הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת דוד אזולאי פ/2619/18 הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – אישור לקביעה ושינוי של תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב), התשע"א–2010 תיקון סעיף 103 1. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20011, בסעיף 103, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) (1) החל ביום י' בכסלו התשע"א (17 בנובמבר 2010) (בסעיף זה – המועד הקובע), כללים ותעריפים בהתאם להוראות סעיף זה טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (2) כללים ותעריפים שקבעה מועצת הרשות החל במועד הקובע לא יהיו בתוקף, אלא אם כן אושרו לפי הוראות פסקה (1)." דברי הסבר שיטת היטלי הפיתוח שנהגה בישראל מאז הקמתה היא שיטת חיוב אשר הוכיחה את עצמה והביאה ליציבות בתחום התקנת מערכות המים והביוב למבנים חדשים. בהתאם לסעיף 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק), מוסמכת מועצת הרשות לקבוע כללים ותעריפים לעניין תשלומים חד פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב כמפורט בסעיף. במסגרת כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע–2009, בוטלו היטלי הפיתוח המשולמים כיום כדבר שבשגרה על ידי קבלנים ויזמים, כך שצרכנים חדשים הם שאמורים לשאת מעתה בעלויות אלו בפריסה על פני 30 שנה, ואילו הקבלנים והיזמים יהיו פטורים מתשלום זה. בכללים אלה נקבע, שחברה למתן שירותי מים וביוב תהיה רשאית לגבות היטלי פיתוח למים ולביוב כפי שנקבעו בחוקי עזר של רשויות מקומיות, עד יום 31 בדצמבר 2010. העמסת העלויות על הצרכנים, במתכונת החדשה, על אף שברור שהקבלנים לא יוזילו את מחירי המבנים והדירות, אינה תוצאה רצויה. לפיכך, ראוי שכל קביעה או שינוי של הכללים והתעריפים בהתאם לסעיף 103 לחוק, יובאו גם לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כך, יהיה פיקוח ציבורי על קביעתה של מועצת הרשות וגם עמדת הציבור עצמו, ולא רק עמדתם של גורמי המקצוע, תובא בחשבון בקביעת הכללים והתעריפים על ידי המועצה. יתר על כן, תאגידי המים והביוב הוקמו על סמך תחשיבים עסקיים הכוללים הסתמכות על תשלום היטלי פיתוח על פי השיטה הנוהגת כיום. שינוי במצב זה יביא בהכרח להרעה במצב תזרים המזומנים של התאגידים ובמספר מקרים – במיוחד בתאגידים להם צפויה תנופת פיתוח רבה, הדבר אף עלול להביא לקריסת התאגיד. משמעות קריסת תאגידי מים וביוב, עת נאסר על הרשויות, על פי חוק, לחזור ולהפעיל את משק המים והביוב בעצמן, מהווה חשש מהותי להפסקה במתן שירותים חיוניים אלו לצרכנים. חשוב לציין, כי היטלי פיתוח אחרים (היטלי סלילה, ניקוז וכן הלאה), הנגבים על ידי הרשויות המקומיות או הוועדות לתכנון ובניה, אינם אמורים להתבטל, ולכן נוצר עיוות וחוסר תיאום לגבי נשיאה בעלויות פיתוח תשתיות חדשות במדינה. עובדה זו אף מלמדת על חוסר סימטריה בין יכולות הפיתוח של הרשויות המקומיות ושל תאגידי המים והביוב. לאור האמור, נדרש פיקוח פרלמנטרי בעניין אקוטי זה. בהתאם, הצעת החוק קובעת כי כללים ותעריפים לעניין תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, שקובעת מועצת הרשות בהתאם לסעיף 103 לחוק, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. עוד קובעת הצעת החוק, כי כללים ותעריפים שקבעה מועצת הרשות החל מיום י' בכסלו התשע"א (17 בנובמבר 2010) שלא קיבלו את אישור ועדת הכלכלה, לא יהיו בתוקף. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה–עשרה על ידי חברת הכנסת מירי רגב וקבוצת חברי הכנסת (פ/1829/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' בחשוון התשע"א – 11.10.10