הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ
אורי אורבך
פ/2592/18
הצעת חוק איסוף וטיפול במכשירים ובפסולת אלקטרוניים, התש"ע–2010
מטרת החוק
1.
מטרתו של חוק זה למנוע ולצמצם מפגעים סביבתיים ובריאותיים, בין היתר באמצעות חובת איסוף ומחזור מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית, לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"מכשיר אלקטרוני" – מכשיר הפועל באמצעות מעגל חשמלי או שדה אלקטרומגנטי, לרבות מקרר, מכונת כביסה, תנור אפיה, תנור מיקרוגל, מזגן, שואב אבק, טלוויזיה, מחשב, מדפסת, מכונת צילום, פקסימיליה, טלפון, רדיו-טלפון נייד, רדיו, נגן וידאו, נגן מוזיקה וקונסולת משחקים;
"פסולת אלקטרונית" – פסולת של מכשירים אלקטרונים;
"מפעל מחזור" – מפעל בו מבוצע תהליך עיבוד של מכשיר אלקטרוני ופסולת אלקטרונית למוצרים, חומרים או לחומרי גלם, לרבות מחזור חומר אורגני ולמעט השבה;
"מפעל מחזור מורשה" – מפעל שהשר אישר לו לעסוק במחזור פסולת אלקטרונית, לפי הוראות סעיף 7;
"יבואן" – מי שמייבא מכשיר אלקטרוני, המיועד לשימוש בידי אחר, למעט יחיד המייבא מכשיר אלקטרוני לשם שימוש אישי;
"יצרן" – מי שעוסק בייצור מכשיר אלקטרוני, בין בעצמו ובין על ידי אחרים מטעמו, למעט יחיד המייצר מכשיר אלקטרוני לשם שימוש אישי;
"מוכר" – מי שמחזיק מכשירים אלקטרוניים, בין בעצמו ובין על ידי אחרים מטעמו, לצורך מסחר;
"מכל איסוף" – מקום המשמש לאצירת מכשירים אלקטרוניים ופסולת אלקטרונית;
"השר" – השר להגנת הסביבה.
ייעול היצור של מכשיר אלקטרוני וצמצום היווצרות פסולת אלקטרונית
3.
יצרן מכשיר אלקטרוני ינקוט אמצעים לצמצום השימוש בחומרים המסוכנים לבריאות ולסביבה במכשיר האלקטרוני ויפעל לצמצום היווצרות פסולת אלקטרונית.
איסוף פסולת אלקטרונית
4.
(א) רשות מקומית תציב בתחומה מכל איסוף אחד או יותר; מכל האיסוף יהיה נגיש לציבור ללא תשלום וימוקם במקום נגיש.
(ב) רשות מקומית תעביר את המכשירים האלקטרונים והפסולת האלקטרונית ממכל האיסוף למפעלי מחזור מורשים.
(ג) רשות מקומית תפרסם פרטים אודות מכלי האיסוף בתחומה באתר האינטרנט של הרשות.
חובת קבלת מכשיר
5.
(א) מוכר אשר מכר מכשיר אלקטרוני יקבל לידיו בכל מועד וללא תמורה את המכשיר האלקטרוני אשר מכר; המוכר יעביר את המכשיר האמור למפעל מחזור מורשה או למכל איסוף.
(ב) מוכר אשר מכר מכשיר אלקטרוני יקבל לידיו בעת המכירה או זמן סביר אחריה, ללא תמורה, כל מכשיר דומה מאותו סוג; המוכר יעביר את המכשירים האמורים למפעל מחזור מורשה או למכל איסוף.
(ג) יצרן או יבואן יקבל ללא תמורה ויעביר למפעל מחזור מורשה כל מכשיר אלקטרוני אשר ייצר או ייבא, לפי העניין.
מחזור פסולת אלקטרונית
6.
(א) מוכר יעביר את הפסולת האלקטרונית שברשותו למפעל מחזור מורשה או למכל איסוף ברשות המקומית.
(ב) יצרן או יבואן יעביר את הפסולת האלקטרונית ברשותו למפעל מחזור מורשה.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מוכר, יצרן או יבואן רשאי לעשות שימוש חוזר במכשירים האלקטרונים ברשותו.
מפעל מחזור מורשה
7.
מפעל המבקש למחזר מכשירים אלקטרונים ופסולת אלקטרונית, יגיש בקשה לשר; בבקשה יפורטו, בין היתר, פעילותו של מפעל המחזור והתאמת המכשור והידע הקיימים בו למחזור פסולת אלקטרונית; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר יידרשו בבקשה וכן תנאים לקבלת אישור למפעל מחזור מורשה.
חובת סימון
8.
(א) מוכר מכשיר אלקטרוני יסמן במקום בולט על גבי המכשיר, אריזתו או על גבי הקבלה, את הפרטים הבאים:
(1) אפשרות החזרת המכשיר האלקטרוני ופרטי התקשורת לבירור אפשרויות ההחזרה;
(2) ציון מיקום מכלי האיסוף ברשות המקומית בה בוצעה העסקה.
(ב) יצרן או יבואן יסמן במקום בולט על גבי המכשיר האלקטרוני או על גבי אריזתו כי אין להשליך את המכשיר האלקטרוני אלא במקום המיועד לשם כך.
(ג) השר יקבע הוראות לגבי אופן הסימון, צורתו, גודלו ומיקומו וכל עניין אחר הנראה לו דרוש לשם סימון המכשיר האלקטרוני.
עונשין
9.
(א) העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–19771 (להלן – חוק העונשין).
(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
דברי הסבר
ההאצה בהתפתחות הטכנולוגית בעשרים השנים האחרונות, בשילוב עם העלייה ברמת החיים ומרכזיותה של "תרבות הצריכה", הובילה לתחלופה גבוהה של מוצרים אלקטרוניים ובכך הגדילה את כמות הפסולת האלקטרונית בעולם כולו. אם נבחן את שוק הטלוויזיות כדוגמא מייצגת, הרי שפריחתה של טכנולוגיה מתקדמת אפשרה מעבר מבורך למסכים דקים וגדולים יותר, אולם במחיר השלכתם לאשפה של מכשירים ישנים, אשר רק מיעוטם הזניח מצא את דרכו למחזור.
דו"ח של חברת המחקר Pike Research משנת 2009, העריך כי בשנת 2010 תגיע הפסולת האלקטרונית לכמות עצומה של 73 מיליון טונות. הסכנה בפסולת זו היא יצירת מפגעים סביבתיים ובריאותיים באוויר, בקרקע ובמים כתוצאה משחרור מתכות כבדות (ביניהן כספית, קדמיום ועופרת) לסביבה בצורה לא מבוקרת.
מדינות רבות כבר הסדירו בחקיקה את הטיפול בפסולת האלקטרונית, כאשר רובן יוצרות איזון בין האחריות של הגורמים השונים בתהליך המחזור, תוך מתן דגש על הפרדת הפסולת האלקטרונית ממסת הפסולת הרגילה. הדוגמה הבולטת ביותר היא דירקטיבת ה-Waste Electrical and Electronic Equipment (ה-WEEE) האירופאית, שמסדירה את הטיפול בפסולת אלקטרונית ומחייבת את כל המדינות החברות באיחוד האירופאי. בדירקטיבה זו ניתן דגש על טיפול בפסולת האלקטרונית בצורה ידידותית לסביבה, על ידי שימוש חוזר או מחזור החומרים. המדינות השונות באיחוד מיישמות את עקרונות הדירקטיבה בצורות שונות. ניתן לזהות חלוקה בין תחומי האיסוף, המחזור וידוע הציבור, ששילובם הכרחי על מנת לתת מענה הולם לבעיה הסביבתית. חוק זה נועד לתת מענה לכל התחומים הללו, תוך יישום עקרונות דירקטיבת ה-WEEE והתאמתם לישראל, בכך שקובע שמחייב מוכרים, יצרנים ויבואנים של מכשירים אלקטרונים בפעילות למחזור המכשירים והפסולת האלקטרוניים, וכן מחייב את הרשות המקומית לתת ידה למאמץ למחזור המכשירים והפסולת האלקטרוניים.
אי עמידה בחובות מכוח החוק, דינה קנס עד גובה 12,900 שקלים חדשים. היתה העבירה חמורה במיוחד, יכול בית המשפט לקבוע עונש של חצי שנת מאסר וקנס עד גובה 202,000 שקלים חדשים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התש"ע – 21.7.10