הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין
איתן כבל
פ/2582/18
הצעת חוק הממשלה (תיקון – מניעת ניגוד עניינים), התש"ע–2010
הוספת סעיפים 5ב עד 5ו
1.
בחוק הממשלה, התשס"א–20011, אחרי סעיף 5א יבוא:
"איסור משוא פנים וניגוד עניינים
5ב.
(א) בסעיף זה ובסעיפים 5ג, 5ד, 5ה ו-5ו –
"גוף עסקי" – אדם וחברה שהוא שולט בה, חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת, לרבות חברה לתועלת הציבור;
"יחסים עסקיים ממשיים" – מערכת יחסים עסקיים במסגרתה קיבל או צפוי לקבל, השר או קרובו, סכום שאינו פחות מ-10,000 שקלים חדשים בשנה;
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרוב השר;
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, אחות, צאצא או צאצאי בן הזוג, בן זוגו של כל אחד מאלה, צאצא של אח או אחות ואח או אחות של הורה, או כל אדם אחר שיש לשר עניין אישי במצבו הכלכלי;
"שר" – לרבות ראש הממשלה וסגן שר.
(ב) שר ינהג במילוי תפקידיו ללא משוא פנים, ובלא שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו.
(ג) מונה אדם כשר בממשלה, יצהיר כי לא יפעל בניגוד עניינים ממשי ותדיר בין מילוי תפקידיו לבין ענייניו האישיים.
חובת דיווח
5ג.
(א) מונה אדם לשר בממשלה, ידווח בכתב, לא יאוחר משלושה חודשים ממועד כניסתו לתפקיד, על הגופים העסקיים עימם היו לו יחסים עסקיים ממשיים במהלך השנתיים שקדמו לכהונתו, ואשר החלטה לגביהם במסגרת מילוי תפקידיו תעמידו במצב של ניגוד עניינים.
(ב) דיווח כאמור יעמוד לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד בו מכהן השר; הדיווח יכלול את שמות הגופים העסקיים כאמור בסעיף קטן (א), ואולם לא יכלול הדיווח פרטים עליהם חל חיסיון על פי דין או שניתן לגביהם היתר כי פרסומם כרוך בחשיפת סוד מסחרי או שפרסומם כרוך בפגיעה בצנעת הפרט של אחר.
מנגנון למניעת ניגוד עניינים
5ד.
(א) היה לשר עניין אישי בפעולה או בהחלטה במסגרת מילוי תפקידיו, יימנע מהשתתפות בדיונים, מקבלת החלטה או מנקיטת פעולה בנושא; הובא העניין לפני השר כחבר הממשלה, כחבר בוועדת שרים או בכל דרך אחרת, יצהיר על כך השר ויימנע ממעורבות בנושא.
(ב) היה השר במצב של ניגוד עניינים, לאחר קבלת חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה –
(1) לגבי סמכות הנתונה לו על פי חוק –
(א) יעביר את סמכויותיו בעניין לשר אחר משרי הממשלה, שאינו חבר מפלגתו, לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה;
(ב) היה ניגוד העניינים זמני ולא מתמשך, יעביר את סמכויותיו בעניין, בהתאם להחלטת הממשלה, לשר אחר משרי הממשלה, שאינו חבר מפלגתו, או לראש הממשלה, לפי סעיף 24(ב) לחוק יסוד: הממשלה;
(2) לגבי סמכות אחרת, יעביר את סמכויותיו לפי פסקה (1)(א); משתרע ניגוד העניינים על שטח פעולה, רשאי השר להעביר את שטח הפעולה כולו למשרד אחר, לפי סעיף 31(ד) לחוק יסוד: הממשלה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה היועץ המשפטי לממשלה כי בנסיבות העניין ובשל מהות העניין האישי אין חשש לניגוד עניינים של ממש, רשאי הוא להמליץ בחוות דעת כי ניתן להסתפק בשיתוף שר נוסף בהחלטה או בפעולה, בלבד שאינו חבר מפלגתו של השר כאמור.
תקופת צינון
5ה.
אדם שכיהן כשר ובתוקף מילוי תפקידו החליט על הענקת זכות לאחר או המליץ על הענקתה, לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או זכות כלשהי מאדם או מגוף עסקי שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו כאמור טרם חלפו שנתיים מיום סיום כהונתו; בסעיף זה, "זכות" – לרבות חוזה העסקה, קבלנות או ייעוץ, זכות בהסכם לקבלת כספים או מניות ומשרת בכיר בגוף עסקי, והכל בתמורה או שלא בתמורה.
עונשין
5ו.
(א) פעל שר מכהן בניגוד עניינים ממשי ותדיר בין מילוי תפקידו לבין עניינו האישי או עניינו של גוף עסקי עימו היה ביחסים עסקיים ממשיים כאמור בסעיף 3, דינו – שנה מאסר וקנס של 500,000 שקלים חדשים או סכום השווה לשלוש פעמים טובת ההנאה שנתקבלה על ידי השר או שהובטחה לו, לפי הגבוה מביניהם.
(ב) הסתיר אדם מידע שיש לגלותו או לתעדו לפי חוק זה, דינו – שנה מאסר וקנס של 250,000 שקלים חדשים או סכום השווה לשלוש פעמים טובת ההנאה שנתקבלה על ידי השר או שהובטחה לו, לפי הגבוה מביניהם."
ד ב ר י ה ס ב ר
החוק המוצע בא לקבץ ולעגן את המגבלות אשר יחולו על הדרג הנבחר המשמש בתפקידים מיניסטריאליים ובידו נתונות סמכויות החלטה וקביעת מדיניות על פי דין. עד כה נותר נושא זה לפסיקת בתי המשפט ולנהלים בלבד, אולם כדי לגבש וודאות, בהירות ואחידות יש ליצור כללים ברורים בעניין ניגוד עניינים. כך יוטבו תהליכי קבלת החלטות ויצומצם החשש להשפעות זרות ולהטיות בהחלטות והכרעות הנבחר והדרג המינהלי הפועל תחתיו בעת כהונתו.
החוק המוצע מקבץ ארבעה נושאים המחוברים בטבורם לתחום ניגוד העניינים וטוהר הליכי קבלת החלטות: (א) איסור כללי על ניגוד עניינים; (ב) חובת דיווח; (ג) הסדרים למניעת ניגוד עניינים; (ד) מגבלות שיחולו על שר לאחר סיום התפקיד.
לפני כניסת הדרג הנבחר ובעלי משרות אמון לתפקידם – תהיינה שתי חובות עיקריות: החובה הראשונה הינה האיסור הכללי לשמש בתפקיד במצב בו עלול להיות ניגוד עניינים בין תחומי סמכויותיו של השר לבין ענייניו האישיים; החובה השנייה הינה חובת גילוי ושקיפות לציבור על כל מקורות ההכנסות הכלכליות שהיו לשר ערב כניסתו לתפקיד, דבר שיוכל לשמש את הציבור ככלי לביקורת על התנהלות השר ועל מעורבותו בטיפול בעניינים של גופים שהשר לא צריך להיות מעורב בטיפולם.
תוך כדי מילוי התפקיד תחול על הנבחר חובה עיקרית, הגלומה בסעיף 5ד המוצע. סעיף זה אוסר על נבחר לדון בעניין הנוגע לו או לקרובו ולגוף שהיווה מקור הכנסה עבורו. הכוונה המפורשת של הסעיף היא לשרטט גבול ברור ושקוף ולשים קץ לתופעה הבלתי תקינה בה נכרכים יחדיו הטיפול בענייני המדינה והציבור וענייניו הפרטיים של הנבחר ויוצרים יחדיו ערוב אסור ופסול במהותו. במקביל, מוצע מנגנון לפתרון מצב של ניגוד עניינים בלתי נמנע, הכולל העברת סמכויות של השר לשר אחר או לראש הממשלה בהתאם לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. מנגנון זה דומה למנגנון קיים, המעוגן כיום בכללים למניעת ניגוד עניינים ל שרים וסגני שרים מטעם הממשלה (ילקוט הפרסומים 5147).
סנקציה עיקרית וחשובה חלה על השר לאחר שסיים את תפקידו - מוצע להחיל עליו כללי הצינון החלים כיום על עובדי מדינה ברמה הבכירה, ולאסור עליו לקבל כל טובת הנאה ממי שהשר הכריע בעניינו במהלך כהונתו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התש"ע – 21.7.10