הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2196883 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי ______________________________________________ פ/1308/25 הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור ולבני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 דברי הסבר מתקפות הטרור נגד מדינת ישראל מחייבות צעד משמעותי ואפקטיבי להגברת ההרתעה מול פעילי הטרור. הצעת החוק מבקשת לשלול זכויות סוציאליות (כגון: דמי ביטוח לאומי והבטחת הכנסה) ושירותי בריאות במימון המדינה, ממפגע הנמצא אשם בביצוע עבירת טרור, כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 ועבור בני משפחתו מדרגה ראשונה. הרציונל העומד מאחורי הצעה זו היא כי אדם שפעל מתוך אידיאולוגיה החותרת תחת קיומה של המדינה, לא יזכה לקבלת תנאים סוציאליים ושירותי בריאות במימון המדינה בה ביקש לפגוע, וכמו כן, יישללו זכויות אלו מבני משפחתו ממדרגה ראשונה. יוזם הצעת החוק מעריך כי ענישה כזו תרתיע מפגעים פוטנציאליים ותציל חיי אדם. משפחות שכולות שקרוביהן נהרגו בפיגוע חבלני חוות קושי יומי בהתמודדות עם השכול והחוסר של בן המשפחה שנפל חלל, כאשר מולם עומדים המחבלים אשר מפתחים חיי חברה וזוכים להמשיך לקבל זכויות כספיות מהמדינה שבה הם פגעו. יתירה מכך, במקרים רבים, בני משפחות המחבלים מאדירים את שמם ומעלים על נס את מעשי הפשע הנתעבים. התיקון המוצע נועד לשמש עונש הולם כנגד אלו אשר מתנגדים לקיומה של המדינה ועושים הכול על מנת לפגוע בה ובאזרחיה. בנוסף מוצע לקבוע כי שר הפנים יוכל לבטל למחבלים ובני משפחתם את האשרה או רישיון ישיבת הקבע בישראל. הדבר דרוש הן מבחינה ביטחונית, כדי להגביל את שהייתם ואת חופש התנועה שלהם בישראל, והן כדי להגביר את ההרתעה מלבצע או לסייע לפעילות חבלנית נגד מדינת ישראל או אזרחיה. עם זאת, לפני נקיטת אמצעי שלילת רישיון ישיבת הקבע בישראל, יאפשר שר הפנים לבעל הרישיון, להשמיע את טענותיו ולהוכיח כי לא היתה לו מעורבות במישרין או בעקיפין בפעילות הטרור ובכך למנוע את שלילת הרישיון. שלילת רישיון כאמור תביא בהכרח גם לשלילת זכויותיהם על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, כגון קצבאות שארים ודמי קבורה שכן אין כל היגיון שהמדינה תתמוך בהם או בקרוביהם. חוק הכניסה לישראל התשי"ב–1952 לא נותן כיום מענה להשלכות האבסורדיות של מקרים אלו וכתוצאה מכך אנו עדים למחבלים אשר נתפסו במהלך ביצוע פיגוע או בניסיון לבצע כזה, ואף על פי כן ממשיכים הם ומשפחותיהם ליהנות מכל ההטבות הסוציאליות והאחרות אשר מגיעות להם כאזרחים ישראלים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין (פ/3635/17), על ידי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (פ/3589/17), על ידי חבר הכנסת יוחנן פלסנר (פ/3610/17), על ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי (פ/3948/17), על ידי חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3613/17) ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/4021/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי הכנסת (פ/66/18) ועל ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/301/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת אברהם מיכאלי ויעקב מרגי (פ/1932/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת רוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת (פ/4479/20). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברי הכנסת שלמה קרעי (פ/440/24). הצעת החוק זהה לפ/440/24 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בטבת התשפ"ג (02.01.2023) תיקון חוק הביטוח הלאומי 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 326(ג), במקום הסיפה החל במילים "עשר שנות מאסר" יבוא "חמש שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו או בעדו גמלאות לפי פרקים ה' עד ח' או י"א.". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 326(ג), במקום הסיפה החל במילים "עשר שנות מאסר" יבוא "חמש שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו או בעדו גמלאות לפי פרקים ה' עד ח' או י"א.". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 326(ג), במקום הסיפה החל במילים "עשר שנות מאסר" יבוא "חמש שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו או בעדו גמלאות לפי פרקים ה' עד ח' או י"א.". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 326(ג), במקום הסיפה החל במילים "עשר שנות מאסר" יבוא "חמש שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו או בעדו גמלאות לפי פרקים ה' עד ח' או י"א.". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 326(ג), במקום הסיפה החל במילים "עשר שנות מאסר" יבוא "חמש שנות מאסר לפחות, לא ישולמו לו או בעדו גמלאות לפי פרקים ה' עד ח' או י"א.". תיקון חוק הבטחת הכנסה 2. בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 3, בסופו יבוא: בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 3, בסופו יבוא: בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 3, בסופו יבוא: בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 3, בסופו יבוא: בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, בסעיף 3, בסופו יבוא: "(5)     מי שנשללה זכאותו לגמלה לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". "(5)     מי שנשללה זכאותו לגמלה לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". "(5)     מי שנשללה זכאותו לגמלה לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". "(5)     מי שנשללה זכאותו לגמלה לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". "(5)     מי שנשללה זכאותו לגמלה לפי סעיף 326(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995". תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 3. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 3א יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, אחרי סעיף 3א יבוא: "סייג לזכאות למי שלקח חלק בפעילות טרור ובני משפחתו" "סייג לזכאות למי שלקח חלק בפעילות טרור ובני משפחתו" "סייג לזכאות למי שלקח חלק בפעילות טרור ובני משפחתו" 3ב. (א) על אף האמור בסעיף 3, לא יהיה זכאי, הוא ובני משפחתו מדרגה ראשונה, לשירותי בריאות לפי חוק זה, מי שנפגע אגב ביצוע עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016 (בסעיף זה – חוק המאבק בטרור) או מי שנפגע במהלך שהייתו שלא כדין במדינת אויב ועקב פעילותו נגד מדינת ישראל או פעילותו בארגון טרור, כמשמעותו בחוק המאבק בטרור. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996." תיקון חוק הכניסה לישראל 4. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 11א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 11א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 11א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 11א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 11א – (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל הרישיון" יבוא "או קרובו". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל הרישיון" יבוא "או קרובו". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל הרישיון" יבוא "או קרובו". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל הרישיון" יבוא "או קרובו". (1) בסעיף קטן (א), אחרי "בעל הרישיון" יבוא "או קרובו". (2) בסעיף קטן (ד) אחרי ההגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" יבוא: (2) בסעיף קטן (ד) אחרי ההגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" יבוא: (2) בסעיף קטן (ד) אחרי ההגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" יבוא: (2) בסעיף קטן (ד) אחרי ההגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" יבוא: (2) בסעיף קטן (ד) אחרי ההגדרה "הפרת אמונים למדינת ישראל" יבוא: ""קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד שהוא קטין." ""קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד שהוא קטין." ""קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד שהוא קטין." ""קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד שהוא קטין." ""קרוב" – כל אחד מאלה: בן זוג, הורה וילד שהוא קטין."