חומר רקע

PDF 19,173 תווים המסמך המקורי ↗
עמדת נשיאות המגזרהעסקילהצעת חוקתובענותייצוגיות (תיקוןמס' 16), התשפ"ד- 2024 - לקראת הדיון הקבועליום 16.9.26 נשיאותהמגזרהעסקי(להלן:" הנשיאות)" היא ארגוןהגג המייצג14 ענפיםבמשק. הנשיאות הייתהמעורבתבאופןמשמעותיבעבוד ת הצוותבמשרדהמשפטיםשריכזאתפעילותהוועדה שדנה בחוק , אשר ממנה צמחה הצעת החוק. הנשיאות תומכת במרבית התיקונים שנכללו הבצעת החוק המקורית ומצרה על צמצומם הניכר בנוסח המעודכן. עם זאת, הנשיאות מברכת על קידום הנושא ומבקשת להציע תיקונים שיאפשרו להצעת החוק להגשים את תכליתה: ייעול תחום התובענות הי יצוגיות, צמצום תובענות חסרות בסיס והפחתת הנטל הכלכלי והדיוניהמוטל על עסקיםועל הציבור בישראל. כפי שעלה מדוח הצוות הבי ן-משרדי שהוקם בנושא, תחום התובענות הייצוגיות בישראל מתמודד עם קשיים משמעותיים, ובכללם הגשת הליכים חסקי בסיס עובדתי או משפטי, תביעות משוכפלות והליכים שאינם מביאיםלתועלת ממשית לציבור. קשיים אלה חמורים במיוחד נוכחהעלו יו ת הגבוה ות של ניהול הליכיםייצוגיים,הן למערכת בתיהמשפט,והןלנתבעים.תובענותחסרותבסיסאובעלותתועלתציבוריתמוגבלתמטילות נטל כלכלי ניכר על עסקים ועל הציבור, ומחייבות תיקון חקיקתי מאוזן שיחזק את הסינון המוקדם, הוודאותהדיונית והיכולתלתקן הפרות ללא התדיינות מיותרת. להלן התייחסותהנשיאותלשינוייהחקיקה שנותרו במסגרתה צעתהחוק. 1. הגנת עסק קטן- צורך בהסדר מדורג 1.1 . בנוסח המעודכן מוצע לקבוע כי לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק קטן שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על ___" מיליון שקלים חדשים" , קרי סכום שייקבע במסגרת הצעת החוק. 1.2 . הנשיאות תומכת בהגנה על עסקים בעלי היקף פעילות מצומצם, אך סבורה כי יש לקבוערף– אשריתכתבעםהלךהדיוניםשהתקיימועדכה–וייקבעבאופןמדורג. 1.3 . בהתאם לנתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מרבית העסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים, ורבים מהם מתאפיינים בניהול עצמי, בהיעדר מחלקה משפטיתובקושי להתמודדעם בירוקרטיהורגולציה. 1.4 . לפיכך, אנו מבקשיםלקבוע מנגנון מדורג כדלקמן: 1.4.1 . עסק שמחזור עסקאותיו השנתי אינו עולה על 50 מיליון ש"ח - חסימה מלאה של האפשרות להגישנגדו תובענה ייצוגית; 1.4.2 . עסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 50 מיליון ש"ח - חובת פנייה מוקדמת מורחבת והזדמנות לתקןאת ההפרה; 1.4.3 . ביתהמשפטיהיהרשאילהביאבחשבוןאתגודלהעסק והנזקהצפוימניהול ההליך בעתהכרעה בבקשה לאישור. 1.5 . כמו כן, יש להבהיר כי ההגנה תחול גם על גוף ללא כוונת רווח המצוי באותו מצב כלכליותפעולי,אלאאםמדוברבגוףהממלאתפקידציבורימהותיאונהנהממימון ציבורי משמעותי. 2. אופן קביעת גודל העסק 2.1 . ההסדרהמוצעמעוררקושימעשימרכזי:התובעהפוטנציאליאינוחשוףבדרךכלל למחזור המכירות הנתבע. 2.2 . יש למנוע מחלוקות מקדמיות בשאלת תחולת ההגנה, וכן להימנע מחיובו של עסק לחשוף דוחות כספיים או מידע מסחרי רגיש לצורך בירור הסיווג. 2.3 . הנשיאותמציעהלקבועמנגנוןסדורשלפיובחינתמחזורהעסקאותתיעשהעלבסיס הדוחותהכספיים המבוקריםהאחרונים של העסק: 2.3.1 . המועד הקובע יהיה תום שנת הכספים האחרונה שלגביה קיימים דוחות כספיים מבוקרים; 2.3.2 . מחזורהעסקאותיחושבלפיהדוחותהכספייםהמבוקריםהאחרונים,ללא צורך בחישובממוצע רב- שנתי; 2.3.3 . הנתבע יידרש להגיש הצהרה של רואה חשבון בלבד, המאשרת את מחזור העסקאות הרלוונטי ואתעמידתו בתנאי ההגנה; 2.3.4 . איןלחייבאתהנתבעבהגשתדוחותכספייםאומסמכיםמסחרייםרגישים מעברלהצהרת רואה החשבון. 2.4 . כלומר, הנשיאות מבקשת לקבוע כי בחינת עמידתו של עסק בתנאי ההגנה תיעשה על יסוד הצהרת רואה חשבון, בהתאם לנתוני הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים של העסק, שלפיהם מחזורהעסקאות מוך מהרףהקבוע בחוק. 3. מנגנון הפניה מוקדמת- סעיף3אלהצעתהחוק 3.1 . הנשיאותתומכת בקביעתמנגנוןהמחייבפניהמוקדמתומברכתעלהכנסתמנגנון זהלחקיקה. 3.2 . יחד עם זאת, לטעמנו יש לערוך מספר שינויים מהותיים במנגנון המוצע בהצעת החוק. 3.3 . במקריםרבים ,גםבעילותשאינןנכללות בתוספתהרביעית,בקשהלאישורמוגשת בשלאי- הבנהשלהלקוח,טעות,הערכתיתרשלהנזקאובהיעדרנזקממשי.חובת פנייה מוקדמת תאפשר לבעלי העסקים את ההזדמנות להסביר ולהבהיר ללקוח את הסיטואציה, מבלי להיגרר להוצאות מיותרות ולהליך מיותר של תובענה ייצוגית אשר יסתיים לאחר זמן רב בדחיית הבקשה לתובענה ייצוגית. במקרים אחרים מנגנון פניה מוקדמת יוביל להגשת תביעות יותר מדויקות דבר שיוביל ליעילות דיונית, חסכון זמן שיפוטיוחסכון בעלויות של הצדדים. 3.4 . התיקוןהמבורךלחוק נובע בעיקר מבעייתתובענותהסרק. 3.5 . כפישנכתבבמטרת הצעת החוק"בעיהזומתבטאתבהגשתתביעותחסרותבסיס עובדתי ומשפטי וזאת לאור האפשרות הקיימת במסגרת תובענה ייצוגית לרווח מהיר הנובע מעצם הגשת בקשה לאישור ת ובענה ייצוגית. בנוסף, קיימת תופעה של הגשת תביעות משוכפלות רבות על הפרת הוראות רגולציה פשוטה לתיקון כאשר במקרים רבים לא קיימת בצידה נזק משמעותי לציבור. לצד זאת, קיימת תופעהשלריבויבקשותלהסתלקותבתחום.עלתופעותאלוניתןללמוד,ביןהיתר מכמות התובענות הייצוגיות שאינן מסתיימות בפיצוי לציבו ר. רק בכ- 22% מההחלטות השיפוטיות התוצאה היא קבלת התובענה או סיומה בתוצאה המיטיבהעםהקבוצה המיוצגת (בפשרה,חדילה, או קבלתהתובענה.") 3.6 . לבעיית תובענות הסרק השלכה משמעותית על המשק ועל מערכת בתי המשפט, ויש ל צמצמה באמצעות מנגנוני סינון, תיקון מוקדם והטלת עלויות הולמות במקריםהמתאימים. 3.7 . תובענותהסרק אינן ייחודיות רקלעסקים קטניםובינוניים. 3.8 . להיפך, גם עסקים בינוניים וגדולים חשופים לתובענות סרק, לעיתים מתוך הנחה שגויה כי מדובר ב"כיסעמוק" שי בחר לשלם כדי לסיים אתההליך במהירות. 3.9 . מקור מרכזי לתופעת תובענות הסרק הוא הגשת הליכים חוזרים או משוכפלים בידי תובעים ובאי כוח שהפכואתהתחוםלפעילות כלכלית שיטתית. 3.10 . אם המדינה מבקשת להתמודדת עם ת ופעת תובענות הסרק, אין הצדקה לקשור אתההגנה של פנייה מוקדמת רקל גודלו של הנתבע, או לסוג מסוים של נתבעים. 3.11 . על כן, הנשיאות מבקשת להחיל את מנגנון הפנייה המוקדמת על כלל הנתבעים, לרבותעסקים בינונייםוגדולים. 3.12 . כדי להבטיח את רצינות הפנייה המוקדמת, הנשיאות מבקשת לחייב את הפונה לצרףלהתצהיר מאומת כדין בידי עורך דין. 3.13 . בנוסף,ישלקבועבמפורשכיבמקוםשבוהנתבעקיבלאתהפניההמוקדמתותיקן את ההפרה, לא תוגש תובענה ייצוגית לפיצויים בגין אות ה מסכת עובדתית ואותה הפרה. 3.14 . ללא הס ד ר כזה, הסכמת הנתבע לתיקון עתידי עלולה לשמש כ הודאה ביחס להתנהלות בעברולהקשות עליו להתגונן מפני תובענהייצוגית לפיצויים. 3.15 . הותרת האפשרות להגיש תובענה ייצוגי ת לפיצויים בגין אותו עניין, אף לאחר שתוקן בעקבות פנייה מוקדמת, מחטיאה את תכלית המנגנון, מניעת הליכים מיותריםוהפחתת העומס על הנתבעיםועל מערכת המשפט. 3.16 . אחרת, הפני יה המוקדמת תהפוך לשלב מקדמי בלבד לפני הגשת תובענה ייצוגית לפיצויים, גם כאשר הנתבע תיקן דרכיו, בלי להפחית את העומס הדיוני שהצעת החוק מבקשתלצמצם. 3.17 . יש להרחיב את רשימת העילות שבתוספת הרביעית כך שת כלול עילות הנוגעות להפרות סימון, גילוי ורגולציה טכנית, מקום שבו עיקר הנזק הנטען אינו ממוני, ספקולטיבי או בדיעבד, והסעד המתאים הוא תיקון ההפרה לעתיד. ההרחבה נדרשת במיוחד כאשר ההפרה הנטענת קשורה לרגולציה שאומצה בהפניה להנחיות רגולטלוריות אולתקינה שאינה רשמית. 3.18 . בהתאם,מוצעלכלולבתוספתהרביעיתעילותהנוגעות,ביןהיתר,לדבריהחקיקה ולמסגרותהרגולטרויותשלהלן,ש חלקםהופיעו גם בנוסחהצעתהחוקהמקורית: 3.18.1 . תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) הנוגעות לסימון מזון ובפרט תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע"ח- 2017 ; 3.18.2 . כלל ההוראות בדבר סימון מזון, מסרים תזונתיים ומסרים בריאותיים, לרבות ת"י 1145 רגולציה אירופית או זרה שאומצה בישראל בהפניה,, בתחום; ישראלית תקינה משלימות או המחליפות והוראות מקוםשבורגולציהזרהאומצהבישראלבהפניהוהנוסחהמחייבהוא בשפה האנגלית, יש להחיל את חובת הפנייה המוקדמת גם על טענות המבוססות עלפערבין הנוסח המחייבלביןתרגוםעברי,מדריך,מסמךעזראופרשנות שלרשותמינהלית.כךגםכאשרהטענהנסמכתעלתקינהישראליתשאינה רשמיתאו עלפערנטען בין תקינה ישראליתלבין רגולציה אירופית. 3.18.3 . תקנות הגנת הצרכן (מחירליחידת מידה),התשס"ח- 2008 ; 3.18.4 . צוהגנת הצרכן (סימון טובין),התשמ"ג- 1983 ; 3.19 . יש להבהיר כי ה תוספת הרביעית תחול על כל עילת תביעה המבוססת, במישרין או בעקיפין, על הפרת הוראות דבריהחקיקה או המסגרותהרגולטוריות המנויות בה, כדי למנוע עקיפה פרשנית של ההסדר באמצעות שימוש בעילות כלליות אחרות. 3.20 . יש להחריג מאפשרות להגשת תובענה ייצוגית כל עילה שבגינה נקבע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. בעילות אלה אין מתקיים הרציונל של תת-אכיפה המצדיקשימוש במנגנוןהייצוגי, והן עלולותליצורתמריץ להגשת הליכיםבהיקף שאינו מידתי לנזק הממשי. 3.21 . יש להסדיר בתקנות, לפני כניסת המנגנון לתוקף, את דרישות הסף לפנייה מוקדמת, את אופן מסירתה ואתהמועדים למתן מענהולתיקון ההפרה. 3.22 . הפנייה תכלול לכל הפחות: 3.22.1 . זיהוי ברור שלהנתבע; 3.22.2 . תי אור ההפרההנטענת ותחשיבהנשק הנטען; 3.22.3 . הפניהלהוראת הדיןהרלוונטית; 3.22.4 . פירוט התיקון המבוקש; 3.22.5 . על הנתבע המבקש להסתמך על תיקון ההפרה להציג פירוט של האמצעים שננקטו, היקף התיקון והאופן שבו תימנעהישנות ההפרה. 3.22.6 . בעילותהמחייבותמומחיותמקצועית,לרבותנגישות,אבטחתמידעוסימון מזון, יש לאפשר דרישה לאישור גורם מקצועי מתאים או למסמך המאמת את השלמת התיקון. 4. מחיקת סעיף 3גמנוסח הצעתהחוק 4.1 . הנשיאות מצרה על מחיקת סעיף 3ג מנוסח הצעת החוק המקורית. הסעיף אפשר לביתהמשפט להורותעל מחיקת בקשהלאישור בכלעת, עליסוד אחדמהנימוקים הבאים: 4.1.1 . הבקשהלאישור אינה מגלה עילת תביעה; 4.1.2 . מהבקשהלאישורעולה כי התובענההייצוגיתהיא טרדנית או קנטרנית; 4.1.3 . מהבקשהלאישורעולה כי הפגיעה בכל אחד מחבריהקבוצההיא מזערית. 4.2 . הנשיאות סבורה כי יש להחזיר את סעיף 3 ג להצעת החוק, ולאפשר לבית המשפט לדחות בקשהלאישור כאשר אין בהעילת תביעה, כאשר היא טרדנית או קנטרנית, או כאשר הפגיעה הנטענת בכל אחד מחברי הקבוצה מזערית. דחייה מטעמים אלה צריכהלהקיםמעשה בית דין, כדילמנועהגשת בקשותחוזרות באותו עניין. 5. הצעתהחוקמתעלמת כליל מתחומים המפוקחים באופןשוטף על ידימאסדרים 5.1 . סעיף 7 להצעת החוק המקורית, התייחס באופן מפורש למקרים בהם יש "אישור רשמיובכתב מאתהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, או מי מטעמו, המתייחס במפורש להפרה נושא הבקשה" . התייחסות הנשיאות לנוסח הסעיף האמור ביקשה להקשיח את נוסח ההצעה כך שייקבע כי במקרים אלו יהא בסמכות בית המשפט לדחות אתהבקשה באופן מיידי מטעםזה. 5.2 . למען שלמות התמונה יוזכר, כי כיום ישנן תובענות ייצוגיות רבות שמוגשות בגין סוגיותשנבדקוואושרועלידירגולטור.תובענותאלו,גםאםנדחותוגםאםחסרות כלבסיסאוקנטרניות,גוררותהוצאותכבירותמצדהנתבעים,אשרלרובמתגלגלות למשק כולו,ופוגעותפגיעה אדירה בוודאותההכרחית למגזרהעסקי. 5.3 . כלי התובענות הייצוגיות משרת את האכיפה האזרחית במקומות בהם ידו של הרגולטור אינה משגת. אלא שישנם תחומים במדינת ישראל המפוקחים באופן אינטנסיבי ושוטף על ידי מאסדרים (רגולטורים) בהתאם להוראות הדין. הגופים המפוקחיםמחוייביםלפעול בהתאםלהוראות המאסדרים,כך שההכרעות של בית המשפטשניתנוכנגדעמדתהמאסדר,גורמותלבעיהקשהלגופיםהמפוקחים,אשר מוצאיםאתעצמם- חדשותלבקרים- ביןהפטישלסדן;שכןמצדאחדלפיהוראות הדין הם מחוייבים לפעול בהתאם להנחיות המאסדר; ומאידך גופים אלו נפגעים מתביעות ייצוגיות רק כיוון שפעלו בהתאםלהנחיות המאסדר כאמור. 5.4 . איןולאיכולספקכיאםהרגולטורדןבסוגיהואישראותה,הרישלאנדרשתבנושא כל אכיפה אזרחית. 5.5 . במידה והצרכן חולק על הנחיית המאסדר, הוא כמובן רשאי לפנות למאסדר או לתקוףאתהנחיתהמאסדרבאמצעותהערכאותהמשפטיותהמתאימות.אולםאין שום בסיס משפטי או כלכלי שמצדיק לאפשר לצרכן לתקוף את הנחיית המאסדר באמצעותתובענהייצוגיתלפיצויכספיכנגדהגוףהמפוקח,שכל"חטאו"היהשפעל בהתאםלהוראות המאסדר (כנדרשבהוראותהדין.) 5.6 . לאור זאת הנשיאות בדעה כי יש למנוע תובענות ייצוגיות נגד גופים מפוקחים המוגשותבגין סוגיהשקיבלהאישוררגולטורמראש אובדיעבד. 5.7 . לעמדתנו,הפתרון הטוב ביותרלסוגיה של התובענות מסוג זה יהיה כדלהלן: 5.7.1 . בתובענות ייצוגיות הנוגעות לסוגיות שהוסדרו על ידי הרגולטור האחראי לתחום ואושרו על ידיו מראש או בדיעבד, תשמש עמדת הרגולטור הגנה מפני התביעההייצוגית באותועניין. 5.7.2 . כלומר אישור המאסדר לא יהווה שיקול אחד מיני רבים בסך שיקוליו של בית המשפט אלא יהווה הגנה מוחלטת לנתבע במקרים מסוג זה מפני תובענה ייצוגית באותועניין. 5.7.3 . בנוסף, התובעובאכוחויחויבובהעברתפנייהמקדימהלנתבעבמקריםשל תובענה ייצוגית בגין עניין לגביו ניתנה עמדת המאסדר הרלוונטי, על דרך הוספת הנושאלתוספתהרביעית. 6 . הסדרי פשרה – התיקונים המוצעים בסעיפים18 ו- 19 להצעת החוק 5.8 . המגזרהעסקימתנגדלתיקוניםהמוצעיםבסעיפים18 ו- 19 להצעתהחוק,ככלשהם מרחיבים את דרישות הגילוי והבחינה החלות על הסדרי פשרה, בפרט, הוא מתנגד לתיקון המוצע בסעיף 19 ג()(2 )(א), שלפיו בית המשפט יידרש לבחון את הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה עשויים היו לקבל אילו הוכרע ההליך לטובתם, על יסוד המידע והנתונים הכמותיים שעל בסיסם גיבשו הצדדים אתההסדר. 5.9 . המגזרהעסקיתומךבפיקוחשיפוטיאפקטיביעלהסדריפשרההוגנהעל עניינםשל חברי הקבוצה. עם זאת, יש להבחין בין פיקוח שיפוטי ענייני ומידתי לבין יצירת מערךדרישותפורמלי,כמותיומכביד,שעלוללהפוךאתהמשאומתןלפשרהלהליך שיפוטיעוד בטרםהוגשההפשרהלאישור. 5.10 . הסדריפשרהממלאיםתפקידמרכזיבייעולההליךהייצוגי.הםמאפשריםלצדדים להביאאתההליךלסיומובתוךפרקזמןסביר,לחסוךמשאביםשיפוטייםועלויות ניכרות, להבטיח תיקון של ההתנהלות מכאן ולהבא, ובמקרים המתאימים גם להעמיד סעד לחברי הקבוצה. אפשרות זו חשובה במיוחד נוכח העלויות הגבוהות, משךהזמן והמורכבות של ניהול תובענות ייצוגיות. 5.11 . ואולם, התיקונים המוצעים מבקשים להוסיף לפשרה רכיבים מצטברים של גילוי, ניתוח כמותי, בחינת עלות ממשית, בחינת היקף שימוש ורכישה, התייחסות להתחייבויות עתידיות, וכן בחינה מחודשת של הגמול ושכר הטרחה. הצטברות דרישות אלה מגדילה את אי-הוודאות ביחס לאפשרות לקבל את אישור בית המשפט, ומפחיתה באופן ממשי את המוטיבציה של הצדדים לנהל משא ומתן ולהגיעלהסכמה. 5.12 . הדבריםמקבליםמשנהתוקףביחסלנתבעים.נתבעעסקישיידעכיכלנתון,אומדן אומסמךשיוצגבמסגרתמשאומתןלפשרהעלוללהפוךלחלקמתשתיתהביקורת השיפוטית או לשמש נגדו בהמשך, יימנע במקרים רבים מחשיפת מידע במסגרת המשא ומתן. בכך תיפגע דווקא היכולת להגיע לפשרה מבוססת, יעילה ומיטיבה עםהקבוצה. 5.13 . מצדאחד,נגרעומןההצעהמנגנונים שונים שנגעולהליךהפשרה;ומצדשני,נותרו הוראות המגדילות את החשיפה של הצדדים ואת אי- הוודאות ביחס לאישור ההסדר. תוצאה זו צפויהלהחלישאת מוסד הפשרה ולא לחזקו. 5.14 . בפרט, ההתייחסות המוצעת לפער בין הסעד שבהסדר לבין הסעד האפשרי אילו הוכרעההליךלטובתהקבוצהמעוררתקושימעשי.בשלבשבומובאהסדרהפשרה לאישור, קיימים לעיתים פערי מידע, קושי להעריך את גודל הקבוצה, מחלוקות ביחס לאחריות הנתבע וסיכונים משפטיים ועובדתיים משמעותיים. לכן, במקרים רבים לא ניתן להציג חישוב מדויק או חד- משמעי של הסעד האפשרי אילו ההליך היה נמשךומוכרעלטובת הקבוצה. 5.15 . דרישהלבססאתההסדרעלנתוניםכמותייםמלאיםומדויקיםעלולהלהביאלכך שבית המשפט יידרש לנהל הליך בירור מורכב ביחס לנתונים, למתודולוגיה, להנחות ולתרחישים אפשריים. כך עלול שלב אישור הפשרה להפוך להתדיינות ארוכהויקרה, שתסכלאת התכליתהמרכזית של הפשרה - סיום יעיל של ההליך. 5.16 . בנוסף,איןלהניחכיהסעדהאפשריבפסקדיןהואאמתמידהאחתוברורהשלפיה ניתן לבחון כל הסדר. הסדר פשרה מגלם חלוקת סיכונים בין הצדדים, וכולל התחשבות בסיכויי התביעה, בקשיי ההוכחה, במשך ההליך, בעלויות הניהול, בסיכון להכרעות סותרות, ביכולת לאתר את חברי הקבוצה ובאפשרות המעשית לממש את הסעד. אלה שיקולים לגיטימיים, שאינם תמיד ניתנים לתרגום למודל כמותי אחד. 5.17 . המגזר העסקי מתנגד גם להרחבת הבחינה של עלות הסעד הלא- כספי ושל היקף השימוש אוהרכישה בו במהלךהעסקיםהרגיל, ככל שהוראות אלהייושמו באופן שמטיל על הצדדים נטל הוכחתי כבד מדי. סעדים שאינם כספיים עשויים להיות בעלי ערך ממשי לחברי הקבוצה, גם כאשר קשה לכמת את מלוא התועלת או את שיעור המימוש הצפוי מראש. 5.18 . יש לזכור כי פשרה אינה חייבת לשקף את מלוא הסעד התיאורטי שהיה עשוי להיפסק לאחר ניהול ההליך עד תומו. היא נועדה לגלם פתרון מוסכם לסיכונים ולחסוך את העלויות והזמן הכרוכים בהמשך ההתדיינות. בחינת הפשרה צריכה להתמקד בשאלה אם היא ראויה, הוגנת וסבירה בנסיבות העניין, ולא בדרישה להגיעלתוצאההקרובה ככל האפשרלתרחישהיפותטי שלפסק דין. 5.19 . תיקון החוק צריך לעודד פשרות ראויות ולא להרתיע מפניהן. אם כל פשרה תלווה בדרישות כמותיות מכבידות, בחשיפה מוגברת ובסיכון ממשי לדחיית ההסדר, הצדדים יעדיפו להמשיך את ההליך, לחשוף פחות מידע ולהימנע מפתרונות גמישים. תוצאה זו תגדיל את העומס על בתי המשפט, תאריך את חיי ההליכים ותפגע בסופו של דבר הן בנתבעיםוהן בחבריהקבוצה. 5.20 . הנשיאות מתנגדת גם להצעה לאסור על הצדדים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לעניין הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו. יש להותיר את ההסדרהקייםעלכנו, שלפיוהצדדיםרשאיםלהגישהמלצהמוסכמת,בעודשבית המשפט אינו כבול להוהואמוסמךלבחוןאותה ולאשרה,לשנותה או לדחותהלפי שיקול דעתו. 5.21 . ביטול האפשרות להגיש המלצה מוסכמת יפגע בוודאות הדרושה לצורך בחינת כדאיות הפשרה, ויצמצם את התמריץ להגיע להסדרים מוסכמים. נוסף על כך, המנגנון המוצע, שלפיו בית המשפט יפסוק תחילה בעניין הגמול ושכר הטרחה ולאחר מכן יתאפשר לצדדים להגיש טיעונים לשינוי ההחלטה, ייצור שלב דיוני נוסף ומיותר, הדומה במהותו לבחינה מחודשת של פסיקה שכבר ניתנה. אין הצדקהליצירתהליך כזה, במיוחד כאשרהדין הקיים ממילא אינומחייבאת בית המשפטלקבלאתהמלצתהצדדים. 6. הוצאות- סעיף 23אל הצעת החוק 6.1 . הנשיאות ת ומכת ב תיקון החקיקה בעניין הטלת הוצאות משפט, אך מבקשת להוסיף אתהדבריםהבאים: 6.2 . ראשית יש לקבוע חובת הוצאות כברירת מחדל בכל מקרה בו נדחתה או נמחקה הבקשה או התובענה. 6.3 . שנית, פסיקת הוצאות כפי שפוסקים בתי המשפט כיום לא תביא לכל שינוי. כך לדוגמאביתמשפטיכוללפסוקהוצאותבגובהשל50,000 ש"ח,כאשרבפועלההליך עלהלנתבעת 500,000 ש"ח. 6.4 . לטעמנו,נכוןיהיהלקבועבחקיקהכיבכלמקרהבוסולקהנדחתהתובענהייצוגית יש לפסוק הוצאות ריאליות, או לכל הפחות לקבוע סכום מינימום משמעותי של הוצאות שחובה על בית המשפט לפסוק, שייקבע על פי העלות האמיתית של ההתגוננות בפני תובענהייצוגית. 6.5 . הנשיאות תומכת בהטלתבהוצאותעל בא כוחהתובעהייצוגי, כיוון שבאי הכח הם ברוב המוחלט של המקרים הכח המניע והיוזם של התובענה הייצוגית. הטלת ההוצאותעליהםלחלוטין תשיגאתהמטרהשלצמצום תובענותהסרק. 7. פרסום ההודעה בדבר מתן פיצוי- סעיף 25(ה1)להצעת החוק 7.1 . הנשיאות מתנגדת ל תיקון החקיקה הקובע ברירת מחדל של חובת פרסום באתר האינטרנט של הנתבע ובאתרי האינטרנט ויישמונים המשמשים את הנתבע להפצת מידע ושיווק, כאשר בדברי ההסבר יש אף הרחבה ובה התייחסות לרשתות חברתיות. 7.2 . המגזר העסקי עושה שימוש באמצעים הדיגיטליים שעומדים לרשותו (שנבנו בהשקעה כספית לא מבוטלת), למטרות פרסום כחלק מאסטרטגיית פרסום וניהול עסקירחבה.לאניתן לחייב אתבעליהעסקיםלעשותשימושבאמצעיםאלהלמטרה אחרת, בייחוד שניתן להשיג את אותה מטרה באמצעים אחרים, ובייחוד שהודעות מסוג זה הן לרוב בעלות קונוטציה שלילית. 7.3 . לטעמנו יש להשאיר את הבחירה לעשות שימוש באמצעים אלה כוולונטרית וכחלק מדיוניהפשרה שנעשים בכל תיק בהתאם לנסיבותיו. 7.4 . הנשיאות תומכת בעמדה שהוצגה בדו"ח הצוות הבינמשרדי לפיה שיש להקים אתר ייעודיע"י המדינה שבו הנתבעותיוכלולפרסם את אותן ההודעותללאעלות. 8. אופן תיקון התוספתהרביעית – סעיף 30(ב)להצעת החוק 8.1 . המגזר העסקי מתנגד גם להסדר המוצע בסעיף 30 , שלפיו השר יהיה רשאי לשנות אתהתוספתהרביעית בצו. 8.2 . התוספתהרביעיתאינהרשימהטכניתאומנהליתבלבד.היאקובעת,הלכהלמעשה, באילו עילות תחול חובת פנייה מוקדמת, ובכך משפיעה באופן ישיר על זכות הגישה לערכאות, על האפשרות להגיש תובענה ייצוגית ועל החשיפה הדיונית והכלכלית של עסקים. 8.3 . שינוי התוספת עשוי להרחיב או לצמצם באופן משמעותי את תחולת ההסדר, ולכן אינו עניין מתאים להסדרה בהחלטה מנהלית של השר, גם אם ייקבעו הוראות פרוצדורליות בתקנות. שינוי מהותי של התוספת צריך להיעשות בחקיקה ראשית, לאחר דיון פרלמנטרי מלאושקוף. 8.4 . לחלופין, ככל שתיוותר סמכות לשר, יש לקבוע כי תהא טעונה אישור מפורש של ועדת החוקה, חוק ומשפט, לאחר פרסום הצעת השינוי, קבלת עמדות הציבור ומתן תקופתהיערכות סבירה. 8.5 . אין לאפשר שינוי של התוספת באמצעות תקנות או צו ללא בלמים מהותיים, שכן הדבר עלול ליצור אי- ודאות נורמטיבית, להכביד על עסקים הנדרשים להתאים את התנהלותםלשינויים תכופיםולפגוע ביציבות ההסדר החקיקתי. 9. השמטתה תוספתחמישית לחוק- מדרגות שכ"ט והתגמול 9.1 . הנשיאות מתנגדת להשמטת תיקון החקיקה שהוצע לעניין קביעת שכר הטרחה והגמול בהתאםל טבלה קבועהומדורגת, אשר תביא לוודאות בתחום. בהקשרזה נזכיר כי הנשיאות עמדה על מספר שינויים נדרשים בטבלה, אך היא מצרה על השמטתהנושא בכללותומהצעתהחוקהמעודכנת. 10 . חובת גילוי 10.1 . הנשיאות מבקשת להוסיף להצעת החוק דרישה של חובת גילוי של התובע ובא כוחו בדבר תובענות ייצוגיות שהגישו בעבר נגד אותו נתבע או בגין אותה עילה או באותו תחום במגזר העסקי. 10.2 . חובת גילוי זה תסייע לבית המשפט לגלות בשבלב מוקדם האם מדובר ב"תובע מקצועי" שהפך את נושא התובענות הייצוגיות, ולרוב תובענות הסרק, למקצוע, ואף יתרה מכך, האם מדובר באותן תביעות משוכפלות אשר מציפות את בתי המשפט. 11 . הוראות מעבר ותחולה 11.1 . ישלהבהיר בהוראות המעבר כיהתיקוניםיחולומכאןולהבא בלבד. 11.2 . בפרט, אין להחיל הוראות חדשות על הסדרי פשרה קיימים, על הסדרים שגובשו לפני מועד התחילה או על הליכים שבהם הצדדים כבר עיצבו את מתווה ההסדר, אף אםההסדרטרם הוגש לאישור ביתהמשפט. 11.3 . החלה רטרואקטיבית של התיקונים תפגע בהסתמכות הצדדים, בוודאות המשפטית ובתמריץ להגיע לפשרות. לסיכום,הנשיאות מברכתומודהעלקידוםהנושא,מתוךמטרהלרפאאתהכשלשישבתחום התובענות הייצוגיותולמזער אתהנזק הכלכליהכבד שהמגזרהעסקי סובל ממנו. עלמנתשהתיקוןיבוצעבצורההיעילהביותרועלמנתלהימנעמיצירתההיפך,קריתמריצים חדשיםלתובענותסרק,נודה להטמעתהערותהנשיאותהמייצגתאתכללהמגזרהעסקי,אנו נהיה שותפים מלאים להליכי החקיקה ועומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה ככל שתהיה בנושא.