הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה
חנין זועבי
פ/2571/18
הצעת חוק הקרן לחלוקת כספי הארנונה המשולמים בעד נכסים המוחזקים בידי גופים ציבוריים, התש"ע–2010
הגדרות
1.
בחוק זה –
"ארנונה כללית" – כמשמעותה בסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–19921;
"בנין", "מחזיק", "נכסים", "קרקע תפוסה" – כהגדרתם בסעיף 269 לפקודת העיריות2;
"גוף ציבורי" – משרד ממשלתי לרבות יחידת סמך שלו, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וחברה ממשלתית;
"חברה ממשלתית" – חברה שבה למעלה מ-90% מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות מצוי בידי המדינה;
"שיעור העדכון" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–19923, ולעניין שנת כספים מסוימת שנקבעו לגביה כללי עדכון מיוחדים לפי סעיף 9(ב1) לחוק האמור – שיעור העדכון לפי הכללים האמורים;
"השרים" – שר האוצר ושר הפנים.
הקמת קרן לריכוז וחלוקת כספי הארנונה המשולמים בעד נכסים המוחזקים בידי גופים ציבוריים
2.
(א) מוקמת בזה קרן לריכוז וחלוקת כספי הארנונה המשולמים בעד נכסים המוחזקים בידי גופים ציבוריים, שתנוהל במשרד הפנים (להלן – הקרן).
(ב) כספים שהתקבלו כאמור בסעיף קטן (א) יופקדו בקרן.
הרכב הנהלת הקרן
3.
הקרן תנוהל בידי הנהלה בת שמונה חברים (להלן – ההנהלה), כשמנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים יהיה חבר קבוע בתוקף תפקידו, והוא יהיה יושב ראש ההנהלה, ושבעה חברים נוספים יהיו נציגי המשרדים והרשויות הבאות שכל אחד מהם יתמנה בידי השר של אותו המשרד או בידי המנהל של אותה הרשות:
(1) משרד הפנים;
(2) אגף התקציבים במשרד האוצר;
(3) אגף החשב הכללי במשרד האוצר;
(4) משרד הביטחון;
(5) רשות מקומית שאינה מקבלת מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי;
(6) רשות מקומית נוספת;
(7) מועצה אזורית.
סדר עבודתה של הנהלת הקרן
4.
ההנהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בחוק זה, והחלטותיה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יכריע קולו של היושב-ראש.
תשלומים
5.
(א) גוף ציבורי יפקיד בקרן מידי שנה, ולא יאוחר מהמועד שייקבע, סכום השווה לסך תשלומי הארנונה הכללית ששילם לרשות המקומית בעד שנת הכספים 2009, בתוספת שיעור העדכון; ואולם אם ניתן פסק דין חלוט שקבע חיוב שונה בתשלום ארנונה כללית בעד נכסים המוחזקים בידי גוף ציבורי או מי מטעמו בעבור שנת הכספים 2009, יפקיד הגוף הציבורי את הסכום שנקבע בפסק הדין;
(ב) השרים יקבעו בתקנות, אחת לחמש שנים, כללים לעדכון הסכום שעל גופים ציבוריים להפקיד בקרן לפי סעיף זה, וזאת בהתחשב בין היתר, בשינוי שחל בהיקף הנכסים הפטורים מתשלום מארנונה כללית; נקבעו תקנות כאמור, יעדכנו השרים בצו, את כללי החלוקה שבתוספת בהתאם לעדכון כאמור;
(ג) הוראות סעיף 43א(א), לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19854, יחולו על כספים שעל חברה ממשלתית להפקיד בקרן לפי סעיף קטן (א).
חלוקת כספי הקרן
6.
(א) הכספים שהתקבלו בקרן לפי סעיף 5 יחולקו לרשויות המקומיות בכל שנת כספים, בהתאם לכללי החלוקה שבתוספת;
(ב) השרים רשאים לשנות בצו את כללי החלוקה שבתוספת, ובכלל זה לקבוע הוראות לביצוע חלוקת כספי הקרן, לרבות מועדי החלוקה ואופן החלוקה.
תקנות
7.
השרים יקבעו תקנות לביצוע הוראות החוק, לרבות בעניינים אלה:
(1)
מועדי הפקדת הכספים בקרן ואופן ההפקדה כאמור;
(2)
סדרי הפעלת הקרן ובכלל זה אופן ניהול החשבונות של הקרן וחובות דיווח שיחולו לגביה, לרבות החובה להגיש דוח כספי שנתי;
(3)
מנגנוני פיקוח ובקרה על פעילות הקרן.
תוספת
(סעיפים 5 ו-6)
כללי החלוקה
הגדרות
1.
בתוספת זו –
"חוק תקציב שנתי" – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"סכום הבסיס הכולל" – סך תשלומי הארנונה הכללית שקיבלה רשות מקומית מגופים ציבוריים בעד נכסיהם אשר בתחומיה בעד שנת הכספים 2009, בתוספת שיעור העדכון;
חלוקת כספי הקרן שהצטברו בשנת הכספים 2010, בשנת הכספים 2011
2.
כספים שהצטברו בקרן בשנת הכספים 2010, יחולקו בשנת הכספים 2011, בהתאם להוראות הבאות:
(1) הקרן תעביר לכל רשות מקומית 90% מסכום הבסיס הכולל;
(2) חולקו הכספים לפי פסקה (1), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שקיבלה מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי לשנת הכספים 2010, 10% מסכום הבסיס הכולל;
(3) חולקו הכספים לפי פסקה (2), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון כאמור באותה פסקה, 5% מסכום הבסיס הכולל שהתקבל מהחברות הממשלתיות;
(4) חולקו הכספים לפי פסקה (3), תחולק יתרת הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם להוראות סעיף 4(4) לתוספת זו.
חלוקת כספי הקרן שהצטברו בשנת הכספים 2011, בשנת הכספים 2012
3.
כספים שהצטברו בקרן בשנת הכספים 2011, יחולקו בשנת הכספים 2012, בהתאם להוראות הבאות:
(1) הקרן תעביר לכל רשות מקומית 40% מסכום הבסיס הכולל;
(2) חולקו הכספים לפי פסקה (1), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שקיבלה מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי לשנת הכספים 2011, 60% מסכום הבסיס הכולל;
(3) חולקו הכספים לפי פסקה (2), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון כאמור באותה פסקה, 30% מסכום הבסיס הכולל שהתקבל מהחברות הממשלתיות;
(4) חולקו הכספים לפי פסקה (3), תחולק יתרת הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם להוראות סעיף 4(4) לתוספת זו.
חלוקת כספי הקרן בשנת 2013 ואילך
4.
כספי הקרן יחולקו בכל שנת כספים החל בשנת הכספים 2013, בהתאם להוראות הבאות:
(1) הקרן תעביר לכל רשות מקומית 40% מסכום הבסיס הכולל;
(2) חולקו הכספים לפי פסקה (1), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שקיבלה מענק איזון ממשרד הפנים לפי חוק התקציב השנתי לשנה שקדמה לשנת החלוקה, את סכום הבסיס הכולל;
(3) חולקו הכספים לפי פסקה (2), תעביר הקרן לכל רשות מקומית שלא קיבלה מענק איזון כאמור באותה פסקה, 50% מסכום הבסיס הכולל שהתקבל מהחברות הממשלתיות;
(4) חולקו הכספים לפי פסקה (3), יתרת הכספים בקרן תחולק בין כל הרשויות המקומיות בהתאם למספר התושבים המעודכן בכל רשות מקומית כשהוא מוכפל במקדם אחוז הגביה, במקדם המדד החברתי-כלכלי ובמקדם מדד הפריפריאליות, של אותה רשות מקומית;
לעניין זה –
"דוח כספי שנתי" – דוח כספי שנתי לפי סעיף 216(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] או לפי סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות5;
"מספר התושבים" – מספר התושבים ברשות המקומית לפי נתוני מרשם האוכלוסין כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–19656, כפי שהיו בחודש אוקטובר בשנה שקדמה לחלוקת הכספים;
"מקדם אחוז הגביה" – מקדם הנקבע בהתאם לשיעור גביית הארנונה הכללית כפי שהופיע בדוח הכספי השנתי האחרון שהגישה הרשות המקומית, כמפורט בטבלה הבאה:
מקדם
אחוז הגביה
0.10
עד 20%
0.25
מ-20% עד 40%
0.50
מ-40% עד 50%
0.75
מ-50% עד 70%
1
מעל 70%
"מקדם המדד החברתי-כלכלי" – מקדם הנקבע בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית, לפי הפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמפורט בטבלה הבאה:
מקדם
מדד חברתי- כלכלי
1
1
0.95
2
0.90
3
0.85
4
0.60
5
0.50
6
0.40
7
0.30
8
0.20
9
0.10
10
"מקדם מדד הפריפריאליות" – מקדם הנקבע בהתאם לדירוג של הרשות המקומית לפי הפרסום האחרון של מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמפורט בטבלה הבאה:
מקדם
מדד פריפריאליות
1
1
0.95
2
0.90
3
0.85
4
0.60
5
0.50
6
0.40
7
0.30
8
0.20
9
0.10
10
תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)
8.
בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 19387 –
(1) במקום סעיף 3 יבוא:
"גוף ציבורי או מי מטעמו המחזיקים בקרקע יהיו פטורים ממס
3.
(א) על אף האמור בכל דין, ארנונה כללית לא תוטל על בנין או קרקע תפושה שהמחזיק בה הוא גוף ציבורי או מי מטעמו.
(ב) בשל נכסים כאמור בסעיף קטן (א), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית.";
(2) בסעיף 5א, הסיפה החל במילים "אולם על אף האמור בסעיף 3" – תימחק.
דברי הסבר
כללי לצד החובה הכללית של תשלום ארנונה בגין החזקה בנכס, מכיר המחוקק הישראלי, כמוהו כשאר מדינות העולם, בישויות שונות, שיש לפטור אותן באופן חלקי או מלא מחיוב במיסי ארנונה. בין אלה, מצויים נכסים וישויות שתכליתם העיקרית הינה שירות לתועלת הציבור במגוון פעילויות- חינוך, רווחה, בריאות, תרבות, שרותי דת וכדומה. על בסיס אותו עקרון נקבע במדינות רבות בעולם פטור
מלא לנכסי מדינה. פטור זה מבוסס לא רק על מעמד המדינה כריבון, אלא גם על העובדה שהמדינה, על פי הגדרתה, מיועדת לקדם את התועלת הכללית, עובדה שכאמור עשויה להצדיק מתן פטור מארנונה.
על פי הדין בישראל, עד שנת 1992, הייתה המדינה פטורה מתשלום ארנונה, אולם מנגד חויבה על ידי חלק מהרשויות המקומיות בתשלום אגרת אשפה. בשנת 1992 תוקנה פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 (להלן – הפקודה) ונקבע בה בסעיף 3(א), כי על המדינה לשלם ארנונה מופחתת על נכסיה, בשיעורים שונים, בהתאם לסיווג הנכס. יישומו של תיקון זה נדחה עד שנת 1995, והחל בשנה האמורה חויבה המדינה בתשלומי ארנונה. במקביל, נקבע בפקודה כי לא תוטל עוד אגרת אשפה או כל אגרה או תשלום אחר המשולמים בזיקה לפטור מארנונה.
בנוסף, נקבע בפקודה, בסיפה של סעיף 3, כי ברשויות מקומיות ששר הפנים הכריז עליהן כיישובי עולים ייגבו מסי ארנונה בגין נכסי מדינה בשיעור מלא. ההכרזה כאמור נעשתה לפני עשרות שנים, ועוד בטרם גלי העלייה הגדולים של שנות ה-90. כתוצאה מכך, רשימה זו איננה משקפת את מפת ערי העולים הנכונה לעת הזו.
על פי המצב החוקי הנוכחי ארנונה המוטלת על נכסי מדינה בתחומי רשות מקומית פלונית משתלמת לקופת אותה רשות מקומית. קיומו של חיוב בארנונה והיקפו הינו שיקול שמשתמש פוטנציאלי מביא במכלול שיקוליו כשהוא בא לקבוע את היקף הנכס המוחזק, ומיקומו. המדינה מיקמה את מתקניה בהתעלם משיקול זה, היות וניתן לה פטור מארנונה. גם כיום לא מתאפשרת לה בחירה בין רשויות מקומיות שונות, נוכח העלויות הכרוכות בהעתקת תשתיות ומבנים.
זאת ועוד, המדינה, ובוודאי מערכת הביטחון, אינה יכולה להתחשב בשיקולי ארנונה כשיקול מנחה לעניין מיקום נכסיה, באשר מיקומם נקבע בהתאם לצרכי הציבור. מטעם זה אין לשייך את תשלומי הארנונה של המדינה, ככל שמושתים תשלומים כאלה, לרשות המקומית שבה ממוקמים הנכסים. כן מובן, כי לא נעשה תכנון שהביא בחשבון את "חלוקת העושר" היינו חלוקת ההכנסות מארנונה בין הרשויות השונות, לפי כללים כלשהם. שיקולים אלו תומכים בהצעה, שלפיה ייקבעו עקרונות חלוקה חדשים, על פי מדדים שוויוניים.
בנוסף, חיוב המדינה בארנונה הוביל לריבוי הליכים משפטיים ובהם השלטון המרכזי והשלטון המקומי משני עברי המתרס, דבר המהווה השפעת רוחה שלילית. ההליכים גם כרוכים בעלות כספית גבוהה. קביעת פטור גורף מארנונה לנכסי מדינה ויצירת מנגנון חלופי ישימו קץ למערכת התדיינויות האמורה.
תשלומי הארנונה של הממשלה הינם, בסופו של דבר, משאבים המועברים מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי. חלוקתם לשלטון המקומי על בסיס שרירותי של מיקום הנכסים, בהתעלם מכל מדד כלכלי וחברתי, יצרו עיוות בחלוקת ההכנסות מארנונה, וכך התעצם ההפרש בהכנסות בין הרשויות המקומיות החזקות באזור המרכז לבין הרשויות המקומיות בפריפריה, שמלכתחילה הן חלשות יותר, ומהן נעדרים נכסי ממשלה.
מוצע לקבוע כי לא תוטל עוד ארנונה כללית על נכסי הגופים הציבוריים, כהגדרתם בסעיף המוצע, ובמקביל לכך תוקם קרן מרכזית (להלן – הקרן), שאליה יעבירו הגופים הממשלתיים תשלומים בגובה הסכום ששולם על ידם כתשלומי ארנונה בעד שנת 2009. הקרן שתוקם תהיה אמונה על חלוקת הכספים בין כלל הרשויות המקומיות, בהתאם לכללי חלוקה שייקבעו על פי התיקון המוצע. נוסחת החלוקה תיקח בחשבון את המדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית, את מדד הפריפריאליות שלה, את אחוזי גביית הארנונה הכללית בתחומה, והכול בהתייחס למספר התושבים בה. כך שחלוקה לפי הכללים האמורים תשתלב במדיניות הממשלתית בדבר צמצום פערים.
עוד מוצע, כדי לצמצם את הפגיעה ברשויות הנהנות כיום מהכנסות משמעותיות מארנונה בעד נכסי הגופים הממשלתיים, לקבוע תקופת מעבר בשנים 2010 ו-2011 שבמהלכן ייושם המהלך באופן מדורג וסביר, ובנוסף מוצעת נוסחה לחלוקת כספי הקרן אשר תותיר חלק מארנונת נכסי המדינה בידי הרשות המקומית שבה מצויים הנכסים.
לסעיף 1 סעיף זה כולל הגדרות למושגים המופיעים בהצעה. ביניהם, מוגדרים "גוף ציבורי" ו"חברה ממשלתית". ההגדרות המוצעות כוללות את כלל הרשויות המהוות גופי ממשלה לעניין התיקון המוצע, במובן זה שמתקיימים בהן הרציונלים המתאימים למתן פטור מארנונה ובמקביל לתחולת ההסדר החלופי של העברת התשלומים לקרן, וזאת נוכח זיקתן למדינה והאינטרס הציבורי בפעילותן. בהגדרת "חברה ממשלתית" נקבע רף של 90% מכוח ההצבעה באסיפה הכללית, כרף מינימלי המבטא זיקה מובהקת למדינה במידה המצדיקה התייחסות לחברה כגוף ממשלתי לעניין ההסדר המוצע.
הגדרת "שיעור העדכון" – הסכום שיעבירו הגופים הממשלתיים לקרן בכל שנה יתעדכן מדי שנה, בהתאם לשיעור עדכון המחושב לפי נוסחה שנקבעה בחוק ההסדרים משנת 1992, ובשנה בה קבעו שר האוצר ושר הפנים שיעור עדכון מיוחד- בשיעור כאמור.
לסעיף 2 בסעיף זה מוצע להקים קרן, במסגרת משרד הפנים, שאליה יעבירו הגופים הממשלתיים תשלומים בגובה הסכום ששילמו כתשלומי ארנונה בעד שנת 2009, לצורך חלוקתם לרשויות המקומיות לפי כללי החלוקה שבתוספת.
לסעיף 3 בסעיף זה מוצע לקבוע את הרכב הנהלת הקרן.
לסעיף 4 בסעיף זה מוצע לקבוע את סדרי דיוני הנהלת הקרן ואופן קבלת החלטותיה.
לסעיף 5 בסעיף קטן (א) מוצע להטיל על הגופים הממשלתיים חובה להעביר לקרן כספים בגובה סך התשלומים ששילמו כארנונה כללית בשנת 2009, בתוספת שיעור העדכון. היה ויינתן פסק דין חלוט שלפיו חיוב הארנונה לשנת 2009 של גוף ממשלתי היה שונה מכפי שנקבע על ידי הרשות המקומית, יעודכן בהתאם הסכום שעל אותו גוף להעביר לקרן, וזאת החל בשנת הכספים שלאחר השנה שבה היה פסק הדין לחלוט.
מכיוון שעם הזמן צפויים לחול שינויים בהיקף הנכסים של הגופים הממשלתיים), מוצע בסעיף קטן (ב) להסמיך את השרים לקבוע בתקנות, אחת לחמש שנים, מנגנון לעדכון הסכומים שיעבירו הגופים הממשלתיים לקרן, וזאת בהתחשב בשינויים כאמור.
כדי להבטיח את העברת הכספים לקרן על יד החברות הממשלתיות, מוצע בסעיף קטן (ג) לאפשר לממשלה לבצע קיזוז לפי סעיף 43א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ביחס לכספים שעל חברות אלה להעביר לקרן.
לסעיף 6 בסעיף זה מוצע לקבוע כי הכספים שיתקבלו בקרן יחולקו לרשויות המקומיות לפי כללי החלוקה שבתוספת לפקודה, כנוסחה המוצע. השרים יוסמכו לשנות כללים אלה, בצו, ובין השאר לקבוע הוראות לעניין מועדי החלוקה והדרך שבה יועברו כספי הקרן אל הרשויות המקומיות.
לסעיף 7 בסעיף זה מוצע להסמיך את השרים לקבוע תקנות לביצוע הוראות סעיפים 3 עד 3ג לפקודה, כנוסחם המוצע, ובין השאר לעניין מועדי הפקדת הכספים בקרן על ידי הגופים הממשלתיים, סדרי הפעלת הקרן, ומנגנוני הפיקוח על עבודתה.
לתוספת בסעיף 1 מוצע להגדיר את "סכום הבסיס הכולל", שהוא סך תשלומי הארנונה ששילמו הגופים הציבוריים כולם לרשות מקומית מסוימת.
בסעיפים 2 ו-3 מוצע לקבוע את כללי החלוקה של כספי הקרן לשנות הכספים 2010 ו-2011, שהן השנים הראשונות ליישומו של התיקון המוצע. כללים אלה שונים מהסדר החלוקה הקבוע, המוצע בסעיף 4 לתוספת, ומטרתם להגיע להסדר החלוקה הקבוע, החל בשנת הכספים 2012, באופן מדורג.
על פי כללי החלוקה לשנת הכספים 2010, המופיעים בסעיף 2 לתוספת, לאחר העברת הכספים לקרן באותה שנה, הם יחולקו לפי הכללים שלהלן, בשנת 2011. תקבל כל רשות מקומית בחזרה, בשלב ראשון, 90% מהסכום שהיתה מקבלת כתשלומי ארנונה בשנת 2009. בשלב השני יוחזרו לרשויות מקומיות המקבלות ממשרד הפנים מענק איזון לפי חוק התקציב השנתי, גם 10% הנותרים, כך שרשויות אלה, שהן רשויות חלשות מבחינה כלכלית הנדרשות לתמיכת המדינה לשם שמירה על איזון תקציבי, יקבלו מהקרן את מלוא הסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של גופים ממשלתיים קודם לתיקון המוצע. לאחר מכן, רשויות מקומיות שאינן מקבלות מענק איזון יקבלו מהקרן 5% מהסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של חברות ממשלתיות בשנת 2009. לאחר ביצוע כל השלבים האמורים, תחולק יתרת הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה המפורטת בסעיף 4(4) לתוספת (ראו דברי הסבר לסעיף האמור).
סעיף 3 קובע כי את הכספים שהצטברו בקרן עבור שנת הכספים 2011, תקבל כל רשות מקומית בחזרה בשנת 2012. בשלב ראשון, 40% מהסכום שהיתה מקבלת כתשלומי ארנונה בשנת 2009. בשלב השני יוחזרו לרשויות מקומיות מקבלות מענק איזון, גם 60% הנותרים, כך שרשויות אלה יקבלו מהקרן את מלוא הסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של גופים ממשלתיים קודם לתיקון המוצע. לאחר מכן, רשויות מקומיות שאינן מקבלות מענק איזון יקבלו מהקרן 30% מהסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של חברות ממשלתיות בשנת 2009. לאחר ביצוע כל השלבים האמורים, תחולק יתרת הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה המפורטת בסעיף 4(4) לתוספת.
בסעיף 4 מוצע לקבוע את כללי החלוקה של כספי הקרן שהתקבלו עבור שנת 2012 ואילך. על פי כללים אלה, בכל שנת כספים החל משנת 2012, לאחר העברת הכספים לקרן, תקבל בשנה העוקבת כל רשות מקומית המקבלת מענק איזון, בשלב ראשון, את מלוא הסכום שקיבלה כתשלומי ארנונה של גופים ממשלתיים, קודם לתיקון המוצע. לאחר מכן, רשויות מקומיות שאינן מקבלות מענק איזון יקבלו מהקרן 50% מהסכום שקיבלו כתשלומי ארנונה של חברות ממשלתיות בשנת 2009. לאחר ביצוע השלבים האמורים, תחולק יתרת הכספים שבקרן בהתאם לנוסחה המפורטת בפסקה (4) לסעיף. על פי הנוסחה המוצעת תחולק יתרת הכספים בקרן לכל הרשויות המקומיות בהתאם למספר התושבים בכל רשות מקומית, כשהוא מוכפל במקדם אחוז הגביה, במקדם המדד החברתי-כלכלי, ובמקדם מדד הפריפריאליות, כהגדרת מושגים אלה באותה פסקה. נוסחה זו באה להבטיח כי חלוקת יתרת כספי הקרן בין כלל הרשויות המקומיות תיעשה על פי מפתח הנותן עדיפות לרשויות המקומיות המצויות בפריפריה והמדורגות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך.
לסעיף 8 סעיף זה הוא תיקון עקיף לפקודה. בסעיף 3 ו-5 לפקודה כנוסחם כיום קבועות הוראות להטלת ארנונה כללית לבניין או קרקע תפושה שהמחזיק בה הוא גוף ציבורי. לאור התיקון המוצע בחוק זה, מוצע לבטל את ההוראה האמורה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התש"ע – 19.7.10