הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברת הכנסת אורית זוארץ פ/2535/18 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכות להתנגד להסדר טיעון), התש"ע–2010 תיקון סעיף 17 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20011, בסעיף 17, במקום הסיפה החל במילים "לפני קבלת החלטה בענין" יבוא "התנגד נפגע העבירה להסדר הטיעון, תובא המחלוקת בין הנפגע לתביעה להכרעת בית המשפט שיכריע בדבר לאחר שקיבל הנפגע הזדמנות להציג את טיעוניו; בית המשפט ינמק את החלטתו." דברי הסבר הזכות להחליט האם יערך הסדר טיעון או שמא הפרקליטות תיגש לניהול המשפט, צריכה להיות גם מנת חלקם של נפגעי עבירה. במקרה של עבירות מין ואלימות חמורה לא מספיק שהתובע ישמע את עמדתם של הנפגעים, אלא יש לאפשר לקורבן העבירה להתנגד להסדר הטיעון. מטרת החקיקה היא להגן על זכותו של הנפגע, לכך שהפוגעים לא יצאו בעונש קל או כלל ללא עונש, ולמנוע פגיעה בכבוד האדם משיקולים שאינם בהכרח בטובת הנפגע. החשש הוא מפני התפוררות הנורמות הפליליות כתוצאה מפעולתם של מי שמופקדים על אכיפתו, היינו משטרת ישראל והפרקליטות. השיטה המשפטית כיום נוטה להשתמש בהסדרי טיעון משיקולים שונים כגון: קיצור אורך המשפט, משפחתו של הנאשם, הקושי בהוכחת כתבי האישום, הקלת העומס על מערכת בתי המשפט ולעיתים גם מקום עבודתו. שיקולים אלו אמורים להיות משניים, והשימוש בהם גורע משיקולים ענייניים הנוגעים לנפגע ולמידה בה הוא נפגע. לפיכך צריך להבטיח בחוק כי לנפגע תהיה השפעה מכרעת בהחלטה האם להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת ועוד, הסדרי טיעון אינם לוקחים בכל המקרים בחשבון את טובתו של הנפגע וגם אם קולו נשמע, ההחלטה לא תמיד תואמת את מה שהנפגע מבקש. במקרים מסוימים הסדרי הטיעון עושים עוול למתלונן כאשר סעיפי אישום חמורים מוחלפים בסעיפים מקלים והעונש החמור מוחלף בעונש קל יותר, או כאשר הנפגע מעוניין להעיד בבית המשפט אך התביעה לא נותנת לו את "יומו בבית המשפט". הצעת החוק מבטיחה כי במקרה שבו הנפגע מתנגד להסדר הטיעון שהושג, תחויב הפרקליטות להביא את הנושא להכרעת בית המשפט שיחליט האם לקבל את ההסדר או לפתוח במשפט. כך תחוייב התביעה, במסגרת המשא ומתן להסדר טיעון לראות גם בנפגע צד שהסכמתו נדרשת לשם השגת הסדר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התש"ע – 19.7.10