הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת זאב בילסקי
אנסטסיה מיכאלי
רונית תירוש
זבולון אורלב
אורי אריאל
שלמה מולה
משה (מוץ) מטלון
אורית זוארץ
נחמן שי
יואל חסון
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
ישראל חסון
רוברט טיבייב
זאב בוים
פ/2626/18
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום בשל הפקרת אדם שנפגע בתאונה ואיסור עריכת הסדר טיעון עם הנאשם בעבירה), התשע"א–2010
תיקון סעיף 64א
1.
בפקודת התעבורה1, בסעיף 64א –
(1) בסעיף קטן (א) –
(א) אחרי "שבע שנים" יבוא "ולא פחות משנת מאסר אחת";
(ב) הסיפה החל במילים "ובלבד" – תימחק;
(2) בסעיף קטן (ב) –
(א) אחרי "תשע שנים" יבוא "ולא פחות משלוש שנות מאסר";
(ב) במקום הסיפה החל המילים "ובלבד" יבוא "הורשע אותו נוהג רכב גם בגרימת התאונה, דינו – מאסר תשע שנים ולא פחות משבע שנות מאסר.";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג)
הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה – לא ייערך עימו הסדר טיעון."
דברי הסבר
בהתאם לסעיף 64א לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), שעניינו הפקרה אחרי פגיעה, העונש לנהג שהיה מעורב בתאונת "פגע וברח" הוא מאסר שבע או תשע שנים, בהתאם לנסיבות המקרה. בפקודה לא קבועים עונשי מינימום לעבריינים אלו. לפיכך, יוצא שנהגים שהיו מעורבים בתאונות מסוג זה, והותירו פצועים ואף נפגעים גוססים בכביש, ונמלטו במטרה לטשטש ראיות, לעיתים אינם נענשים בחומרה התואמת את אופי המעשה. יתרה מכך, בשנים האחרונות נהגים רבים הצליחו לעורר את רחמי בית המשפט ולזכות בעונשי מאסר הנמוכים משמעותית מהעונשים הקבועים בחוק.
כיוון שתאונות הדרכים גובות מאתנו כ-500 הרוגים בשנה, יש צורך להעלות משמעותית את מודעות הנהגים לנהיגה זהירה ולחשיבות העליונה שבהגשת עזרה לנפגעי תאונות הדרכים. התנהגותו של נהג שפגע באדם בתאונת דרכים ולא נשאר בזירה על מנת להושיט לו סיוע, אלא נמלט מהמקום, הינה התנהגות פסולה ובלתי מוסרית. לפיכך, ראוי לקבוע עונש מינימום לעבירה לפי סעיף 64א לפקודה. זאת, הם מאחר שאותו נהג מהווה סכנה לחברה והן משיקולי הרתעה, והכול במטרה לעקור תופעה זו מהשורש.
מוצע אפוא לתקן את סעיף 64א, ולקבוע עונש מינימום של שנת מאסר אחת לנהג המורשע בעבירה לפי סעיף קטן (א), לפיה הנהג ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, אך נמלט מזירת התאונה. כמו כן, מוצע לקבוע עונש מינימום חמור יותר, של שלוש שנות מאסר, לאדם המורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ב), לפיה הנהג הפוגע המעורב בתאונה ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה נפגע אדם, אך בכל זאת נמלט מזירת התאונה ולא הגיש עזרה. בנוסף, על מנת לאפשר לבית המשפט לברר את המקרה לאשורו, ולמצות את מלוא חומרת הדין בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, מוצע לאסור על המדינה לערוך הסדר טיעון עם מי שנאשם בעבירה לפי סעיף 64א לפקודה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בחשוון התשע"א – 11.10.10