הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אמנון כהן
רוברט אילטוב
ציון פיניאן
רונית תירוש
כרמל שאמה
פ/2532/18
הצעת חוק שליחת יד בכספי לקוח (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010
תיקון חוק לשכת עורכי הדין
1.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611, אחרי סעיף 54 יבוא:
"שליחת יד בכספי לקוח
54א.
(א) עורך דין לא ישלח יד בכספי לקוח, בפיקדונותיו או ברכושו.
(ב) מעל עורך דין בכספי לקוח, יתלה בית הדין המשמעתי את רישיונו לתקופה קצובה שלא תפחת מחודש ימים.
(ג) ראה בית הדין בנסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) כי עורך הדין אינו ראוי עוד לשמש בתפקידו, רשאי הוא לשלול את רישיונו לצמיתות, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) דבר ההשעיה יפורסם על ידי לשכת עורכי הדין."
תיקון חוק העונשין
2.
בחוק העונשין, התשל"ז–19772, אחרי סעיף 35 יבוא:
"שלילת רישיונו של עורך דין
35ב.
(א) הורשע אדם הנושא רישיון לעסוק בעריכת דין, וראה בית המשפט שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה של העבירה כי אינו ראוי לשמש בתפקידו למשך תקופה, יתלה בית המשפט את רישיונו לתקופה קצובה, שלא תפחת מחודש ימים.
(ב) ראה בית המשפט כי אינו ראוי עוד לשמש בתפקידו, רשאי הוא לשלול את רישיונו של עורך הדין לצמיתות מטעמים מיוחדים שיירשמו."
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק לספק כלי הרתעתי ועונשי מפני התנהגות שפלה ובזויה של עורכי דין שמועלים באמון לקוחותיהם, התנהגות שיש בה כדי לפגוע גם ביוקרת מקצוע עריכת הדין.
כאשר עורך דין עובר עבירת משמעת, כהגדרתה בסעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, הוא עומד לדין משמעתי מול בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. עבירת משמעת כאמור עשויה להיות הפרת כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, הפרת סעיפים 53-60 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961 או כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.
כיום אין סעיף מפורש, לא בחוק לשכת עורכי הדין ולא בכללי לשכת עורכי הדין, האוסר במפורש שליחת יד עורך הדין בכספי לקוחותיו. במקרה שעורך דין ביצע מעשה כאמור, מתקשים הדיינים בית הדין המשמעתי למצוא סעיף חמור מספיק להרשיע בו את עורך הדין שסרח, ונאלצים להשתמש בכללים הקיימים לצורך העמדתו לדין משמעתי, דוגמת הפרת חובת נאמנות ללקוח, פגיעה בכבוד המקצוע, התנהגות שאינה הולמת וכן הלאה (ראו למשל דברי הדיינים בגזר הדין שניתן ע"י בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בפברואר 2008 , בעניינה של עורכת הדין עידית אורן-קמפינסקי). לפיכך, במצב שבו המעשה לא עונה במדויק לדרישות הכלל או העבירה, עשוי עורך הדין שמעל בכספי לקוחו להתחמק מעונש בגין מעשה זה.
הדין הפלילי אף הוא נעדר סעיף אשר תופס ברשתו התנהגות זו, ואף במקרה זה נדרש להשתמש בעבירות שונות לשם תפיסת המועל בכספי לקוחו (דוגמת סעיפים 431 (עושק), 383(גניבה), 393 (גניבה בידי מורשה) ועוד). יחד עם זאת, העבירות הקיימות כיום בספר החוקים נותנות מענה מספק למצב הקיים, אולם קיימת בעיה עם רמת הענישה של אותם עורכי דין
לפי הצעת החוק, בית הדין המשמעתי יהיה חייב להתלות את רישיונו של עורך דין אשר מעל בכספי לקוחו, לתקופה שלא תפחת מחודש ימים, אולם רשאי הוא גם לשלול את רישיונו לצמיתות בהתאם לשיקול הדעת של בית הדין ועל סמך נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לשכת עורכי הדין תפרסם את דבר ההרשעה בגין העבירה כאמור, לטובת ידיעת הציבור הרחב. בנוסף, במקרה בו בית משפט ירשיע עורך דין בעבירות שמפאת חומרתן או מהותן לא ראוי עוד שאותו עורך-דין ימשיך לעסוק במקצוע זה (דוגמת העבירות לעיל), הוא יוכל להתלות או לשלול את רישיונו של עורך הדין בהתאם לנסיבות המקרה ולחומרת העבירות הפליליות בהן הורשע עורך הדין. כלים אלה יוכלו ליצור הרתעה משמעותית מפני ביצוע מעשים נלוזים מעין אלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באב התש"ע – 19.7.10