הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת יואל חסון
זאב אלקין
דליה איציק
דניאל בן-סימון
אברהם מיכאלי
פ/2586/18
הצעת חוק המפלגות (תיקון – שימוש בתרומות למימון התמודדות בבחירות מקדימות), התש"ע–2010
תיקון סעיף 28ב
1.
בחוק המפלגות, התשנ"ב–19921 (להלן– החוק העיקרי), בסעיף 28ב –
(1) סעיף קטן (ג) – בטל;
(2) בסעיף קטן (ה), המילים "על אף האמור בסעיף קטן (ג)" – יימחקו.
ביטול סעיף 28ב1
2.
סעיף 28ב1 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 28ח
3.
בסעיף 28ח לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) מועמד לא יקבל תרומות למימון התמודדותו בבחירות מקדימות ולא יוציא הוצאות, בשווי כולל העולה על הסכומים המפורטים להלן, לפי מספר בעלי זכות הבחירה באותן בחירות מקדימות:
תיקון סעיף 28יח
4.
בסעיף 28יח לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), המילים "המתקיימות בתוך שלוש שנים, לפי המאוחר" – יימחקו;
(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) לא נעשה שימוש כאמור, יעביר המועמד את היתרה לאוצר המדינה".
דברי הסבר
תקופת הבחירות המקדימות בשיטת הפריימריס משתרעת בפועל על תקופה ארוכה מזו שנקבעה בחוק המפלגות (תיקון 14) התשס"ח–2008, שכן ישנה חשיבות עליונה לבניית בסיס התומכים במשך תקופה ארוכה (שלב "בניית הכוח") על מנת לאפשר את בחירתו של נבחר הציבור עת פרוץ הבחירות המקדימות (שלב "הפעלת הכוח"). סד הזמנים, כפי שנקבע בחוק במתכונתו הנוכחית, יוצר הפרדה מלאכותית שאינה מתקיימת ואינה יכולה להתקיים, שכן שני השלבים, הן שלב בניית הכוח והן שלב הפעלתו, מהווים רצף אחד של פעילות שנבחר הציבור מבצע במטרה להיבחר לתפקידו פעם נוספת.
החוק במתכונתו הנוכחית מתעלם מהצורך של נבחרי הציבור כפי שתואר לעיל, ויוצר מציאות בלתי אפשרית מחד, ובלתי הוגנת מאידך, היות שהוא משאיר את המגרש הפוליטי לנבחרי ציבור בעלי הון אשר יש ביכולתם לממן פעילות פוליטית גם בתקופה שלפני "תקופת הבחירות המקדימות" כהגדרתה בתיקון לחוק.
ביום י"ד באב התשס"ז (29 ביולי 2007), פורסם ונכנס לתוקף "חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה), התשס"ז–2007" (להלן – הוראת השעה). הוראת השעה, שתוקפה נקבע למשך שנה מיום פרסומה, עוסקת בבחירות מקדימות – איסוף והוצאת כספים, ביקורת בידי מבקר המדינה, איסורים שבצידם עבירות פליליות וסנקציות כספיות אחרות. הוראת השעה נולדה מתוך צורך אמיתי של חברי הכנסת ומתוך הכרה בעקרון המנחה לפיו תקופת הבחירות המקדימות משתרעת בפועל על תקופה ארוכה מזו שנקבעה בחוק במתכונתו הנוכחית. על פי הוראת השעה ועם פרסומה, הותר בפועל גיוס תרומות והוצאתן לאורך כל התקופה הקודמת לבחירות המקדימות, ללא סד זמנים המגביל הוצאת כספים אלה לתקופה קצרה טרם הבחירות עצמן.
התיקון המוצע מבטל את ההפרדה המלאכותית בין שלב בניית הכוח לשלב הפעלת הכוח, ומתיר שימוש בכספי התרומות למימון פעילות פוליטית המיועדת לבחירת המועמד לתפקידו פעם נוספת באופן שאינו מוגבל ל"תקופת הבחירות המקדימות" הקצרה כהגדרתה בחוק.
על מנת לעמוד בתכלית החוק, הבאה להסדיר את נושא מימון הבחירות המקדימות תוך שקיפות מרבית מצד המתמודדים, הכרחי כי סכומי התרומות שנקבעו כתקרת ההוצאה יהיו סבירים. חשוב להדגיש כי הסכומים הנקובים בחוק במתכונתו הנוכחית אינם עונים על צרכי המועמדים. לדוגמא: תקרת ההוצאות על פי החוק כשהגוף הבוחר מונה 50,000 איש עומדת כיום על 292,500 שקלים חדשים. ההוצאות הנדרשות לשם התמודדות בגוף בוחר בסדר גודל כזה הן:
- דיוור ישיר לבוחרים, פעמיים עד שלוש פעמים (כולל עיצוב והפקה) – 292,000 שקלים חדשים.
- ארגון כנסים, כיבוד וכדומה – 30,000 שקלים חדשים.
- ארגון יום בחירות (כולל השכרת רכבים לשם הסעת בוחרים, שילוט, מטה טלפוני, חומר תעמולתי וכדומה) – כ-200,000 שקלים חדשים.
- שונות – 15% מכלל הסכום.
לפיכך, נדרש עדכון של סכומי התרומות והגדלתם. התיקון המוצע מגדיל את הסכומים שנקבעו כתקרת ההוצאה באופן סביר העונה על צרכי המועמדים.
בנוסף, היות ומערכות בחירות בישראל אמורות להתקיים על פי החוק כל ארבע שנים, מוצע לתקן את הסעיף העוסק בשימוש ביתרת הסכום שגויס מתרומות, כך שניתן יהיה לעשות שימוש ביתרה במערכת הבחירות המקדימות הבאה ללא הגבלה של עד שלוש שנים. במידה ולא נעשה שימוש בסכומים אלה, יעביר המועמד את היתרה לאוצר המדינה.
הצעות חוק דומות בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/3961/17) ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/112/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באב התש"ע – 21.7.10