הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת עתניאל שנלר חיים כץ פ/2489/18 חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון מס' 25), התשע"א-2011 תיקון סעיף 33 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–19851, בסעיף 33(ד), בסופו יבוא "ועל זכאי לקיצבת פרישה שעובד בחברה ממשלתית, לרבות בחברת בת ממשלתית או בחברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19752, בתחום הביטחון ושאחד השרים האחראים לענייני החברה, שנקבע לפי החוק האמור, הוא שר הביטחון." דברי הסבר מטרת החוק הינה להחריג את התעשיות הביטחוניות הממשלתיות (תע"ש, רפא"ל, תעשיה אווירית) מהגדרת "קופה ציבורית" על מנת לאפשר להם לעמוד ביעדים ובמטרות אותן הן אמורות להשיג עבור המדינה וביטחונה. סעיף 33(ב) לחוק שירות הקבע (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 קובע כי זכאי לקצבת פרישה מצה"ל המקבל גם הכנסה מקופת הציבור – תופחת קצבתו. "הכנסה מקופת הציבור" מוגדרת בחוק כמשכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שקבעה הממשלה כקופה ציבורית לעניין סעיף זה. בהחלטת ממשלה מספר 1923 מיום 23.5.2004 נקבע כי כל גוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב התשמ"ה–1985 הוא קופה ציבורית. בחוק יסודות התקציב הוגדר "גוף מתוקצב", בין השאר, ככל חברה ממשלתית, ובכלל זה התעשיות הביטחוניות שבבעלות המדינה. החלטת ממשלה זו מקפחת את התעשיות הביטחוניות הממשלתיות, מגבילה ומצמצמת מאוד את אפשרויות הקליטה והעסקה של פורשי צה"ל בהן וגורמת להן נזק רב. הפורשים משירות בצה"ל, ובעיקר אלו מהם ששירותו בתפקידים בכירים, קנו במהלך שנות שרותם בהשקעת המדינה ידע, ניסיון, הבנה ויכולת באשר לגיבוש ולהגדרת צרכים מבצעיים ומתן מענים לאותם צרכים, כמו גם באשר לשילוב ולתפעול מוצרים ומערכות צבאיות. מאגר אנושי זה הינו ייחודי בכישוריו וגיוסו לשורות התעשיות הביטחוניות של ישראל תורם תרומה משמעותית וחיונית לקידום עסקיהן ולשיווק מוצריהן, בעיקר לחו"ל. אולם, חובת הניכוי של עד שליש מגמלת הפורשים מצה"ל והפגיעה המהותית בהם מצמצמת מאוד, מלכתחילה, את היקף אנשי הקבע אשר מוכנים עם פרישתם להיקלט בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות ומאלצת את החברות שלא להעסיק את הפורשים מצה"ל כעובדים מן המניין. כך, יכולת התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לקלוט לשורותיהן את הפורשים מצה"ל, המהווים את המאגר הטבעי לקליטת עובדים בכירים בתחום הביטחוני, מוגבלת מאוד והדבר פוגע ביכולתן לפתח את עסקיהן ופוגעת ביכולת התחרות של התעשיות הממשלתיות ביחס לתעשיות הביטחוניות הפרטיות. חשוב להדגיש כי מחזור עסקיהן של שלושת התעשיות הביטחוניות הממשלתיות הוא למעלה מ-20 מיליארד שקלים חדשים, כשהחלק הארי של תוצרתן הינו ליצוא. תעשיות אלו מוכרות את מוצריהן בשווקים הבינלאומיים תוך תחרות קשה ומתמשכת מול התעשיות הביטחוניות הבינלאומיות. ראוי לציין, כי תעשיות זרות אינן מהססות להעסיק פורשי צבא בשורותיהן על מנת לקדם מכירת מוצרים מתוצרתן, לרבות למערכת הביטחון בישראל. המשך צמיחתן של התעשיות הביטחוניות והרחבת היקף עסקיהן מבסס ותומך את יכולתן לפתח ולייצר מוצרים ייחודיים עבור מערכת הביטחון הישראליות וכן להעסיק עוד אנשים שדרשו משירות קבע בצה"ל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בתמוז התש"ע – 28.6.10