הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב אלקין אריה אלדד רוברט אילטוב זבולון אורלב אמנון כהן זאב בילסקי עתניאל שנלר מרינה סולודקין אילן גילאון אברהם מיכאלי חיים אמסלם דוד אזולאי נסים זאב יצחק וקנין אורי אורבך פניה קירשנבאום ליה שמטוב ציפי חוטובלי חמד עמאר משה (מוץ) מטלון אורי מקלב דוד רותם ציון פיניאן אלכס מילר דני דנון שלמה מולה יריב לוין משה גפני יעקב אדרי יואל חסון רוחמה אברהם-בלילא יוליה שמאלוב-ברקוביץ אורית זוארץ אלי אפללו אופיר אקוניס מיכאל בן-ארי אורלי לוי אבקסיס פ/2463/18 חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס' 2), התש"ע-2010 תיקון סעיף 52 1. בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 52, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת הזכאות לדמי הסתגלות לבעל עסק שמרכז חייו ביום הקובע היה בשטח המפונה, תהיה הקצרה מבין התקופות הבאות: (1) 4 פעמים התקופה שנקבעה לבעל העסק לפי סעיף קטן (א), בוועדת הזכאות או בוועדה המיוחדת; (2) תקופה שסיומה במועד בו בעל העסק הקים עסק חלופי; (3) תקופה שסיומה במועד בו בעל העסק החל לעבוד כשכיר; (4) תקופה שסיומה לאחר 12 חודשים מיום קבלת קרקע חקלאית חלופית. (א2) בעל עסק שיבחר בהארכת תקופת דמי ההסתגלות כאמור בסעיף קטן (א1), לא יהיה זכאי לתוספת פיצוי בגין הפחתת עלות השכר כאמור בסעיף 11(ב)(2) לתוספת השלישית." הוספת סעיף 55א 2. אחרי סעיף 55 לחוק העיקרי יבוא: "גמול חודשי קבוע 55א. (א) בעל עסק, כהגדרתו בסעיף 62, זכאי לגמול חודשי קבוע כל עוד אינו מתגורר בתחום האמור בסעיף 3 או במדינת חוץ, אם מתקיימים בו כל אלה: (1) בתקופת ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה; (2) ביום הקובע מלאו לו 50 שנים לפחות; (3) ממוצע שכרו משנת 2006 עד שנת 2008 היה שווה לממוצע השכר הממוצע במשק באותה התקופה (להלן – השכר הממוצע בתקופה), או נמוך ממנו. (ב) הגמול החודשי הקבוע יהיה – (1) עבור מי שהרוויח 70% מהשכר הממוצע בתקופה, או פחות מכך – סכום של 3,000 שקלים חדשים; (2) עבור מי שהרוויח מעל 70% מהשכר הממוצע בתקופה – סכום של 2,000 שקלים חדשים. (ג) מי שזכאי לגמול חודשי קבוע לפי סעיף קטן (א) וכן לפיצוי לפי הוראות סעיף 70א והתוספת השלישית לחוק זה, יהא רשאי לבחור בגמול כאמור או בפיצוי לפי ההוראות האמורות. (ד) הגמול החודשי הקבוע ישולם בעד התקופה שתחילתה עם הגיעו של בעל עסק לגיל 55, ובכל מקרה לא לפני סיום התקופה בגינה שולמו לו דמי אבטלה על פי דין והתקופה בגינה התקבלו דמי הסתגלות, וסיומה עם הגיעו של בעל העסק לגיל פרישת חובה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד–20042. (ה) בעל עסק שזכאי לגמול חודשי קבוע, יקבל במועד קבלת התשלום הראשון את מלוא הסכום שמגיע לו בגין התקופה שקדמה ליום תחולתו של חוק זה. (ו) מהגמול החודשי הקבוע שקיבל בעל עסק, ינוכה סכום בגובה ההכנסה החודשית הרעיונית הנובעת מסכומי הפיצוי שקיבל בעל העסק בועדת הזכאות ו/או בועדה המיוחדת למשך תקופת הזכאות לגמול החודשי, לפי ריבית שנתית בשיעורים כדלהלן: (1) בגין חלק מהפיצוי שהתקבל עד לגובה של 350,000 ₪, ינוכה סך שיחושב לפי ריבית שנתית בשיעור 1%; (2) בגין חלק מהפיצוי שהתקבל מגובה של 350,000 ₪ עד לסך של 1,000,000 ₪, ינוכה סך שיחושב לפי ריבית שנתית בשיעור 3%; (3) בגין חלק מהפיצוי שהתקבל העולה על סך של 1,000,000 ₪, ינוכה סך שיחושב לפי ריבית שנתית בשיעור 5%. (ז) לצורך הפחתת הריבית כאמור, יובא בחשבון סכום הפיצוי בגין העסק כפי שקבעה ועדת הזכאות כשהוא מתואם ליום ט' באדר א' התשס"ה (18 בפברואר 2005), ללא הצמדה למדד לאחר מועד זה. (ח) סכום הגמול החודשי הקבוע וסכום הפיצוי לצורך חישוב ניכוי ההכנסה החודשית הרעיונית, יוצמדו לשכר הממוצע במשק. (ט) פיצויים לאדם מכוח סעיף זה ייקבעו בהתאם לחלקו היחסי בעסק." תיקון סעיף 70 3. בסעיף 70 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ועדת זכאות רשאית להאריך את התקופה הקבועה בסעיף זה אם הוכח להנחת דעתה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו." הוספת סעיפים 70א ו-70ב 4. אחרי סעיף 70 לחוק העיקרי יבוא: "מענק השקעה לעסק 70א. הוועדה המיוחדת רשאית, לפי הצעת ועדת הזכאות, ולבקשת בעל עסק, להחליט כי בעל עסק שקיבל פיצוי לפי סימן זה והעתיק את הפעילות שהתנהלה בשטח המפונה למקום שאינו בשטח האמור בסעיף 3, ואינו במדינת חוץ, יקבל מענק נוסף, בהתקיים התנאים הבאים: (1) הוכח להנחת דעתה של הועדה המיוחדת כי הפיצוי שקיבל המבקש נמוך מההוצאות שהיה עליו להוציא לצורך הקמת העסק; (2) סכום המענק לא יעלה על 30 אחוזים מהפיצוי שקיבל המבקש בשל העסק לפי הוראות חוק זה; (3) משך תקופת הזכאות למענק יקבע על פי תקנות שיתקין ראש הממשלה ושבהתקנתן נלקחו בחשבון הסיבות לעיכובים בהקמת העסק, וביניהן: משך ההמתנה להסדרת מגורי הקבע, מעבר העסק ממקום זמני למקום קבוע ומועד ההכרה בזכאות העסק לפיצוי, לרבות מועד מתן החלטה בוועדה המיוחדת על הגדלת הפיצוי לעסק; ובלבד שמשך תקופת הזכאות למענק לפי סעיף זה לא יפחת משנה אחת מיום תחולת חוק זה, או מחצי שנה ממועד ההכרה בזכאות העסק לפיצוי בגין העסק לרבות מועד מתן ההחלטה בוועדה המיוחדת להגדלת הפיצוי לעסק, לפי המאוחר מביניהם. הכרה בהוצאות הקמת העסק 70ב. (א) בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, יתקין ראש הממשלה תקנות לעניין הכרה מיידית בהוצאות הקמת עסק חדש והרצתו בתקופות המפורטות להלן: (1) בעסק המשתייך, לפי קביעת ועדת הזכאות, לענף התעשייה – יוכרו הוצאות שהוצאו תוך 4 חודשים מיום תחילת הרצת העסק; (2) בעסק המשתייך, לפי קביעת ועדת הזכאות, לענף מסחר ושירותים – יוכרו הוצאות שהוצאו תוך 3 חודשים מיום תחילת הרצת העסק. (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע באילו מצבים תהיה ועדת הזכאות רשאית להאריך את התקופות האמורות. (ג) לעניין סעיף זה, יוכרו כל ההוצאות הדרושות להקמת העסק ובכללן: שכר דירה, ארנונה, ציוד משרדי, ספרות מקצועית, משכורות עובדים, רכישת מלאי, שמירה, אחזקת מכונות במפעל ורכישת חומרי גלם." תיקון התוספת השלישית 5. בתוספת השלישית לחוק העיקרי – (1) בסעיף 1, בהגדרה "פריטי הרכוש הקבוע", בסופה יבוא "וכן פריטים שתאריך הרכישה שלהם הוא לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996), שוועדת הזכאות התירה לכלול בטופס"; (2) בסעיף 11(ב)(2), במקום "ובלבד שהסכום המופחת לא יעלה על מחצית מן הרווח התפעולי" יבוא "ובלבד שהסכום המופחת לא יעלה על 25 אחוזים מן הרווח התפעולי". תחולה 6. הוראות החוק העיקרי כנוסחו בחוק זה יחולו גם על זכאי שהגיש תביעה לפני תחילתו של חוק זה (להלן – תחילת התיקון), אף אם הטיפול בתביעתו הסתיים לפני תחילת התיקון, ובלבד שבמתן הפיצויים יובאו בחשבון הפיצויים והמענקים שקיבל הזכאי לפי כל דין ולפי החוק העיקרי כנוסחו ערב כניסתו לתוקף של תיקון זה." דברי הסבר על פי ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (להלן – ועדת החקירה) ועל פי המצב בשטח, עד היום, כמעט חמש שנים מאז ביצוע הפינוי במסגרת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005 (להלן – החוק), ממשלות ישראל לא מימשו את מדיניותן המוצהרת והנדרשת ולא הביאו לשיקומם של מרבית המפונים ובתוכם בעלי העסקים. ועדת החקירה קבעה באופן חד משמעי שיש לחזור ולהעמיד את הטיפול במפוני חבל עזה וצפון השומרון – במעשים ולא רק בהצהרות – בראש סדר העדיפות הלאומי. "זו חובתה של המדינה, אשר כדי לקדם את טובת הכלל הקריבה את הפרט. על המדינה למהר. זהו עניין של זכויות אדם, של הוגנות אנושית בסיסית, של מוסר יהודי". מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה, להסדיר בעיות שהתעוררו בקרב בעלי עסקים ועסקים מגוש קטיף לאחר פינוים במסגרת החוק. במסגרת החוק הקיים, העסקים ובעלי העסקים לא משוקמים ולא מפוצים כראוי, זאת הן בשל שינוי נסיבות מיום חקיקת החוק ועד ליום הגשת הצעת החוק דנא, והן בשל אי הסדרתם של מספר נושאים במסגרת החוק. ללא התיקונים הנדרשים, לא ניתן יהיה להשיב מצבם של עסקים ובעלי עסקים מגוש קטיף למצב בו היו עובר ליישום תוכנית ההתנתקות. חובה משפטית ומוסרית מוטלת על המדינה לשקמם ולפצותם כראוי ולאפשר להם בכך קיום בכבוד. הצעה זו כוללת ומגבשת עיקרים בנושא שיקום בעלי העסקים והעסקים, תוך הסתמכות על התובנות העולות ממסקנות הביניים של ועדת החקירה, ממסמך הבנות שגובש בין הח"כים וממסמך עקרונות שגובש במשרד ראש הממשלה במנהלת תנופה עם נציגי בעלי העסקים וועד מתיישבי גוש קטיף בעקבות דו"ח הביניים של ועדת החקירה, לשם הפיצוי והשיקום הנדרשים. בהצעה שני מסלולים חלופיים: האחד – גמול חודשי קבוע, והאחר – פיצויים שונים. לפי הצעת החוק, מי שזכאי לפי שני המסלולים יהא רשאי לבחור אחד מהם. סעיף 139 קובע מניעת כפל פיצוי בשל אותו נכס לאותו זכאי על פי יותר מסימן אחד לפרק ה' לחוק. הצעת חוק זו תאפשר, בין השאר, קבלת פיצוי בשל אותו נכס לאותו זכאי על פי סימן ד'. סעיף 1 כפי שנקבע במסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית, העתקת הקהילות ושיקומם נמשכים זמן רב ממה שהיה צפוי. כך נמשכת זמן רב מהצפוי ההחלטה על הקמת העסקים ובנייתם מחדש. שיקום בעלי העסקים והמשך פעילותם העסקית מהווה אינטרס גם עבור המדינה. תקופת הזכאות לדמי ההסתגלות, במצב הנוכחי, לא מספיקה להעמיד את העסקים על רגליהם. על מנת לסייע לעסקים להשתקם, יש להאריך את תקופת הזכאות. סעיף 2 במסגרת הסכמות שהושגו בין מנהלת תנופה לנציגי הממשלה, הוחלט על מתן גמלה חודשית קבועה לשכירים ובעלי העסקים המפונים בתנאים מסוימים. מטרתו של סעיף זה הינה לעגן בחוק את זכותם זו. סעיף 3 כיום כדי לקבל מענק השקעה לפי החוק יש לסיים את העתקת העסק בתוך שנה. מוצע להסמיך את ועדת הזכאות להאריך את התקופה להגשת בקשה לקבל מענק השקעה לעסק ממשיך בהתקיים נסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו. סעיף 4 לעניין תוספת סעיף 70א כאמור, כפי שנקבע במסקנות הביניים של ועדת החקירה הממלכתית העתקת הקהילות, ההחלטה על הקמת העסקים ובנייתם מחדש נמשכים זמן רב ממה שהיה צפוי. במקרים רבים החלטה זו גם מושפעת ממיקום ההעתקה הקהילתית והתנאים הקיימים. בהרבה מקרים מדובר על אובדן הכנסה של מספר שנים. לכאורה, לבעל עסק כזה עומדת ממילא האפשרות לפנות לבית המשפט, אך אין שום עניין למדינה להטריח את בעלי העסקים לבית המשפט ולקיים דיון מורכב וממושך שיגביר את הפגיעה במפונים. משום כך, יש להעדיף שבירור הנזק והפיצוי בגינו יעשה בוועדות הזכאות והוועדה המיוחדת שהוקמו על פי החוק. במקרים רבים קשה להעריך מהו ההפסד בתקופת המעבר ולכן מוצע לקבוע מינימום של פיצוי. מינימום זה משקף את אובדן הרווח על בסיס נתונים ממוצעים של פיצוי שנקבעו על ידי הממשלה בתקופה שקדמה למועד הפינוי. מוצע לאפשר לוועדת הזכאות להעניק מענק לבעל עסק, שקיבל פיצוי והקים עסק חדש. המענק יינתן אם יוכח כי הפיצוי שניתן לזכאי היה נמוך מן ההוצאה שהוציא לצורך הקמת עסקו החדש. עוד מוצע לקבוע כי סכום המענק הנוסף לא יעלה על 30 אחוזים מהפיצוי שקיבל בעל העסק לפי החוק. לעניין תוספת סעיף 70ב – שיקום בעלי העסקים והמשך פעילותם העסקית מהווה אינטרס גם עבור המדינה, שהרי חזרתם לפעילות עסקית תתרום לכלכלת המדינה. על מנת לסייע לעסקים להשתקם, יש לסייע להם באמצעות הכרה בהוצאות הרצת העסק. לא מדובר בפיצוי גרידא, אלא בתמריץ כלכלי אמיתי. סעיף 5(א) לעניין סעיף 1 לתוספת השלישית ישנם פריטי רכוש קבוע שמשמשים ומקיימים עסקים שונים, למרות שנרכשו לפני 1 בינואר 1996. אין הצדקה לשלול פיצוי בנוגע לפריטי רכוש אלה. מוצע לקבוע כי לעניין פרטי הרכוש הקבוע שעל בסיסם מחושב הפיצוי הפיננסי לבעל עסק, יינתן לוועדת הזכאות שיקול דעת להוסיף פרטי רכוש נוספים, שתאריך רכישתם הוא לפני 1 בינואר 1996. יוזכר, כי החוק גם מפצה על חממות שנרכשו לפני 1 בינואר 1996. על כן, אין שום הצדקה להפלות לרעה בעלי עסקים שאינם של חקלאות ולשלול מהם פיצוי בגין פריטי רכוש שנרכשו לפני 1 בינואר 1996. סעיף 5(ב) לעניין סעיף 11(ב)(2) לתוספת השלישית ייערך לעסק תחשיב פיצוי פיננסי בהתאם להוראות החוק כפי שהוא כיום בשינוי אחד והוא הורדת התקרה להפחתת שכר נורמטיבי מ-50% ל-25%. עסק שהעדיף בשעתו לקבל פיצוי במסלול הנכסי ולא בפיננסי, יוכל לבקש לקבל פיצוי במסלול הפיננסי במקום הנכסי. ככל שהפיצוי לעסק במסלול הפיננסי המתוקן יהיה גבוה מהפיצוי שקיבל העסק בועדת הזכאות, ישולם לעסק ההפרש בין הפיצוי במסלול הפיננסי המתוקן לבין הפיצוי שקיבל בועדת הזכאות. ויוער, מי שיבחר בתוספת פיצוי כאמור, לא יוכל לבחור בהארכת תקופת הזכאות לדמי הסתגלות (כאמור בסעיף 52(א)(3) לחוק העיקרי על פי תיקון זה). סעיף 6 מוצע לקבוע, כי ההסדרים המוצעים יחולו גם אם תביעה הוגשה על פי ההסדרים שהיו קבועים לפני תחילת ההסדר המוצע והטיפול בתביעה הסתיים. במתן פיצוי לפי ההסדר המוצע יובאו בחשבון פיצויים ומענקים שניתנו לבעל העסק לפני תחילתו לפי החוק ולפי כל דין. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בתמוז התש"ע – 14.6.10