הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת עתניאל שנלר
פ/2554/18
הצעת חוק שירות אזרחי – לאומי – קהילתי, התש"ע–2010
פרק א' : פרשנות
הגדרות
1.
בחוק זה –
"גוף מפנה" – גוף שראש הממשלה הכיר בו להפניית משרתים בהתנדבות (להלן – מתנדבים) לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי, על-פי כללים שקבע, ובלבד שאין במטרותיו או במעשיו כדי לפגוע בערכי מדינת ישראל כפי שהם מתבטאים בחוקי היסוד שלה;
"גוף מכשיר" – גוף שהמנהל אישר אותו להכשרת מתנדבים בשירות האזרחי – לאומי– קהילתי, על פי כללים שקבע המנהל בהתייעצות עם המועצה;
"גוף מפעיל" – רשות ציבורית כהגדרתה בסעיף 2 לחוק חופש המידע התשנ"ח–19981, מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה2, או אגודה שיתופית בתחום ההתיישבות, שהמנהל אישר, והמקבל למטרת שירות אזרחי – לאומי – קהילתי שלא למטרת רווח, משרת בהתנדבות (להלן – מתנדב) שהפנה אליו גוף מפנה, ובלבד שאין במטרותיו או במעשיו של הגוף כדי לפגוע בערכי מדינת ישראל, כפי שהם מתבטאים בחוקי היסוד שלה;
"מפקח" – עובד הרשות שהמנהל מינהו לעניין חוק זה;
"המועצה" – מועצת הרשות שהוקמה לפי סעיף 9;
"המנהל" – מנהל הרשות לשירות אזרחי-לאומי שמונה לפי סעיף 18;
"מתנדב בשנת שירות" – מי שמשרת בהתנדבות בשנת שירות כאמור
בפסקה (4) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953;
"הרשות" – הרשות לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי שהוקמה לפי סעיף 17;
"שירות אזרחי – לאומי – קהילתי" – שירות בהתנדבות לטובת הכלל ולתועלת ציבורית מוסכמת, בהתאם להוראות חוק זה.
מטרת השירות האזרחי-לאומי – קהילתי
2.
מטרת השירות האזרחי – לאומי – קהילתי היא לבצע שירות התנדבותי לטובת הכלל שתהיה בו תועלת ציבורית מוסכמת, ובכך גם לחזק את הקשר וההזדהות של המתנדב עם הקהילה, החברה והמדינה, לחזק את יכולותיו המקצועיות של המתנדב והכנתו לתעסוקה בעתיד, ולפעול לפיתוח אישיותו וכישורי מנהיגותו.
אוכלוסיית היעד
3.
רשאי לשרת בהתנדבות בשירות האזרחי - לאומי – קהילתי מי שהתקיים בו אחד מאלה:
(1) יוצא צבא שקיבל פטור מחובת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] התשמ"ו–19864, וכן מי שלא נקרא לשירות סדיר לפי החוק האמור;
(2) מיועד לשירות ביטחון ששר הביטחון אישר את בקשתו להתנדב בשירות אזרחי כאמור בסעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–20025;
(3) אדם אחר, בהתאם לתקנות שקבע ראש הממשלה, בהסכמת שר הביטחון.
הזכות לשרת בהתנדבות
4.
(א) מי שנכלל באוכלוסיה האמורה בסעיף 3 זכאי לשרת בהתנדבות בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי מטעם המדינה ובמימונה, במסגרת האפשרויות הקיימות, בכפוף להוראות חוק זה.
(ב) המנהל רשאי לסרב לקבל פונה לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי על-פי כללים שקבע המנהל בהתייעצות עם המועצה.
תחומי השירות
5.
התחומים שבהם ניתן יהיה לבצע שירות אזרחי-לאומי – קהילתי יהיו: חינוך ותרבות, בריאות, רווחה חברתית, פיתוח קהילתי, קליטת עליה, התיישבות וחקלאות, הגנת הסביבה, בטיחות בדרכים, שירותי חירום, ביטחון (למעט בצבא הגנה לישראל), ביטחון פנים וכל תחום אחר יקבע ראש הממשלה בצו, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדה משותפת לועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדה מוועדות הכנסת שהתחום הוא מתחומי עניינה לפי תקנון הכנסת.
מבנה השירות והסכמים
6.
(א) השירות ייעשה בהתנדבות, והוא יתבצע אצל גוף מפעיל, לפי הפניה של גוף מפנה.
(ב) בין הגוף המפנה לגוף המפעיל ייחתם הסכם אשר יאושר על ידי המנהל או מי שהוסמך לכך על ידו.
(ג) בין הגוף המפנה לבין מתנדב ייחתם הסכם בהתאם לכללים שיקבע המנהל.
הכשרה
7.
(א) מתנדב בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי יעבור הכשרה כחלק מהתנדבותו, ככל שהדבר נדרש לשם התנדבותו, על פי תכנית שיקבע המנהל בהתייעצות עם המועצה.
(ב) תקופת ההכשרה האמורה בסעיף קטן (א) תיחשב כחלק מתקופת השירות האזרחי – לאומי – קהילתי.
(ג) ההכשרה תינתן על ידי גוף מכשיר שאושר על ידי המנהל, לפי כללים שיקבעו על ידי המועצה.
מתנדבי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם
8.
מי שמשרת בשירות אזרחי לפי סעיף 6 לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–20026, יראו אותו כמי שמשרת בשירות אזרחי-לאומי לפי חוק זה, אך לא יחולו עליו הוראות סעיפים 5, 6, 23, 24(ב), 25, 26 ו-27 .
פרק ב' : מועצה ציבורית לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי
מועצה ציבורית מייעצת
9.
(א) ראש הממשלה ימנה מועצה ציבורית מייעצת בת עשרים ואחד חברים ואלה הם:
(1) נציג אחד מבין העובדים בארבע הדרגות הגבוהות בכל אחד ממשרדי הממשלה המנויים להלן, לפי המלצת השר הנוגע בדבר: משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, משרד החינוך, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ומשרד הביטחון;
(2) שנים עשר נציגי ציבור, מהם לכל הפחות –
(א) שלושה נציגים בעלי רקע וניסיון אקדמי, מקצועי או מעשי של חמש שנים לפחות בתחום מתחומי פעולתה של הרשות;
(ב) שני נציגים שימונו לפי המלצת המרכז לשלטון מקומי;
(ג) שלושה נציגים מקרב המגזרים משרתים שירות אזרחי, בהם לפחות נציג אחד מהמגזר הערבי ונציג אחד מהמגזר החרדי.
(ב) ראש הממשלה ימנה מבין הנציגים שבסעיף קטן (א)(2) יושב-ראש למועצה; ראש הממשלה רשאי למנות מבין חברי המועצה אדם שיהיה ממלא-מקום ליושב-ראש המועצה.
(ג) לא יתמנה ליושב ראש המועצה או לחבר מועצה מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום או מי שהורשע, בעבירה, שלדעת היועץ המשפטי לממשלה, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כיושב ראש או חבר מועצה.
(ד) חברי המועצה יהיו בעלי ניסיון וידע בתחומים הנוגעים לפעילות המועצה, לרבות ידע והבנה של המצב החברתי במדינת ישראל.
(ה) הודעה על מינוי הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
תקופת כהונה של חברי המועצה ופקיעתה
10.
(א) כהונת חברי המועצה תהיה ארבע שנים; לא יכהן חבר מועצה יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ב) חבר מועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
(1) התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות לראש הממשלה;
(2) אם נתמנה בהיותו עובד המדינה, ולאחר מכן חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שאותו הוא מייצג במועצה או פרש, או הושעה מן השירות.
(ג) ראש הממשלה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה;
(3) הוגש נגדו כתב אישום או שהורשע, בעבירה, שלדעת היועץ המשפטי לממשלה, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כחבר מועצה.
(ד) חבר מועצה שנפטר או חדל לכהן לפי סעיף 10, יתמנה לו מחליף בדרך שבה מונה לפי סעיף 9, ליתרת תקופת המינוי של אותו חבר; אולם חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי חבר אחר במקומו או עד למינויו מחדש, לפי העניין, ובלבד שלא יכהן יותר משישה חודשים לאחר שתמה תקופת כהונתו.
(ה) המועצה תוכל לפעול לאחר מינוי שני שליש לפחות מחבריה.
תפקידי המועצה
11.
ואלה תפקידי המועצה:
(1) להתוות מדיניות כוללת של השירות האזרחי – לאומי– קהילתי ;
(2) לבחון יעדים שנתיים לפעולת הרשות ותוכניות ארוכות טווח, כפי שיעביר לה המנהל, ולהמליץ בעניין;
(3) לדון בתוכנית הפעילות השנתית של הרשות, כפי יעביר לעיונה המנהל;
(4) להמליץ לרשות בכל הנוגע להצעת התקציב השנתית, כפי שיעביר לעיונה המנהל;
(5) להמליץ, על סדרי עדיפויות ממלכתיים, בתחומי הפעילות של השירות אזרחי – לאומי – קהילתי, ועל חלוקת המשאבים לצורך הבאתם לאישור הממשלה;
(6) לקבל מהמנהל, לפי דרישת המועצה, דוחות, לרבות דוחות תקציביים וסקירות על פעולת הרשות השוטפת;
(7) להמליץ על תחומים חדשים ונוספים של השירות האזרחי – לאומי כפי שיעביר לעיון המועצה המנהל;
(8) לפקח על יישום המדיניות וביצוע תוכנית הפעילות השנתית;
(9) להמליץ למנהל בעניין אישור גופים מפעילים, אשר מתעורר החשש כי אינם עומדים בקריטריונים שנקבעו;
(10) לייעץ בדבר כללים ותוכניות כמפורט בחוק זה;
(11) כל תפקיד אחר שתטיל עליה הממשלה, במסגרת חוק זה.
סדרי עבודה במועצה
12.
(א) המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
(ב) המניין החוקי בישיבות המועצה יהיה אחד עשר חברי המועצה כשביניהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
(ג) החלטות המועצה יקבלו בהצבעה ברוב קולות הנוכחים בישיבה.
(ד) המנהל יוזמן לכל ישיבות המועצה.
ישיבות המועצה
13.
ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לשלושה חודשים, לפי דרישת יושב ראש המועצה, או לפי דרישה בכתב של לפחות חמישה מחברי מועצה.
ניגוד עניינים
14.
(א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר מועצה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
(ב) חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת המועצה, מהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת מילוי תפקידו במועצה בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה.
(ג) התברר לחבר המועצה כי הנושא הנדון בישיבה של המועצה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ויימנע מהשתתפות בישיבות המועצה באותו נושא או מטיפול בו.
איסור עסקאות
15.
(א) לא יתמנה חבר מועצה, ולא ישמש חבר מועצה, מי שקשור עם הרשות או עם גוף מפנה בהסכם של עסקה מסחרית או קבלנית, או מי שיש לו שליטה בתאגיד קשור כאמור.
(ב) עובד הרשות לא יתמנה כחבר מועצה.
הוצאות וגמול
16.
(א) חבר מועצה שאינו עובד מדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, זכאי לקבל מהמועצה גמול בעבור השתתפות בישיבות המועצה.
(ב) חבר מועצה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמועצה החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה.
(ג) ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות לחבר מועצה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.
(ד) בסעיף זה, "עובד מדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19857.
פרק ג': הרשות לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי
הרשות לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי
17.
מוקמת בזאת הרשות לשירות אזרחי – לאומי – קהילתי אשר תהווה את הסמכות המקצועית הראשית בתחום השירות האזרחי – לאומי - קהילתי; הרשות תהיה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה.
מנהל הרשות
18.
מנהל הרשות ימונה על ידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה; המנהל כפוף במישרין לראש הממשלה ומונחה על-ידי המועצה .
תפקידי הרשות
19.
אלה תפקידי הרשות:
(1) ליישם את עקרונות השירות הלאומי – אזרחי – קהילתי, כפי שיקבעו על ידי ממשלת ישראל, ראש הממשלה והמועצה ולבצע את תכניות הפעולה כפי שהובאו להתייעצות עם המועצה ואושרו על-ידי ראש הממשלה;
(2) לווסת את חלוקת המשאבים ולהקצותם על פי סדרי עדיפויות ממלכתיים בתחום השירות הלאומי – אזרחי – קהילתי, כפי שיקבעו מעת לעת על ידי הממשלה בהמלצת המועצה;
(3) לבצע מעקב, בקרה ופיקוח על תחום השירות האזרחי – לאומי– קהילתי, על המתנדבים, הגופים המפנים, המפעילים והמכשירים, ובפרט בכל הקשור לתנאי השירות של המתנדבים וזכויותיהם, בין במהלך השירות ובין לאחריו;
(4) לקבוע את התעריף להפעלת מתנדבים בשירות האזרחי – לאומי – קהילתי, על כל מרכיביו;
(5) ליזום את הפעולות הנדרשות לצורך העמקת המידע, עידוד וחיזוק המודעות והרחבת המעורבות הציבורית בנושא השירות אזרחי – לאומי – קהילתי;
(6) להגיש דוחות למועצה במועדים ובעניינים שתקבע המועצה;
(7) להמליץ לפני ראש הממשלה על הכרה או על ביטול הכרה של גופים מפנים;
(8) לאשר גופים מפעילים וגופים מכשירים;
(9) לאשר הסכמים בין גופים מפנים לגופים מפעילים;
(10) להנחות את הגופים המכשירים, המפנים והמפעילים בדבר ההכשרות הנדרשות למתנדבי השירות האזרחי – לאומי – קהילתי, כמפורט בסעיף 7 ולפקח על ביצוען;
(11) להכין את הצעת התקציב של הרשות לשנת הכספים, לאחר היוועצות עם המועצה;
(12) להגיש למועצה תוכניות פעולה ארוכות טווח שיכללו, בין היתר, תוכניות להרחבת מעגל מתנדבי השירות האזרחי-לאומי - קהילתי;
(13) להכין תוכנית להפעלת מתנדבי שירות אזרחי - לאומי – קהילתי במצבי חירום, בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים, ולהיות אחראי לביצועה;
(14) לעשות כל פעולה אחרת הדרושה לטובת השירות האזרחי – לאומי – קהילתי, בכפוף להוראות כל דין, ובהתאם להנחיות הממשלה, ראש הממשלה והמועצה.
ארגון וסדרי נוהל
20.
הרשות תקבע לעצמה את הכללים לארגונה, מבנה יחידותיה, דרכי עבודתה וסדרי פעילותה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו; הכללים יפורסמו בדרך שתקבע הרשות.
תקציב הרשות
21.
התקציב השנתי של הרשות ייקבע בסעיף תקציבי נפרד בחוק התקציב השנתי, וכן מהכנסות ייעודיות בגין מתן שרותי ההתנדבות.
עסקאות הרשות
22.
מנהל הרשות, מורשה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–19518, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
פרק ה': תנאי השירות
גילאי השירות
23.
(א) רשאי לשרת בהתנדבות בשירות אזרחי - לאומי – קהילתי מי שהוא בן שמונה עשרה שנים לפחות וטרם מלאו לו עשרים וחמש שנים; על אף האמור לעיל, המנהל יהיה רשאי לאשר חריגה מהגיל המירבי, על פי כללים שתקבע המועצה.
(ב) מי שעדיין לא מלאו לו שמונה עשרה שנים ומעוניין לשרת בהתנדבות בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי, רשאי המנהל או מי מטעמו לאשר לו לשרת בהתנדבות, אם הוא ביקש זאת בכתב ואם הוריו או אפוטרופסו נתנו הסכמתם בכתב לכך ומלאו לו שבע עשרה שנים; ואולם די בהסכמת הורה אחד אם קיים קושי של ממש לקיים קשר עם ההורה השני כדי לברר עמדתו.
מקום השירות
24.
(א) שירות אזרחי – לאומי – קהילתי יתבצע בישראל או שירות אזרחי – לאומי – קהילתי יתבצע בישראל או באזור, כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–20079.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לעיל, רשאי המנהל, לבקשת גוף מפנה, לאשר ביצועו של שירות לאומי – אזרחי – קהילתי, כולו או חלקו, בתחום החינוך ועידוד העלייה, מחוץ לישראל והאזור; אישור לפי פסקה זו יכול שיינתן אף אם הגוף אצלו מתבצע השירות הלאומי מחוץ לישראל והאזור אינו נמנה עם הגופים המנויים בהגדרה "גוף מפעיל" שבחוק זה, ובלבד שהגוף קיבל אישור מהמנהל להפעיל מתנדב בשירות האזרחי – לאומי – קהילתי.
(ג) לא ייתן המנהל אישור לפי סעיף קטן (ב), אלא אם שוכנע כי ניתן בנסיבות העניין ובתנאים שהתנה, להבטיח את הפיקוח על עשיית השירות האזרחי – לאומי – קהילתי ועל השמירה על טובת המתנדב.
תקופת השירות
25.
(א) משך תקופת השירות של מתנדב בשירות אזרחי – לאומי - קהילתי לא תעלה על 24 חודשים למתנדבות ו-36 חודשים למתנדבים.
(ב) המבקש לשרת בהתנדבות בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי יתחייב לשרת בשירות למשך תקופה שאינה פחותה מ-12 חודשים לבנות מתנדבות, ו-24 חודשים לבנים מתנדבים שבמניינם יבואו ימי חופשה והיעדרות על פי כללים שיקבע ראש הממשלה.
(ג) מכסת השעות השבועיות של מתנדב בשירות אזרחי - לאומי – קהילתי תהיה בהתאם לתקנות שיקבע ראש הממשלה.
תנאי שירות
26.
(א) מתנדב בשירות אזרחי – לאומי - קהילתי זכאי, במשך זמן שירותו, נוסף על תנאי השירות החלים עליו, גם לתנאי השירות כמפורט להלן:
(1) דמי כלכלה;
(2) דיור.
(ב) דמי הכלכלה והדיור יינתנו למשרת בשירות אזרחי – לאומי - קהילתי על ידי הגוף המפנה שהפנה אותו לשירות אזרחי - לאומי- קהילתי.
פטור מדמי נסיעה
27.
מתנדב בשירות אזרחי - לאומי – קהילתי ומתנדב בשנת שירות זכאים להנחה או לפטור מדמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית, בקווי שירות כפי שייקבע לגבי חיילים.
אישור על השירות
28.
בתום תקופת השירות ינפיק המנהל או מי מטעמו למתנדב אישור על תקופת השירות ששירת וכן הודעה על זכויותיו כמי שסיים שירות אזרחי – לאומי– קהילתי.
פרק ו': הוראות שונות
ביצוע ותקנות
29.
(א) ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בין השאר בעניינים אלה:
(1) התנאים והכללים להכרה בגופים מפנים להפניית מתנדבים לשירות אזרחי – לאומי - קהילתי;
(2) התנאים והכללים לאישור מפעילים להפעלת מתנדבים בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי;
(3) תנאי השירות של המתנדבים וזכויותיהם;
(4) כל עניין אחר הנוגע לביצועו של חוק זה.
(ב) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים
30.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–199410, בסעיף 1, במקום ההגדרה "שירות לאומי" יבוא:
""שירות אזרחי – לאומי – קהילתי" – כהגדרתו בחוק שירות אזרחי-לאומי, התש"ע–2010;"
תיקון חוק פיצויי פיטורים
31.
בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196311 , בסעיף 11(ג), במקום "בפסקה 3(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995" יבוא "בחוק שירות אזרחי – לאומי – קהילתי, התש"ע–2010".
תיקון חוק הביטוח הלאומי
32.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199512 –
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "מתנדב בשירות לאומי" יבוא:
""מתנדב בשירות לאומי" – מתנדב בשירות אזרחי – לאומי – קהילתי כהגדרתו בחוק שירות אזרחי – לאומי – קהילתי, התש"ע–2010"";
(2) בסעיף 238, בהגדרה "ילד", בפסקה (3), במקום פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ב) מתנדב בשירות לאומי;"
תיקון חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם
33.
בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–200213 –
(1) בסעיף 6(א), במקום "בסעיף זה, "שירות אזרחי" – שירות" יבוא "בסעיף זה "שירות אזרחי-לאומי" – שירות על-פי חוק שירות אזרחי – לאומי – קהילתי, התש"ע–2010";
(2) בסעיף 6, כל מקום בחוק בו מופיע הביטוי "שירות אזרחי" יבוא – "שירות אזרחי – לאומי – קהילתי ";
(3) בסעיף 13(א)(3), במקום "שירות אזרחי" יבוא "שירות אזרחי – לאומי – קהילתי".
תיקון חוק למניעת הטרדה מינית
34.
בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–199814, בסעיף 2, במקום ההגדרה "שירות לאומי" יבוא:
""שירות אזרחי – לאומי – קהילתי" – כמשמעותו בחוק שירות אזרחי – לאומי – קהילתי, התש"ע–2010;"
ביטול חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)
35.
חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) התשנ"ח–199815 – בטל.
ביטול חוק שירות לאומי
36.
חוק שירות לאומי, התשי"ג–195316 – בטל.
תחילה
37.
תחילתו של חוק זה ב-1 בינואר שלאחר תום עשרה חודשים מיום קבלתו בכנסת.
דברי הסבר
החוק המוצע מבקש להסדיר את סוגיית השירות האזרחי - לאומי– קהילתי.
נושא חובת השירות הצבאי ואפשרות ההתנדבות בשירות האזרחי או הלאומי או הקהילתי שבצידו, מלווים את מדינת ישראל מיום היווסדה. כיום קיימים שני מסלולי שירות התנדבותי במקביל לשירות הצבאי:
השירות הלאומי - מסלול המבוצע מזה שנים ארוכות, ומיועד למי שקיבל פטור משירות צבאי או שלא נקרא לשירות זה כאמור. השירות האזרחי – מסלול הפועל מזה כמה שנים, מיועד לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", אשר דחו את שירותם הצבאי ב-4 שנים לפחות, ואשר ביקשו לשרת במסגרת השירות האזרחי ובקשתם אושרה על ידי הצבא. עם תום שנת השירות האזרחי, מקבלים המתנדבים פטור משירות צבאי.
כיום קיימים מספר דברי חקיקה העוסקים בנושא השירות הלאומי או האזרחי וכן מאזכרים אותם בהקשרים שונים.
מטרת חוק זה להרחיב את אפשרויות ההתנדבות לכלל אזרחי ישראל, תוך שילובם בעשייה הלאומית, אזרחית וקהילתית. החוק יאפשר להרחיב מאוד את היקף המתנדבים לשרות הלאומי ואופי ההתנדבות בהם. החוק יעגן את המתנדבים האזרחים הפטורים משרות צבאי " תורתם אומנותם", אולם ירחיב את תחומי ההתנדבות ויגדיל משמעותית את תקופת ההתנדבות.
החוק יצור מסלולים חדשים שאינם קיימים כיום לאוכלוסיה הערבית שתבקש להתנדב לשירות הקהילתי (בנוסף לשירות הלאומי והאזרחי), שעיקרו התנדבות בקהילות ערביות דומות בתחומי החינוך והתרבות, בריאות ורווחה חברתית, פיתוח קהילתי, הגנת הסביבה, בטיחות בדרכים ושרותי חרום בקהילה.
על מנת לאפשר את קיום החוק בצורתו הרחבה ביותר- תוכל הרשות לשרות אזרחי- לאומי - קהילתי לגבות עלויות תפעול המתנדבים מהגופים המקבלים את השירות ההתנדבותי.
מימוש החוק יאפשר שיפור איכות ההוראה והחינוך לתלמידים, שיפור השירותים הרפואיים, שירותי הרווחה והקהילה, יסייע להיערכות בשעת חירום ויצמצם באופן ניכר את הצורך בעובדים זרים בתחומי הרווחה והקהילה, ההתיישבות והחקלאות.
במצב המשפטי הנוכחי לא קיימת הגדרה כוללת ואחידה למושג "שירות לאומי- אזרחי - קהילתי". בנוסף, ליבת ההוראות המתייחסות לתנאי השירות ולאופן התפעול של המתנדבים בשירות לאומי מצויה כיום בחקיקת משנה בלבד, ולא בחוק ראשי, כפי שהיה ראוי להסדיר.
לאור זאת, מוצע לחוקק חוק ראשי, סדור ומובנה, שיעסוק הן בשירות הלאומי והן בשירות האזרחי והן בשירות הקהילתי, לאגד את דברי החקיקה העיקריים הקיימים בנושא ולקבוע הגדרה כוללת לשירות האזרחי – לאומי - קהילתי.
הצעת החוק מבוססת על תזכיר חוק דומה שהופץ על ידי הממשלה בשנת תשס"ט- 2008.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת גילה גמליאל (פ/90), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1537 ו-פ/2381), על ידי חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1761), על ידי חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1865), על ידי חבר הכנסת דני יתום וקבוצת חברי הכנסת (פ/1950), על ידי חברי הכנסת מתן וילנאי ועמרם מצנע (פ/2091), על ידי חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/2972), ועל ידי חברי הכנסת דני יתום ואהוד יתום (פ/3303). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת מתן וילנאי (פ/644/17), על ידי חבר הכנסת דני יתום (פ/1276/17) ועל ידי חבר הכנסת יצחק בן ישראל (פ/3195/17); הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/113/18), על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/1045/18), על ידי חבר הכנסת משה (מוץ) מטלון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2007/18), על ידי חברת הכנסת מירי רגב (פ/2052/18) ועל ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי (פ/2177/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התש"ע – 19.7.10