הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת זבולון אורלב פ/2356/18 הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – סמכות להפקעת קידושין), התש"ע–2010 תיקון סעיף 2 1. בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–19951, בסעיף 2, אחרי פסקה (7) יבוא: "(8) (א) להפקיע למפרע, קודם לקידושין, את הזכויות בכסף, או בשווה הכסף, שבו קידש הבעל את אשתו; (ב) הפקיע בית דין רבני את הזכויות כאמור, יורה על השבת ערכו של הממון המופקע לבעל; (ג) בית המשפט לא יפקע קידושין לפי סעיף זה אלא בפסק דין לגירושין שננקטה בו לשון של כפיה ואשר לא קוים במשך שנה ויותר מיום נתינת צו ההגבלה בעניינו; (ד) סמכות זו תחול רק על זוגות שיינשאו מיום פרסום חוק זה ואילך." דברי הסבר הואיל ולפי ההלכה היהודית על הגט להינתן מרצונו של הבעל, לעיתים במקרה של סרבנות גט מתעורר אצל הדיינים החשש מפני "גט מעושה שלא כדין", שאינו תקף. במשך הדורות חלה החמרה בסוגיה זו, וצומצמה רשימת המקרים שבהם יחייבו או יכפו בעל לתת גט. כך יוצא שלמרות שהמחוקק מסר לבית הדין סמכויות שונות האמורות לסייע להם לגרום לבעל לתת גט, פעמים רבות בתי הדין אינם עושים בהן שימוש מספיק. בעלים לא מעטים מנצלים את הכוח שבידיהם כדי להשיג זכויות כלכליות ואחרות בתמורה למתן הגט. בתי הדין, כדי להביא לסיומן של פרשיות נישואין אומללות אלה ובכדי לסייע לנשים, לעיתים מאיצים בהן לוותר על זכויותיהן כדי לזכות בגט הנכסף. מכאן ברור שגם גירושין הנעשים בהסכם מוציאים את האישה בעמדת נחיתות מובנית. כך מתבזים בתי הדין שפסקי הדין שלהם אינם מקוימים, ההליכים מתארכים והנשים, שבתי הדין פסקו כבר שעל בעליהן לתת להן גט, סובלות סבל קשה. כדי להתגבר על הסבל הכבד של מסורבות הגט הללו, שהכל מודים בו ואינם מפחיתים מעוצמתו, מוצע להוסיף לבתי הדין סמכות מכוח החוק, כיתר הסמכויות שניתנו להם על פי חוק זה, והיא הסמכות להפקיע למפרע, קודם לקידושין, את זכויותיו של הבעל בממון שבו קידש את האישה. כך יימצא שהקידושין לא היו בני תוקף בעת עשייתם, שכן לפי ההלכה מעשה הקידושין צריך להיעשות בממון השייך לבעל. על פי התיקון תינתן סמכות זו לבתי הדין במקרים הקשים ביותר שהם פסקי דין לגירושין שננקטה בהם לשון כפיה ולא קוימו במשך שנה ומעלה מיום נתינת צו ההגבלה בעניינם. הענקת סמכות זו באה כדי להתגבר על הקושי ההלכתי הנטען לפיו לבתי הדין הרבניים שבדורות האחרונים אין סמכות להפקיע ממון, ועל הקושי החוקי שבהפקעת ממון המהווה פגיעה ברכוש, שרק ממילא פוגעת בתוקפם של הקידושין, ולכן אין היא בסמכותם של בתי הדין הרבניים. בנוסף לכך, סמכות זו נועדה גם כדי להתגבר על הקושי העולה מפסיקתם של חלק מן הפוסקים, לפיה אין בהפקעת כסף הקידושין לבדה כדי לגרום לפקיעת מעמד הקידושין וכי דרוש לשם כך גם מתן גט כלשהו. על פי תיקון זה בתי הדין הרבניים יוכלו להפעיל את הגבלות הקבועות בחוק זה ביתר קלות בלי לחשוש לגט מעושה, אם יעשו שימוש בסמכות המוצעת כאן יחד עם אותן הגבלות המצויות כבר בסמכותם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ב באייר התש"ע – 26.4.10