הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
הצעת חוק של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס
ציפי חוטובלי
שלי יחימוביץ'
ליה שמטוב
אלי אפללו
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
פניה קירשנבאום
ישראל חסון
חנא סוייד
נחמן שי
אברהם מיכאלי
רוברט אילטוב
חיים אורון
אריה ביבי
יצחק וקנין
מיכאל בן-ארי
עפו אגבאריה
גאלב מג'אדלה
אילן גילאון
דב חנין
אלכס מילר
פ/2668/18
הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשע"א–2010
תיקון חוק העונשין
1.
בחוק העונשין, התשל"ז–19771 –
(1) בסעיף 351(ה), בהגדרה "בן משפחה" בפסקה (2), בכל מקום, אחרי "גיס או גיסה" יבוא "וילד או ילדה של אחד מאלה";
(2) בסעיף 354 –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים" יבוא "לא תשמע טענת התיישנות";
(ב) בסעיף קטן (ב), פסקה (3) – תימחק.
תיקון חוק סדר הדין הפלילי
2.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19822, בסעיף 9 אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:
"(ב2) בעבירות המנויות בסעיף 354(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 – אין התיישנות."
תחולה
3.
הוראות חוק זה יחולו גם על מעשים שנעשו לפני יום תחילתו, אף אם התיישנו לפי הדין שחל ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שהמעשה היה עבירה בעת ביצועו.
דברי הסבר
בהצעת החוק זו הכוללת תיקון לחוק העונשין, התשל"ז–1977, ותיקון לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, מוצע לבטל את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה שבוצעו בקטינים, ולהותיר את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים ויותר מביצוע העבירה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שקובע החוק כיום.
עבירות של התעללות מינית בקטינים על ידי בן משפחה יוצרות פגיעה אנושה, הנמשכת לרוב כל תקופת חייו של הקורבן ובאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים. על פי נתוני מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית הפועלים ברחבי הארץ ומקבלים אלפי פניות בשנה, תקופת ההתיישנות המורחבת שנקבעה אינה מספקת ויש צורך בביטול תקופת ההתיישנות לחלוטין. זאת, הן בשל חומרת העבירה והן בשל טיבה המיוחד שגובר על הראציונלים העומדים בבסיס דיני ההתיישנות.
הכנסת הכירה בצורך מיוחד זה בעבר, כאשר האריכה את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה מעבר לתקופת ההתיישנות הרגילה. התיקון המוצע נועד לבטא את ההכרה של המחוקק בקשיים האינהרנטיים והאובייקטיבים שבפניהם ניצבים הקורבנות בבואם לדווח, על פי רוב בחלוף שנים רבות, על מעשי גילוי עריות שבוצעו בתוך המשפחה. קורבן עבירה של גילוי עריות מתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב, בטרם יוכל לפנות להגשת תלונה. במקרים רבים הקורבן מצוי במצב של תלות גדולה בבן המשפחה הפוגע והתהליך עלול להימשך עשרות רבות של שנים.
בבסיס ההצעה עומדת התפיסה כי האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של בני משפחה שהתעללו מינית בילדים גדול יותר מאשר בעבירות אחרות, משום שקיימת בהן פגיעה בערכים המוגנים ביותר, תוך ניצול פערי הכוחות, האמון והתלות של מערכת היחסים הראשונית והבסיסית ביותר בחייו של כל אדם וזריעת הרס חסר תקנה.
בספרה של ד"ר לימור עציוני, "גילוי עריות" (תשס"ט) היא מציינת כי במדינות שונות בארצות הברית כדוגמת וואיומינג, דרום קרוליינה, מרילנד קנטאקי, אלבאמה וירג'יניה ואחרות, אין התיישנות על עבירות פליליות חמורות כדוגמת גילוי עריות.
עוד מוצע להחיל את התיקון המוצע שעניינו ביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה – למפרע. בארצות הברית נתנו את הדעת לכך ובשנת 2003 מדינת קליפורניה הרחיבה את תקופת ההתיישנות של עבירות מין בילדים וביטלה רטרואקטיבית התיישנות של עבירות מין שבוצעו בקטינים. במקביל חוקק הקונגרס האמריקאי חוק להגנת קטינים, אשר בו נקבעו כלים ותרופות כנגד ניצול של ילדים. חוק זה הרחיב את האחריות הפלילית במקרים של עבירות שמועד ההתיישנות שלהן פג על ידי ביטול רטרואקטיבי של תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים. במקרה STOGNER שהגיע לבית המשפט העליון בקליפורניה ודן בשאלת הרטרואקטיביות ועקרון החוקיות קבע השופט קנדי כי ביטולה הרטרואקטיבי של ההתיישנות אינו בלתי הוגן משום התאמתו הספציפית והמכוונת לטראומה הנלווית לסוג זה של פשע, המתאפיין לעיתים תכופות בדיווח מאוחר. על כן לדידו של השופט קנדי ביטול רטרואקטיבי זה הוא אינטרס המדינה.
מדינת ניו המפשיר בארצות הברית התמודדה עם בעיה דומה של שינוי תקופת ההתיישנות ובתוך כך פגיעה באיסור על רטרואקטיביות. כך גם בשורה ארוכה של מקרים שונים בעשורים האחרונים בארה"ב שבהם נדונה שאלת הרחבת מועד ההתיישנות של עבירות מין בקטינים. ובאופן עקבי קבעו בתי המשפט שהוראה אשר מרחיבה את מועד ההתיישנות של עבירות מין היא הוראה אשר אינה מפרה את עקרון החוקיות. כמו כן מחסום אי הרטרואקטיביות הקיים הינו מחסום שמפורש בצמצום בארה"ב (המידע לקוח מספרה של לימור עציוני, "גילוי עריות").
נוסף על כך מוצע להרחיב את ההגדרה בחוק לבן משפחה, בעבירות מין במשפחה, כך שתכלול גם את ילדיהם של הדודים והגיסים של הילדים כיוון שגם הם עשויים להיות אמונים על הגידול והטיפול בילדים ולכן פגיעה על ידם הוא חמורה ומזיקה לא פחות מפגיעה על ידי אחד מבני המשפחה שמנויים כבר היום בהגדרת העבירה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז בחשוון התשע"א – 25.10.10