הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת שי חרמש
רוברט אילטוב
ציון פיניאן
פ/2618/18
הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – ניכיון כרטיסי חיוב), התשע"א–2010
הוספת סעיף 14א
1.
בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–19861, אחרי סעיף 14 יבוא:
"ניכיון כרטיסי חיוב
14א.
(א) בסעיף זה –
"הסכם למתן שירותי ניכיון" – הסכם בין תאגיד ניכיון לבין ספק למתן שירותי ניכיון;
"הסכם אישור תאגיד ניכיון" – הסכם בין תאגיד ניכיון לבין סולק, שבו הסולק מאפשר לספק לקבל שירותי ניכיון מתאגיד הניכיון;
"סולק" – מי שמשלם לספק את תמורת הנכסים שרכש לקוח באמצעות כרטיס חיוב ומקבל את תמורת התשלום מהמנפיק עימו קשור הלקוח בחוזה כרטיס חיוב, או מהלקוח במישרין אם הסולק הוא גם המנפיק;
"עמלת ניכיון" – עמלה שמשלם ספק לתאגיד ניכיון בעד שירותי ניכיון;
"שירותי ניכיון" – הקדמת תשלום של תקבולים המגיעים לספק מאת סולק בעבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיס חיוב;
"תאגיד ניכיון" – תאגיד הרוכש זכות של ספק לקבל תקבולים מאת סולק בעבור עסקאות שביצע הספק בכרטיסי חיוב, בתמורה למתן שירותי ניכיון;
"תאגיד קשור לסולק" – תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של הסולק או מכוח ההצבעה בו, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אשר הסולק מחזיק בו זכויות כאמור;
"תנאי ההסכם" – לרבות סוג התקבולים והיקפם, המחיר, תנאי התשלום ומועדיו, תנאי האשראי ומועדי החיוב והזיכוי.
(ב) סולק לא יסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון בהסכם אישור תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים.
(ג) לעניין סעיף קטן (ב), יראו סולק כמי שסרב להתקשר עם תאגיד ניכיון מטעמים בלתי סבירים גם בכל אחד מאלה:
(1) סירוב שלא נומק בתוך 7 ימי עסקים;
(2) סירוב בשל חוב שחב הספק לסולק;
(3) התניית ההתקשרות בהתחייבות של תאגיד הניכיון לשלם לסולק עמלה, אם הסולק איננו גובה עמלה בסכום או בשיעור דומה מספק שלא התקשר בהסכם למתן שירותי ניכיון, או אם הסולק נותן לספק גם שירותי ניכיון, בעצמו או באמצעות תאגיד הקשור לסולק;
(4) שינוי תנאי ההסכם בין הסולק לספק, או התנית ההתקשרות בהסכם אישור תאגיד ניכיון בשינוי כאמור.
(ד) לעניין סעיף קטן (ב), לא יראו סירוב של סולק להתקשר עם תאגיד ניכיון רק בשל התקשרות של הסולק עם תאגיד ניכיון אחר שאינו תאגיד הקשור לסולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.
(ה) סולק לא יפלה בתנאי ההסכם, מטעמים בלתי סבירים, במישרין או בעקיפין, בין תאגידי ניכיון שונים.
(ו) בהסכם אישור תאגיד ניכיון, יהיה תאגיד הניכיון זכאי לקבל תקבולים המגיעים לו בהתאם להסכם למתן שירותי ניכיון, בתנאים הזהים לתנאים שהספק היה זכאי להם טרם ההתקשרות בין הספק לתאגיד הניכיון בהסכם למתן שירותי ניכיון.
(ז) סולק לא יקשור ולא יתנה, במישרין או בעקיפין, בעצמו או באמצעות תאגיד הקשור לסולק, בין שירותי סליקה לבין שירותים אחרים שהוא מספק לספק, לרבות בין שירותי ניכיון של כרטיסי חיוב שונים, ובכלל זה לא יקשור או יתנה כאמור באמצעות תנאים במתן השירות; בסעיף קטן זה, "תנאים במתן השירות" – מחיר, הנחות, תנאי תשלום, מועדי תשלום, מועדי חיוב וזיכוי, מתן אשראי ותנאי אשראי וקביעת עמלות להיקף מזערי של עסקאות."
דברי הסבר
כרטיסי חיוב מהווים אמצעי תשלום חשוב ומרכזי במשק הישראלי. במשך העשורים האחרונים חל גידול מתמשך במספר הכרטיסים במשק ובהיקפי הפעילות העסקית המתבצעת באמצעותם, הן מבחינת מספר הפעולות, הן מבחינת שיעור סכומי העסקאות, והן מבחינת קבילותם בבתי עסק. בד בבד, לצד התפתחות שוק כרטיסי החיוב, הלך וצמח שוק שירותי הניכיון של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי חיוב. במסגרת שירות ניכיון, הספק מעביר לתאגיד הניכיון את זכותו לקבל תשלום בעד עסקאות שביצע הספק באמצעות כרטיסי חיוב, שספק היה זכאי לקבל בעתיד מהסולק. בתמורה, תאגיד הניכיון משלם לספק בעבור אותן עסקאות, ללא שיהוי, בניכוי עמלת ניכיון. האשראי שמקבלים הספקים מתאגידי הניכיון מאפשר להם להעניק ללקוחותיהם תנאי עסקה משופרים בעת רכישה באמצעות כרטיסי אשראי, בין היתר על ידי מתן אפשרות לעסקאות בתשלומים. שוק הניכיון מייעל אפוא את שוק האשראי ומהווה מקור מימון נוסף לספק. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לתקינותו של שוק מתן שירותי הניכיון, ולהיותו שוק יעיל ותחרותי.
ואולם, בשוק זה זוהו מספר כשלים, כפי שאלו עולים בדו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת כשלי השוק בענף כרטיסי האשראי בישראל, שמונתה באוגוסט 2005 והגישה את מסקנותיה והמלצותיה בפברואר 2007. ראשית, הדו"ח מצביע על כך שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, מקשים על פעילותן של תאגידי ניכיון עצמאיים, תאגידים שאין בינם לבין הבנקים או חברות כרטיסי האשראי קשרי בעלות, וזאת על-מנת לדכא את התחרות בשוק הניכיון. מאחר שהסכם למתן שירותי ניכיון בין תאגיד הניכיון לספק אינו בר ביצוע אלא אם כן הסולק ימחה את זכותו לקבלת התקבולים לחברת הניכיון, הרי שהתקשרות בהסכם כאמור, או ביצועו, טעונים את הסכמת הסולק. במובן זה, נתונה חברת ניכיון עצמאית לחסדיו של הסולק שהרי ללא הסכמתו לא תוכל להציע את שירותיה. במקרים רבים, אין הסולק מביע סירוב חד משמעי אלא מתנה את הסכמתו בהתחייבות חברת הניכיון לשלם לו מה שמכונה "עמלת תפעול". תניה מסוג זה נועדה לגרום לתאגיד הניכיון להעדיף שלא לתת שירותי ניכיון לספק פלוני כאשר מתן השירות הופך לא כדאי כלכלית לאור עמלת התפעול. במקרים אחרים, מתנה הסולק את הסכמתו בכך שתנאי ההתקשרות בינו לבין הספק ישונו. תניה מסוג זה עלולה לגרום לספק לבחור שלא להתקשר עם חברת הניכיון על מנת להימנע מהרעה בתנאי ההתקשרות שלו מול הסולק.
כשל שוק נוסף בשוק הניכיון נובע מכך שישנן חברות ניכיון שנמצאות בקשרי בעלות עם סולקים, ומכך שסולקים אחדים אף מציעים שירותי ניכיון בעצמם. התוצאה היא שסולק יטה להפלות לרעה חברת ניכיון עצמאית לעומת חברת ניכיון שעימה יש לו קשרי בעלות. אפליה זו עשויה להתבטא בכך שתנאי ההסכם בין הסולק לחברת הניכיון העצמאית, יהיו טובים פחות לעומת הסכם מקביל של חברת ניכיון הקשורה לסולק בקשרי בעלות.
מנהגם של סולקים מסוימים לקשור שירותים שונים אותם הם מציעים לספק, מהווה אף הוא כשל שוק. קשירה זו מתבטאת בכך שסולק עלול להציע לספק שירותים נוספים, לצד שירות הסליקה, וביניהם גם שירותי ניכיון. יוצא, שבעובד ששירות הניכיון כשלעצמו אינו כדאי לספק, הוא יטה לרכוש אותו מהסולק בשל השירותים האחרים שהסולק קושר בשירותי הניכיון. לעיתים, סולק אף עלול להתנות מתן שירותי סליקה לספק, בהתחייבותו של הספק לרכוש שירותי ניכיון מאותו סולק. תוצאתו של כשל שוק זה גם היא פגיעה בתחרותיות של שוק שירותי הניכיון.
מטרת הצעת החוק להתמודד עם כשלי השוק המתוארים לעיל. ראשית, מוצע לקבוע כי סולק לא יסרב מטעמים בלתי סבירים להתקשר עם תאגיד ניכיון בהסכם הדרוש לשם ביצוע או לשם התקשרות בהסכם למתן שירותי ניכיון בין תאגיד ניכיון לספק. מוצע כי יראו כסירוב בלתי סביר גם כל אחד מאלה: סירוב בשל חוב שחב הסולק לספק; סירוב שלא ינומק בתוך 7 ימי עסקים; התנית התקשרות בהתחייבות תאגיד הניכיון בתשלום עמלת תפעול לסולק; ושינוי תנאי ההסכם בין הסולק לספק, או התנית ההתקשרות בהסכם עם תאגיד הניכיון בשינוי כאמור. יחד עם זאת, מוצע לקבוע כי לא יראו בסירוב של סולק להתקשר עם תאגיד ניכיון כסירוב בלתי סביר, אם הסירוב נובע מכך שהסולק כבר התקשר עם תאגיד ניכיון אחר.
בנוסף, מוצע לאסור על סולק להפלות מטעמים בלתי סבירים בין תאגידי ניכיון, לעניין תנאי ההתקשרות בין הסולק לתאגיד הניכיון. לעניין הסדר זה, מוצע לקבוע כי תנאי ההתקשרות יכללו גם את המחיר, תנאי ומועדי התשלום, תנאי האשראי ומועדי החיוב והזיכוי. מוצע שאיסור זה יחול גם על הסולק כלפי עצמו, אם הוא גם תאגיד ניכיון. כמו כן, מוצע לקבוע כי בהסכם להתרת מתן שירותי ניכיון, תאגיד ניכיון יהיה זכאי לתקבולים המגיעים לו מכוח שירותי הניכיון, בתנאים זהים להם היה זכאי הספק מהסולק, אילו לא היו ניתנים שירותי הניכיון מטעם תאגיד הניכיון. במילים אחרות, תאגיד הניכיון יכנס לנעלי הספק ויהיה זכאי לתשלום מטעם הסולק בדיוק באותם תנאים. הסדר זה תכליתו למנוע מצב בו הסולק יוכל לדחות את העברת התמורה לתאגיד הניכיון למועד מאוחר יותר, כך שזה יאלץ לממן בעצמו את הפער במועדי התשלום.
לבסוף, מוצע לאסור על סולק להתנות מתן שירות סליקה לספק במתן שירות אחר, ובכלל זה שירותי ניכיון, מטעמו או מטעם תאגיד קשור לאותו סולק. תכלית הסדר זה למנוע מהסולק לחייב את הספק לרכוש מהסולק שירותים נוספים, ובין היתר גם שרותי ניכיון, לצד שירותי הסליקה. מוצע להגדיר "תאגיד קשור לאותו סולק" כתאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא של הסולק או מכוח ההצבעה בו, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים, או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אשר הסולק מחזיק בו זכויות כאמור.
הסדרים אלו דומים, ורובם אף זהים, להסדרים המוצעים בתזכיר החוק הממשלתי שפורסם בעניין זה ב-20 באפריל 2009 (ימ. 2009-7282), ולאלו המוצעים בגרסתו המאוחרת יותר, בסעיף 27טו לתזכיר החוק שפורסם ב-25 ביולי 2010 (ימ. 2010-7477).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"א – 11.10.10