הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה הצעת חוק של חבר הכנסת עמיר פרץ פ/2593/18 הצעת חוק שכר מינימום (תכנית הפעימות החברתיות – הוראת שעה), התש"ע–2010 העלאת סכומי שכר מינימום 1. בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את חוק שכר מינימום, התשמ"ז–19871 (להלן – החוק העיקרי), כך: (1) בסעיף 1, במקום ההגדרה ""שכר מינימום", לחודש" יקראו: "שכר מינימום", לחודש – סכום כמפורט להלן, לפי העניין: (1) מיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ועד תום שישה חודשים יעמוד שכר המינימום על סכום השווה ל-4,050 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה על פי סעיף 4; (2) בתקופה שמשבעה חודשים לאחר יום התחילה ועד תום שנים עשר חודשים מיום התחילה, יעמוד שכר המינימום על סכום השווה ל-4,250 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה על פי סעיף 4; (3) בתקופה שמשלושה עשר חודשים לאחר יום התחילה ועד תום שמונה עשר חודשים, יעמוד שכר המינימום על סכום השווה ל-4,450 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה על פי סעיף 4; (4) בתקופה שמתשעה עשר חודשים מיום התחילה יעמוד שכר המינימום על הסכום השווה ל-4,600 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה על פי סעיף 4;"; (2) בסעיף 6, במקום פסקה (1) יקראו: "(1) שכר המינימום המעודכן למועד תחילתן של כל אחת מהתקופות המנויות בפסקאות (1), (2), (3) ו-(4) להגדרה ""שכר מינימום", לחודש";". תחילה 2. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו והוא יעמוד בתוקפו עד היום הקודם ליום הקובע; לעניין זה "היום הקובע" – היום שבו שכר המינימום לחודש שהיה משולם לפי החוק העיקרי, אלמלא הוראות סעיף 1, עולה על שכר המינימום לחודש, כאמור בפסקה 4 להגדרת ""שכר מינימום, לחודש" שבסעיף 1(1). ביטול חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה) 3. חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה), התשס"ו–20062 – בטל מיום תחילתו של חוק זה. דברי הסבר שאלת השכר הינה השאלה הכלכלית חברתית החשובה ביותר בישראל כיום. ברבים ממקצועות הייצור והשירותים חלה ירידה משמעותית בשכר בשני העשורים האחרונים. בו בזמן, השכר בדרגות הגבוהות עלה באופן משמעותי, פערי השכר מרחיקים את הישראלים זה מזה, לא רק מבחינה חברתית, אלא גם במידת הנגישות למגוון שירותי הבריאות, ביכולת להעניק לילדים חינוך סביר, לסייע להם ברכישת דירה או לדאוג לקשישי המשפחה. שכרם של העובדים הלא מקצועיים, שעמד בשנות ה-70 המאוחרות על כ-70% מהשכר הממוצע במשק ירד במחצית השנייה של שנות ה-90 ל-55% בלבד מהשכר הממוצע במשק. שכר המינימום בישראל מוגדר כיום כ-47.5% מהשכר הממוצע במשק, המתפרסם על ידי המוסד לביטוח הלאומי. כיום שכר המינימום עומד על 3,850 שקלים חדשים לחודש, זהו למעשה שכר היסוד המשולם לעובד שכולל בתוכו את התוספות בגין התייקרות ואינו כולל את המרכיבים הנוספים המתווספים מעבר לגובה שכר המינימום. כ-27% מכלל השכירים משתכרים פחות או שווה לשכר המינימום. 12% מהעובדים משרה מלאה, שכרם שווה לשכר המינימום או נמוך ממנו. רפורמת רבינוביץ פסחה כמעט לחלוטין על בעלי שכר של עד 4,000 שקלים חדשים, בעיקר משום שרובם למעשה מתחת לסף המס. משרד האוצר טען כי העלאת שכר המינימום יכולה לגרום למשבר במשק ועלייה באבטלה,אך על פי הניסיון מ-2006, העלאת שכר המינימום רק תרמה לחיזוק המשק והגדלת המועסקים בו. משרד האוצר מעמיד את הרפורמה של מס הכנסה שלילי כתחליף להעלאת שכר המינימום, אך ככל שבודקים את תוצאות המודל שהתבצע בשנים האחרונות מגלים, כי מס הכנסה שלילי הפך לתוספת קצבה לאוכלוסייה מצומצמת ביותר. המבחן הגדול של מדינת ישראל הינו בהתמודדות עם מצבם של כמיליון עובדים בישראל שמרביתם נמצאים מתחת לקו העוני. מדינה המשלימה עם תופעה שבה עובדים במשרה מלאה, העובדים במגזרים היצרניים ביותר נמצאים מתחת לקו העוני מולידה בתוכה ביודעין תופעות קשות ביותר שימשיכו לדרדר את החברה בישראל ולהנציח את העוני לדורות הבאים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י' באב התש"ע – 21.7.10