הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2197938
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי
______________________________________________
פ/1174/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023
דברי הסבר
החזקתו של נשק בלתי חוקי הוא היום בגדר "מכת מדינה" ומהווה את אחד מהגורמים העיקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות, וכן משמש לצורך ביצוע עבירות פליליות נוספות, ואף לשם ביצוע פיגועי טרור. בנוסף, היקף האלימות והשימוש בנשק בלתי חוקי פוגעים קשות בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה. לצורך התמודדות עם תופעה זאת, התקבל בכנסת ביום 7.12.2021 תיקון לחוק העונשין (כהוראת שעה לשלוש שנים) בו נקבע עונש מינימום על עבירות בנשק (תיקון מס' 140). העבירות הן החזקת ורכישת נשק בלתי חוקי; נשיאת והובלת נשק בלתי חוקי; ייצור, ייבוא וייצוא נשק בלתי חוקי; מכירת ומסירת נשק לאדם שאינו רשאי להחזיק בו.
בעשורים האחרונים גוברת ההבנה בקרב רשויות האכיפה בארץ ובעולם, שכדי להיאבק בפשיעה חמורה ובפשיעה מאורגנת ישנו צורך לעשות שימוש בכלים נוספים לצד עונשי הקנס והמאסר המהווה את ליבת הענישה בהליך הפלילי.
אחד מהכלים המרכזיים שגובשו לצורך כך הוא החילוט, אשר מהווה מתווה של אכיפה כלכלית. במסגרת זו, גופי האכיפה משלבים זרועות במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית אשר צומחת לעבריין כתוצאה מביצוע העבירה.
חילוט אזרחי מהווה כלי באכיפה כלכלית, ומשמעותו שלילת רכוש שבשליטת העבריין והעברתו לקניין המדינה בצו שיפוטי. שלילת הרכוש כשלעצמה היא אמצעי במסגרת המלחמה בפשיעה. החילוט יכול לגרום לפגיעה בתמריץ הנאשם לעבור עבירה על ידי שלילת הרווח שצבר ממעשיו הפליליים. לרוב, החילוט מתבצע בסוף הליך שנוהל בבית המשפט, אך הדין בישראל מאפשר תפיסת רכוש באופן זמני כבר בשלב החקירה של הנאשם והחזקתו בכפוף לצו סעד זמני לחילוט, זאת עד להכרעה בעניינו של הנאשם. מתווה החילוט מוסדר כיום בסעיף 39א בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 ובחוקים פרטניים אשר עוסקים בפשיעה חמורה בהם פקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג–1973; חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 ועוד. עם זאת, לא מעוגן הסדר פרטני הנוגע לחובת החילוט ביחס לעבירה בנשק.
לפיכך, לצד עונש המינימום של תקופת מאסר על עבירות בגין החזקת נשק, מוצע לעגן בתקופת הוראת השעה הסדר חילוט חובה פרטני ביחס לעבירות של סחר בנשק בטרם הרשעה. קיום ההסדר טרם ההרשעה יסייע בהרתעת העבריין ויהווה תמריץ שלילי נוסף על עונש המאסר.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בטבת התשפ"ג (02.01.2023)
תיקון סעיף 144 – הוראת שעה 1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום ז' בכסלו התשפ"ה (8 בדצמבר 2024), יקראו את סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שבסופו יבוא: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום ז' בכסלו התשפ"ה (8 בדצמבר 2024), יקראו את סעיף 144 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, כך שבסופו יבוא:
"(ח) נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש – "(ח) נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש –
(1) שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי סעיף קטן (א) רישה, (ב) רישה, (ב2) או (ב3), או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור;
(2) הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה בנשק או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; או
(3) הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירת נשק, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור –
רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה." רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה."