואפקטיביות אם לא יקשרו את החבות הכספית, דבר שגרם לכך שכיום אין כמעט ועדות בדיקה כנגד רופאים.
התשלום לנפגע יהיה בהתאם לגובה הנזק, ניתן להגביל את התשלום המקסימלי – התשלום יינתן כל שנה כל עוד הנפגע חי.
המקור הכספי למימון החוק –
המקור למימון החוק כבר קיים, כיום מושקע כסף רב בתהליך הפיצוי.
בהיות ישראל מערכת המממנת את ההוצאה הרפואית לאזרחיה התקציב לתביעות הללו יוצא בסופו של דבר מכיסו של משלם המיסים דרך חברות הביטוח, קופות החולים, משרד הבריאות, בתי החולים הפרטיים והציבוריים. החוק יוריד את עלות כל אחד מהגופים הללו בסכום ידוע, זהו התקציב שיוקצה לחוק פיצוי הנידון.
מאחר והתשלום ישולם למשפחות באופן שנתי ולא בפעם אחת יהיה בהתחלה תקציב פנוי. המנגנון המוצע יחסוך כסף רב למערכת הבריאות בגין בדיקות מיותרות ויקרות.
מה קורה בעולם –
בניו זילנד קיים חוק כזה מ-1974 והוא אף הורחב לשאר השטחים ברפואה בשנת 2005. החוק זכה להצלחה רבה.
בארה"ב קיים חוק בפלורידה ובוירג'יניה ששם הרפואה אינה ציבורית ויש ניסיון להעביר את החוק גם בניו-יורק.
אין ספק שחוק אנושי הקיים במדינות עם מדיניות רפואה דומה לשלנו הוא צו השעה בישראל. לא רק שהוא יעשה צדק למשפחות הסובלות ולמערכת הרפואית הרוצה בטובתם, אלא גם יביא בסופו של דבר לחסכון כספי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התש"ע – 12.7.10