הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת צחי הנגבי
עמיר פרץ
זאב אלקין
רוברט אילטוב
נסים זאב
משה גפני
אריה אלדד
רוחמה אברהם-בלילא
יעקב אדרי
אופיר אקוניס
זאב בילסקי
מיכאל בן-ארי
אברהם דיכטר
דני דנון
עינת וילף
אורית זוארץ
ישראל חסון
איתן כבל
אמנון כהן
יריב לוין
שאול מופז
משה (מוץ) מטלון
אורי מקלב
גדעון עזרא
ציון פיניאן
יוחנן פלסנר
מירי רגב
דוד רותם
כרמל שאמה
עתניאל שנלר
עפו אגבאריה
רחל אדטו
אורי אורבך
יעקב כץ
זבולון אורלב
דוד אזולאי
טלב אלסאנע
חיים אמסלם
אלי אפללו
אורי אריאל
דניאל בן-סימון
רוני בר-און
מוחמד ברכה
אילן גילאון
ניצן הורוביץ
מגלי והבה
יצחק וקנין
דב חנין
יואל חסון
שי חרמש
אורלי לוי אבקסיס
גאלב מג'אדלה
שלמה מולה
אברהם מיכאלי
אנסטסיה מיכאלי
אלכס מילר
סעיד נפאע
חנא סוייד
מרינה סולודקין
חמד עמאר
אברהים צרצור
פניה קירשנבאום
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ליה שמטוב
רונית תירוש
דליה איציק
אריה ביבי
רוברט טיבייב
מאיר שטרית
נחמן שי
אחמד טיבי
מסעוד גנאים
פ/2399/18
חוק לפינוי שדות מוקשים, התשע"א-2011, התש"ע–2010
פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה היא להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל, תושביה והמבקרים בה מפני נזקיהם ופגיעתם של מוקשים המצויים בשטחי ישראל, על ידי הסדרת הפעילות לפינוי מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה, וזאת בתוך פרק זמן תחום, סביר וקצר, כפי שייקבע בהתאם לחוק זה.
פרק ב': פרשנות
הגדרות
2.
בחוק זה –
"הרשות" – הרשות הלאומית לפינוי מוקשים;
"המועצה" – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 9;
"המנהל" – מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 13;
"מוקש" – מטען חומר נפץ מרסק, הנתון בתוך מיכל ומופעל על ידי מגע או נוכחותו של אדם;
"מפעילים" – חברות אזרחיות המורשות על פי תקינה בינלאומית לעסוק בפינוי מוקשים;
""מערכת הביטחון" – משרד הביטחון וצבא הגנה לישראל;
"משרדי הממשלה" – משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
"תקינה בינלאומית" – International Mine Action Standards שאושרו על ידי ה-Inter-Agency Coordination Group של האומות המאוחדות ביום י"ג באלול התשס"א (26 בספטמבר 2001).
פרק ג': הקמת הרשות ותפקידיה
הקמת הרשות
3.
מוקמת בזה הרשות הלאומית לפינוי מוקשים אשר תפעל להגברת הבטיחות מפני מוקשים ולפינויים בהתאם להוראות חוק זה.
הרשות - תאגיד
4.
הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר
5.
הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]1.
פעילות הרשות
6.
הרשות תפעל באמצעות המנהל, עובדי הרשות והמועצה.
תפקידי הרשות
7.
תפקידי הרשות הם:
(1) לקבוע מדיניות לאומית למזעור נזקי מוקשים, לרבות פינויים;
(2) לגבש תכנית לאומית לפינוי כל המוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה, ולקבוע לשם כך תכנית רב שנתית ותכניות שנתיות, לרבות קריטריונים לסדר הפינוי, ולוח זמנים לפינוי מוקשים;
(3) לקבוע בהתאם לתקינה בינלאומית כללים בדבר סימון וגידור שדות מוקשים שטרם פונו או שנקבע שהם חיוניים לביטחון המדינה, כדי להבטיח באופן מרבי את שלום הציבור, ולפקח על ביצוע פעולות אלו;
(4) לקבוע או לאמץ תקנים, כללים וסדרי עבודה לביצוע התכנית הלאומית לפינוי מוקשים, המשיגים דרגת בטיחות לאזרחים שאינה נופלת מזו המחויבת על ידי תקינה בינלאומית לפינוי מוקשים הומניטארי, לרבות בעניין –
(א) סמכויות גישה למידע ולשטחים חשודים במיקוש;
(ב) פינוי שדות המוקשים;
(ג) הכרזה על שטח כפנוי ממוקשים;
(ד) הסדרת ביצוע הפינוי על ידי מפעילים, לרבות מפעילים בינלאומיים, באמצעות הליכי מכרז;
(ה) הסדרת פעילותם של מפעילים, לרבות –
(1) קביעת תנאים לרישוי מפעילים, כולל סיווג בטחוני באישור מערכת הביטחון כלפי עובדי המפעילים, ולהליך הרישוי;
(2) קביעת כללים בנושא ביטוח המפעילים מפני תאונות ופגיעות הקשורות בפינוי;
(3) בקרת איכות על פעולת המפעילים ועל ציוד לפינוי מוקשים, והבטחת עמידה בתקינה בינלאומית לפינוי מוקשים הומניטארי.
(5) לקדם, לתכנן ולקיים פעילות הסברה לציבור לשם הגברת המודעות להתנהלות בטיחותית ולמזעור סיכונים, עם דגש על אוכלוסייה הגרה באזורים נגועים, וכן לייעץ למערכת החינוך בהעברת תכנים של התנהגות בטוחה בכל סוגי מוסדות החינוך;
(6) להורות ולפקח על ביצועה של התכנית הלאומית לפינוי מוקשים.
תיאום עם מערכת הביטחון בזיהוי שדות מוקשים הניתנים לפינוי
8.
זיהוי של שדה מוקשים שאינו חיוני לביטחון המדינה, ואשר ייכלל בתכנית הלאומית לפינוי מוקשים כאמור בסעיף 7, ייעשה על ידי הרשות בתיאום עם מערכת הביטחון.
פרק ד': המועצה
המועצה
9.
לרשות תהיה מועצה בת חמישה עשר חברים, שימנה ראש הממשלה, והם:
(1) שני נציגים של מערכת הביטחון שימונו על ידי שר הביטחון;
(2) נציג שר החוץ מקרב עובדי משרדו;
(3) נציג שר הפנים מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג השר לביטחון הפנים מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג השר לתשתיות לאומיות מקרב עובדי משרדו;
(6) נציג השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;
(7) נציג שר החינוך מקרב עובדי משרדו;
(8) נציג השר לפיתוח הנגב והגליל מקרב עובדי משרדו;
(9) נציג מרכז המועצות האזוריות שימונה על ידי יושב הראש של המועצות האזוריות;
(10) נציג המרכז למיפוי ישראל שימונה על ידי המנהל הכללי של המרכז למיפוי ישראל;
(11) נציג של הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה ראש הממשלה בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לעניין זה, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–20022;
(12) נציג ציבור בעל ניסיון בתחום פינוי מוקשים הומניטארי;
(13) נציג ציבור בעל מומחיות בתחום בריאות הציבור;
(14) נציג ציבור נפגעי המוקשים.
יושב ראש המועצה
10.
בראש המועצה יעמוד יושב ראש שימונה על ידי ראש הממשלה מבין חברי המועצה.
תפקידי המועצה
11.
תפקידי המועצה הם:
(1) להתוות את קווי הפעולה של הרשות;
(2) להנחות את המנהל במילוי תפקידיו ולפקח על ביצוע מדיניות הרשות ותכניותיה;
(3) לאשר את התקציב השנתי של הרשות, וכן לאשר את התכנית הרב שנתית, התכניות השנתיות והדין וחשבון הכולל האמורים בסעיף 21, והכל בטרם יוגשו לאישור ראש הממשלה;
(4) לייעץ לראש הממשלה, למשרדי הממשלה ולכנסת בתחומי הבטיחות ממוקשים ופינויים, ולגבי מדיניות המוקשים הכללית;
(5) לקיים קשרים עם משרדי הממשלה ועם מערכת הביטחון לגבי הגברת הבטיחות ממוקשים ופינויים.
סדרי הדיון במועצה
12.
(א) ישיבות המועצה יתקיימו אחת לחודש, לפחות.
(ב) המועצה תקבע את סדרי עבודתה.
פרק ה': מנהל הרשות
מינוי המנהל
13.
(א) ראש הממשלה ימנה את מנהל הרשות, על פי הצעת המועצה, לאחר שקיימה הליך לאיתור מועמדים; הודעה על מינוי המנהל תפורסם ברשומות.
(ב) תקופת כהונתו של המנהל תהיה ארבע שנים, ורשאי ראש הממשלה, בהתייעצות עם המועצה, לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
כשירות המנהל
14.
כשיר לכהן כמנהל תושב ישראל שמתקיימים בו שני אלה:
(1) הוא בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19583;
(2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר של פרויקטים במערכת הביטחון או ניסיון מקביל בתאגיד או בשירות הציבורי.
תפקידי המנהל וסמכויותיו
15.
(א) המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות.
(ב) בכפוף להוראות חוק זה, יהיו למנהל כל הסמכויות הדרושות לניהול הרשות, ובכלל זה הסמכות לייצג את הרשות בכל תפקיד מתפקידיה ולחתום בשמה, יחד עם חשב הרשות, על הסכמים או מסמכים אחרים.
פקיעת כהונת המנהל
16.
המנהל יחדל מלכהן לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה, באמצעות המועצה;
(2) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, וראש הממשלה, לפי הצעת המועצה או לאחר התייעצות עמה, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלהיות מנהל הרשות;
(4) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות;
(5) ראש הממשלה, לפי הצעת המועצה או לאחר התייעצות עמה, קבע כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
עובדי הרשות
17.
סדרי קבלתם של עובדים לרשות יהיו כשל עובדי המדינה, בשינויים שתאשר הממשלה, ובכפוף לכללי סיווג בטחוני שתקבע מערכת הביטחון.
קצין קישור למערכת הביטחון
18.
אחד מעובדי הרשות יהיה נציג מערכת הביטחון אשר ימונה על ידה וישמש כקצין קישור בין הרשות לבין מערכת הביטחון.
החלת דינים על עובדי הרשות
19.
עובדי הרשות דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–19694;
(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–19595;
(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–19776;
(4) חוק העונשין, התשל"ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור7;
(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19718;
(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש]9;
(7) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–196310.
פרק ו': תקציב ופיקוח על הרשות
תקציב הרשות
20.
(א) תקציב הרשות ימומן מתקציב המדינה; התקציב המיועד לפינוי מוקשים יכול שיבוא גם ממענקים ותרומות שתקבל הרשות.
(ב) חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי של המדינה, בתחום פעולה נפרד במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה.
פיקוח על תוכניות הרשות
21.
(א) הרשות תגבש ותגיש לראש הממשלה, לאישורו, תכנית רב שנתית לפינוי מוקשים שאינם חיוניים לביטחון המדינה ותכניות שנתיות ליישומה.
(ב) הרשות תגיש לראש הממשלה בתום כל שנה דין וחשבון כולל על ביצוע התכנית השנתית.
(ג) ראש הממשלה יגיש לממשלה, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולכנסת, עד ה-31 במרס בכל שנה, דין וחשבון על ביצוע התכנית השנתית בידי הרשות במהלך השנה שקדמה למועד הדיווח; הדין וחשבון יובא לידיעת הציבור בדרך שיורה ראש הממשלה.
פרק ז': הוראות שונות
ניגוד עניינים
22.
(א) עובד הרשות או חבר מועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הרשות או המועצה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו ברשות או במועצה לבין עניין אישי שלו, או לבין תפקיד אחר שלו, למעט תפקידו בגוף שאותו הוא מייצג במועצה; עובד הרשות וחבר המועצה לא יטפלו במסגרת תפקידם בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הרשות או המועצה.
(ב) התברר לעובד הרשות או לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבת הרשות או המועצה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א) יודיע על כך למנהל הרשות או ליושב ראש המועצה לפי המתאים.
(ג) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ד) בסעיף זה –
"בעל עניין", בגוף – מנהל או עובד אחראי באותו גוף, או מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או ברווחים של גוף כאמור;
"עניין אישי", של עובד הרשות או חבר המועצה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שעובד הרשות או חבר המועצה או קרוב שלו, הם בעלי עניין בו;
"קרוב" – בן זוג וכן הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של עובד הרשות או חבר המועצה, וכן סוכן, שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור.
איסור עסקאות עם הרשות
23.
(א) עובד הרשות או חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין בו, לא יתקשרו עם הרשות בעסקה ולא יקבלו ממנה תקציב לצורך ביצוע פעולות בתחומי אחריותה, אלא אם כן התיר זאת ראש הממשלה, באישור הממשלה, ובתנאים שהתיר.
(ב) הודעה על היתר לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
(ג) בסעיף זה –
"בעל עניין" – כהגדרתו בסעיף 22(ד);
"קרוב" – בן זוג וכן הורה, ילד, אח, ובני זוגם של כל אחד מאלה.
חובת מסירת מידע לרשות
24.
גופים שיקבע ראש הממשלה בתקנות, ימסרו לרשות את כל פרטי המידע הנוגעים למוקשים, להגברת בטיחות ממוקשים, ולפינויים, הנמצאים ברשותם, ובלבד שמסירת מידע מסווג שברשות מערכת הביטחון, תהיה גם בהסכמת שר הביטחון.
שמירת סודיות
25.
אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לפי הוראות החוק.
ביצוע ותקנות
26.
(א) ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) תקנות לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
תחילה
27.
תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.
דברי הסבר
בתוך פחות משנה אירעו בישראל כמה מקרים של פגיעת מוקשים באזרחים. הנתונים מלמדים שכמעט בכל שנה מתרחשות פגיעות כאלה, וכי תזוזת מוקשים בשל סחף ושיטפונות מגבירה את הסכנה לאזרחים.
בדוח מבקר המדינה משנת 1999 נקבע כי ברחבי המדינה "יש מאות אחדות של שדות מוקשים שאינם חיוניים עוד לביטחון המדינה... ואולם למרות ששדות אלה מהווים מוקדי סיכון וחלקם מונעים עבודות פיתוח שונות ועיבוד חקלאי, אין למערכת הביטחון או לגורמים ממלכתיים אחרים, מדיניות יזומה לפינוים. לדעת מבקר המדינה, ראוי לקדם מאמץ ממלכתי לפינוים של שדות אלה".
למעלה מעשור לאחר פרסומו של דוח זה, עדיין אין מדיניות לפינוי המוקשים הרבים המסכנים את הציבור ואינם חיוניים עוד לביטחון המדינה. רובם המוחלט של המוקשים לא פונה. אין גורם אחראי לכך, והרשויות חלוקות ביניהן בשאלת הסמכויות והאחריות לשטח שפונה, באופן שמסכל כל ניסיון לפנות מוקשים – אפילו אלה המסכנים באופן מיידי את חייהם של אזרחים.
כדי לצמצם את הסיכון המתמשך לציבור נדרשת היערכות לאומית לביצוע פינוי מוקשים הומניטארי, שהעילה לו היא שיקולי בטחון של האוכלוסייה האזרחית ומניעת פגיעה בהיבטים נרחבים של התנהלות אזרחית (פיתוח, תיירות, חקלאות וכד'). מוצע, לכונן רשות מקצועית שתפעל לגבש מדיניות לאומית לפינוי מוקשים כאמור, לקבל את אישור המוסדות המוסמכים לביצועה, וליישמה על-בסיס תוכנית פעולה מוגדרת, בלוח זמנים סביר, ותוך גיוס המשאבים הנדרשים להוצאתה אל הפועל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בסיוון התש"ע – 24.5.10