הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת רונית תירוש כרמל שאמה אמנון כהן מירי רגב ציון פיניאן אורי אורבך דניאל בן-סימון זאב בילסקי מיכאל בן-ארי חיים אורון יעקב כץ משה (מוץ) מטלון פניה קירשנבאום פ/2487/18 הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מחיר לחם מלא), התש"ע–2010 תיקון סעיף 6 1. בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–19961, בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) לעניין סעיף קטן (ב)(1), יראו לחם מלא כמצרך חיוני שיש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור; בסעיף קטן זה, "לחם מלא" – לחם שלפחות חמישים ואחד אחוזים מהקמח ממנו נאפה, הוא קמח מלא." דברי הסבר המודעות לתזונה נכונה הולכת וגוברת בקרב הציבור, הן בשל תוכניות לימודים מיוחדות בבתי ספר, הן בשל הגברת מודעות מטעם קופות החולים. ואולם הלחם המלא, אינו נגיש למשפחות רבות מאחר שעלותו גבוהה פי חמישה מזו של לחם רגיל. במקביל לחינוך הציבור לבריאות, למלחמה בהשמנה ולאורח חיים ספורטיבי, חשוב גם שמוצרי מזון בריאים, כגון לחם מקמח מלא, יהיו זולים מספיק וזמינים לציבור הרחב. בין יתרונות הקמח המלא ניתן למנות עושר בויטמינים ובסיבים תזונתיים, סיוע לשמירה על בריאות כלי הדם והלב, פתרון לסובלים מבעיות עיכול והפחתת רמת הכולסטרול הרע ולחץ הדם בגוף. בנוסף, עידוד אכילת לחם מלא צפוי לתרום לצמצום עלויות ציבוריות שהמדינה נושאת בהן. זאת מאחר שעלייה בצריכת לחם מלא צפויה להביא לשיפור בבריאותם של אזרחי המדינה, דבר שיביא לירידה בשיעור צריכת שירותי הבריאות. חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996, מאפשר לשרים, בצו באישור הממשלה, להחיל פיקוח על מצרך או שירות מסוים, ולקבוע, בין היתר, כי הפיקוח יהיה בדרך של קביעת מחירים או של אישור להעלאת מחירים. מוצע לקבוע כי לחם מלא הוא מצרך חיוני שיש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור, כך שלא יידרש צו בעניין. בהתאם להצעת החוק, לחם מלא יוגדר כלחם שלפחות חמישים ואחד אחוזים מהקמח ממנו הוא נאפה הוא קמח מלא, וזאת בהתאם לתקן הישראלי (ת"י 1241 - לחם - שבט התשנ"ו (פברואר 1996)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בתמוז התש"ע – 28.6.10