הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197282
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב
משה גפני
יעקב אשר
______________________________________________
פ/1315/25
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד ענף היהלומים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק), מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש והצמיחה הכלכלית בישראל בכך שהוא קובע מנגנונים למתן הטבות ומענקים למפעלים וחברות שעומדים בתנאים הקבועים בחוק.
מטרותיו של החוק הוגדרו בסעיף 1, כדלקמן: (א) לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; (ב) לשפר את יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; (ג) ליצור תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא.
עיקר פעילות ענף היהלומים בישראל מתמקדת במסחר ביהלומים גולמיים ומלוטשים, ובליטוש יהלומי גלם. לענף היהלומים הישראלי תרומה חשובה לכלכלה הלאומית ולמאזן התשלומים.
באחד עשר החודשים הראשונים של שנת 2022, יבוא הנטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ- 1.68 מיליארד דולרים, יצוא הנטו של יהלומי גלם עמד על סך של כ- 1.46 מיליארד דולרים, יבוא הנטו של היהלומים המלוטשים על סך של כ- 2.96 מיליארדי דולרים, ויצוא הנטו של היהלומים המלוטשים, עמד על סך של כ- 3.7 מיליארדי דולרים.
בעוד בורסת היהלומים בישראל היא מהגדולות בעולם, לענף היהלומים בישראל תחרות קשה מול מרכזי מסחר אחרים בעולם כמו בלגיה, הודו ודובאי, בהם שיעורי המס על ייבוא יהלומים הוא נמוך משמעותית ממדינת ישראל, מדיניות זו מאפשרת לחברות לייצא יהלומים במחיר גבוה יותר ממחיר הקניה ולרשום רווח משמעותי שאינו חייב במס.
ענף היהלומים בישראל שינה פניו ממרכז ליטוש מוביל, למרכז סחר בין-לאומי ביהלומי גלם ויהלומים מלוטשים. בשנים האחרונות התגברה התחרות על היקף המסחר בין ישראל למדינות הייחוס (בלגיה, הודו ודובאי) אבל בסביבת הפעילות של הענף חלו שינויים. כתוצאה מכך הועתק חלק גדול של הפעילות שהתקיימה בישראל אל מוקדים אחרים בעולם בתנאי מיסוי ובתנאי אשראי ותמריצים ממשלתיים נוחים בהרבה מהקיימים בישראל, שלא לדבר על שכר עבודה נמוך מאד במדינות המתחרות עם ישראל.
התוצאה בשטח היא שנתח הפעילות של ענף היהלומים הישראלי הולך ומצטמק לטובת המתחרים שלו במרכזי הסחר הגדולים. אם תתחזק מגמה זו של זליגת הפעילות מישראל לעבר מרכזי הפעילות המתחרים בעולם, עלול להיגרם "אפקט רשת" שאחריתו - צמצום משמעותי של הפעילות הישירה והעקיפה של הגורמים השונים בענף בישראל, כולל פיטורי עובדים ויציאת משקיעים זרים ומקומיים מהענף.
לפיכך, יש לפעול על מנת להפוך את הענף לאטרקטיבי עבור חברות זרות, וכן לפעול כדי שגם ענף היהלומים יקבל את ההטבות שמקבלים המפעלים התעשייתיים וזאת באופן מידתי לתקופה של שבע שנים, דבר שיאפשר את צמיחתו ושגשוגו, כך שיחזור להיות ענף מוביל בזירה הבינלאומית.
מדובר בשינוי קונספציה שכן כיום רק ענפי הייצור זכאים להטבות מס, אך זהו שינוי הכרחי, שכן, אין שוני בין ענף היהלומים ובין המפעלים התעשייתיים, שעה שהתרומה של ענף זה לייצוא ולכלכלת ישראל לא נופלת במאומה מתרומתם.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אורי מקלב ומכלוף מיקי זוהר (פ/5727/20), על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר (פ/1342/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3427/24).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בטבת התשפ"ג (02.01.2023)
תיקון סעיף 51 1. החל ביום פרסומו של חוק זה ועד שבע שנים מיום פרסומו יקראו את סעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, כך שבהגדרה "מפעל תעשייתי", בפסקה (3), בסופה יבוא "שאינו מסחר ביהלומים".