הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורי אריאל
אורי מקלב
זאב אלקין
אברהם מיכאלי
זבולון אורלב
רוברט אילטוב
משה גפני
נחמן שי
יעקב כץ
חיים אמסלם
מיכאל בן-ארי
דוד אזולאי
יצחק וקנין
משה (מוץ) מטלון
אלכס מילר
אורי אורבך
דוד רותם
נסים זאב
אמנון כהן
מנחם אליעזר מוזס
ציון פיניאן
יריב לוין
דני דנון
מירי רגב
ציפי חוטובלי
שי חרמש
אורלי לוי אבקסיס
אברהם דיכטר
אריה אלדד
אורית זוארץ
עתניאל שנלר
חמד עמאר
שלמה מולה
רונית תירוש
זאב בוים
ליה שמטוב
מרינה סולודקין
מגלי והבה
יוחנן פלסנר
פ/2520/18
הצעת חוק ירושלים בירת ישראל (היבטים כלכליים) (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא לקדם את פיתוחה ושגשוגה של ירושלים, לרווחת תושביה, בהתאם לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל1.
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)
2.
בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–20092, בסעיף 151, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ירושלים תוכרז כאזור עדיפות לאומית א'."
תיקון חוק לעידוד השקעות הון
3.
בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–19593, בסעיף 40ד, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תיקבע ירושלים בתחומי אזור פיתוח א'."
תיקון חוק התכנון והבניה
4.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19654 –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי הגדרת "בעל" יבוא:
""דיור בר השגה" – דיור המיועד למגורים בירושלים שנמצא במתחם לדיור בר השגה שמטרתו קידום צרכים כלכליים וחברתיים; שר הבינוי והשיכון יקבע כללים לעניין שווי מרבי של הדיור וכן קריטריונים לזכאות שיתבססו בין היתר, על היותה של הדירה דירת מגורים יחידה, זיקה לעיר שבה נמצא המתחם לדיור בר השגה, מעמדו הסוציו-אקונומי של הזכאי וכן מקצועות נדרשים שיחולו גם על עובדי המדינה;";
(ב) אחרי הגדרת "מרחב מוגן" יבוא:
""מתחם לדיור בר השגה" – מקרקעין אשר לפחות רבע משטחם יועד לתכנית לדיור בר השגה;";
(2) בסעיף 62א(א), אחרי פסקה (12) יבוא:
"(13) ייעוד המקרקעין למתחם לדיור בר השגה.";
(3) בסעיף 63, אחרי פסקה (10) יבוא:
"(11) הוראות לעניין דיור בר השגה.";
(4) בתוספת השלישית, בסעיף 19 (ב), אחרי פריט (9) יבוא:
"(10) השבחה במקרקעין של מתחם לדיור בר השגה, כולם או חלקם, כפי שתקבע הוועדה."
תיקון חוק מס ערך מוסף
5.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–19755, בסעיף 30(א), אחרי פסקה (18) יבוא:
"(19) מכירת יחידת מגורים במתחם לדיור בר השגה לדייר; "מתחם לדיור בר השגה" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965, כנוסחו בסעיף 6(1)(ב) לחוק זה."
מענק הבירה
6.
מענק שנתי לפי חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, יינתן בכל שנה והוא ייקבע גם בהתחשב במעמדם הסוציו-אקונומי של תושבי ירושלים ובמצב הכנסותיה של הרשות המקומית לעומת רשויות מקומיות אחרות, בין היתר בשל הנחות או פטורים לנכסים או לגופים לפי כל דין.
שמירת דינים
7.
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.
דברי הסבר
סעיף 4 לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (להלן – חוק היסוד), קובע כי הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים ועל רווחת תושביה על-ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים, וכן כי לירושלים יינתנו עדיפויות מיוחדות בפעילויות של רשויות המדינה לפיתוחה של ירושלים בנושאי משק וכלכלה ובנושאים אחרים.
סעיף 1 – מטרת החוק המוצע הנה לקדם את היעדים המפורטים בחוק היסוד, בשים לב למעמדה הלאומי של ירושלים כבירת ישראל ולמאפייניה הייחודיים.
בסעיפים 2 ו-3 מוצע לקבוע, כי ירושלים תוכרז כאזור עדיפות לאומית א' ותהיה זכאית להטבות לפי פרק אזורי עדיפות לאומית בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009. כמו כן ירושלים תוכרז כאזור פיתוח א' לצורך חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, וכן לפי חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984.
אזור עדיפות לאומית א' מאפשר מתן מענקים בתחומים הבאים: חינוך, תרבות, תעסוקה, רווחה, בינוי, שיכון, תעשייה, חקלאות, תיירות, פנים, הגנת הסביבה, קליטת העלייה ותשתיות, ולכן חשוב לפעול לקידומה של העיר. יצויין כי, ההוראות עוסקות באזורי עדיפות על ירושלים תואמות להוראות סעיף 4(ב) לחוק היסוד, ויסייעו לפיתוחה.
כמו כן, במהלך השנים האחרונות מתקיימת בירושלים מגמה של עלייה בעלות דירות מגורים המקשה מאוד על אוכלוסיה צעירה או על אנשים הנמנים על מעמד הביניים, לרכוש בה דירות. כתוצאה מכך, ירושלים מאופיינת בשיעור עזיבה גבוה של אוכלוסיה משכילה ויצרנית, אשר לאורך זמן הייתה תורמת רבות לפיתוחה של העיר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תרבותית וחברתית. על מנת למנוע עזיבה של אוכלוסיה זו, מוצע לקבוע בסעיפים 4 ו-5 כי רשות מקומית תהא רשאית לקבוע בתכנית, כי חלק מסוים מהדירות ייועדו לדיור בר השגה, עבור קבוצות אוכלוסיה לפי צרכי העיר. כתמריץ לקביעת ייעוד חלק מהדירות לדיור בר השגה יינתן פטור מהיטל השבחה ומס ערך מוסף בשיעור אפס.
ירושלים, מתוקף היותה בירת ישראל, זקוקה לתקצוב מיוחד מהמדינה אשר יבטיח את מעמדה והתפתחותה. תקצוב מיוחד כאמור, נדרש גם בשל ריבוי מוסדות הציבור בעיר, אשר זכאים להנחה או לפטור מתשלום ארנונה, ועוד. התקציב המיוחד לירושלים יאזן את הגרעון שנוצר עקב מאפייניה המיוחדים של העיר ולאחר מכן גם יאפשר את שגשוגה של העיר ולכן מוצע לקבוע בסעיף 6 כי מענק הבירה יינתן בכל שנה בהתחשב בפרמטרים הקבועים בהצעה. כאמור, הצורך בתקצוב מיוחד לירושלים הוכר כבר במסגרת חוק היסוד, באמצעות קביעת מענק הבירה.
בסעיף 7 להצעת החוק מוצע לקבוע כי הוראות החוק באות להוסיף על הטבות הניתנות מכוח חוקים אחרים ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות ציבורית לקבוע הוראות נוספות בתחום סמכויותיהן כדין.
יצוין כי התיקון המוצע הנו מהלך משלים לתכניות הקיימות במשרד הבינוי והשיכון המספקות סיוע בדיור למעוטי יכולת על פי קריטריונים הנקבעים על ידי המשרד, ואינו מהווה תחליף להן.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' באב התש"ע – 12.7.10