הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חברי הכנסת זאב בילסקי רונית תירוש זבולון אורלב אנסטסיה מיכאלי משה (מוץ) מטלון אורי אריאל שלמה מולה נחמן שי יואל חסון חיים אורון פ/2536/18 הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכות להתנגד להסדר טיעון), התש"ע–2010 תיקון סעיף 17 1. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20011 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 17, במקום הסיפה החל במילים "לפני קבלת החלטה בענין" יבוא "התנגד נפגע העבירה להסדר טיעון, תובא המחלוקת בין הנפגע לתביעה להכרעת בית המשפט שיכריע בדבר לאחר שקיבל הנפגע הזדמנות להציג את טיעוניו; בית המשפט ינמק את החלטתו". תיקון התוספת הראשונה א' 2. בתוספת הראשונה א' לחוק העיקרי, בחלק ב', בסופו יבוא: "2. עבירה לפי סעיף 64א". דברי הסבר הזכות להחליט האם יערך הסדר טיעון או שמא הפרקליטות תיגש למשפט, צריכה להיות גם מנת חלקם של נפגעי עבירה. במקרה של מקרי "פגע-וברח" (עבירה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה [נוסח חדש]) לא מספיק שהתובע ישמע את עמדתם של הנפגעים, אלא יש לאפשר לקורבן העבירה להתנגד להסדר הטיעון. זאת, על מנת שנפגעי עבירות "פגע וברח" יוכלו להשפיע גם הם על תוצאות ההליך שמתקיים בעניינם של מי שפגעו בהם או ביקיריהם. השיטה המשפטית כיום נוטה להשתמש בהסדרי טיעון משיקולים שונים כגון: אורך המשפט, חסכון במשאבים (כגון זמן, כוח אדם וכסף) ואף סיכון של הפסד במשפט. שיקולים אלו אמורים להיות משניים, והשימוש בהם גורע משיקולים לא פחות חשובים הנוגעים לנפגע ולמידה בה הוא נפגע. לפיכך צריך לאפשר בחוק לנפגע להשפיע על ההחלטה האם להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט או לא. הסדרי טיעון פועלים לא פעם לטובת הנאשמים, ועלולים לעשות עוול לנפגעים (או לבני משפחתם במקרה של פגיעה גופנית חמורה או מוות של הנפגע). סעיפי אישום חמורים מוחלפים בסעיפים מקלים ועונשים האמורים להיות כבדים הופכים קלים. מטרת הצעת החוק היא להגן על זכותו של הנפגע, לפעול מצידו כך שהפוגעים לא יצאו בעונש קל או כלל ללא עונש. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באב התש"ע – 19.7.10