חומר רקע
ד' בתשריה'תשפ"ו
15
בספטמבר 2026
לכבוד:
ח''כ שמחה רוטמן,יו''רועדתהחוקהחוקומשפט
חבריהוועדה
הנדון:נייר עמדה –
הצעת חוק תובענותייצוגיות(תיקון מס'16), התשפ"ד–
2024
הגנה ממוקדתעל עסקים קטנים תוךשמירה על אפקטיביות ההליך הייצוגי
א.תמציתהעמדה
1
. מטרת התיקון לצמצם הליכי סרק ושימוש לרעה בתובענות ייצוגיות היא ראויה. עם זאת, ההסדר המוצע ביחס
לעסקים קטנים אינו משיג איזון נכון: איסור גורף על הגשת תובענה ייצוגית, הנסמך על מחזור עסקאות בלבד, עלול
להעניקחסינותמהותיתגםלעסקיםבעליעוצמהכלכלית,שהינםחלקמקבוצתחברותגדולה,ו/אובעליהיקףפעילות
רחב או מספר רב של לקוחות.
2
. עמדתנו היא כי יש להגן על עסקים קטנים הזקוקים להגנה, אך לעשות זאת באופן ממוקד ומידתי, בלי לפגוע
בתובענההייצוגית כמנגנון מרכזילאכיפת הדין,להרתעה ולמימוש זכויות. לשם כך מוצעלקבוע הגדרה מדויקת ורב־
ממדית של עסק קטן, כשלצדה חזקה מספרית הניתנת לסתירה ושיקול דעת לבית המשפט להתאים את ההגדרה
לנסיבותהמקרה.
ב. הקושי בהסדר המוצע
3
. בנוסח המוצע לסעיף 3
(א1
) נקבע כי לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק קטן, כאשר עסק קטן מוגדר לפי מחזור
העסקאות השנתי בלבד. זהו מבחן פשוט וקל ליישום, אך הוא אינו משקף בהכרח את גודלו הממשי של העסק, את
כוחו הכלכלי, אתהיקף השפעתועל הציבור או אתיכולתולהתמודדעם ההליך.
4
.מחזורעסקאותהואנתוןרלוונטי,אךאיןהואיכוללשמשמבחןבלעדי.ראשית,מחזורהעסקהואפרטמידעשאינו
נגיש לציבור ותובע ייצוגי אינו מודע אליו. כמו כן, עסק בעל מחזור נמוך מן הרף שייקבע בחוק עשוי להיות חלק
מקבוצה עסקית חזקה, לפעול באמצעות פלטפורמה דיגיטלית
מול מאות אלפי צרכנים, להחזיק בכוח שוק משמעותי
או לבצע הפרה שיטתית שהנזק הנפרד ממנה קטן אך הנזק המצטבר לציבור רב. מנגד, עסק שמחזורו חורג במעט מן
הרףעשוילהיות עסק משפחתי קטן, עתיר הוצאות ובעל יכולת כלכלית מוגבלת.
5
. הגדרה המבוססת על נתון יחיד יוצרת אפוא תוצאות שרירותיות. חמור מכך, כאשר להגדרה מצורף איסור מוחלט
על עצם הגשת ההליך, הסיווג אינו מעניק רק הקלה דיונית אלא חסינות מפני מנגנון אכיפה ציבורי חשוב.
ג.הגדרה מהותיתשל עסק קטן
6
. מוצע כי מחזור העסקאות ישמש נקודת מוצא בלבד, ולא סוף הבדיקה. ההגדרה צריכה להתבסס על מכלול
מאפיינים המלמדים אםהעסק אכן זקוקלהגנה המיוחדת. ביןהיתר ישלבחון:
א.מחזורהעסקאות והיקףהפעילות בפועל;
ב.מספרהעובדים;
ג.מבנההבעלותוהשתייכות לקבוצהעסקית או תאגידית;
ד.מספרהלקוחות או הצרכניםהמושפעים מןהפעילות;
ה.כוח השוק של העסק בתחוםהרלוונטי;
ו.היקף הנכסים, מקורותהמימון והיכולתהכלכלית;
ז.אופי הפעילות, מידת פיזורהוהיקףההפרה הנטענת.
7
. מבחנים אלה צריכים להיקרא כמכלול. איןהכרח שכל אחד מהםיתקיים, ואיןנתוןיחיד שצריךלהכריע לבדו. כך
ניתן למנוע מצב שבו עסק נהנה מן ההגנה בשל נתון חשבונאי פורמלי, אף שמאפייניו המהותיים אינם מאפיינים של
עסק קטן.
ד. שיקול דעתשיפוטי
8
. לצד מבחנים ברורים, יש להותיר לבית המשפט שיקול דעת. המציאות העסקית מגוונת מכדי שניתן יהיה למצותה
ברף מספרי אחיד, וכל כלל קשיח צפויליצורמקרי קצה שבהםהסיווג המשפטי אינו תואם אתהמציאות הכלכלית.
9
.מוצעלקבועחזקהשלפיהעסקהעומדבפרמטריםשייקבעוייחשבעסקקטן,אולםביתהמשפטיהיהרשאילסתור
את החזקה, מטעמים שיירשמו, אם מאפייני העסק, עוצמתו הכלכלית, מספר לקוחותיו, מבנה הבעלות וכוח השוק
שלומצדיקיםזאת.באותהמידה,ניתןלהסמיךאתביתהמשפטלהכיר,במקריםחריגים,בעסקכעסקקטןגםכאשר
הואחורג במידה מוגבלת מאחדהרפים, אם מכלולהנתונים מלמד כי הוא זקוק להגנה.
10
. שיקול דעת זה אינו פוגע בוודאות המשפטית. ניתן לשמור על ודאות באמצעות חזקה ברורה ורשימת שיקולים
בחוק, תוך שמירת האפשרות לסטות מן החזקה רק בהחלטה מנומקת. מנגנון כזה מצמצם שרירותיות, מונע תכנוני
סףומאפשר הכרעה צודקת במקרים שאינםמתאימיםלכללהמספרי.
ה. נוסח עקרוני מוצע
11
מוצע לשקול נוסח ברוח זו:.
״עסק קטן״ –
עסק שמתקיימים בו התנאים שייקבעו לעניין מחזור עסקאות, מספר עובדים ומאפיינים
נוספים,ואשר בשיםלבלמבנההבעלותבו,להשתייכותולקבוצהעסקית,להיקףפעילותו,למספר לקוחותיו,
לכוח השוק שלווליכולתו הכלכלית, ראוי להחילעליו אתההוראותהמיוחדות לעסק קטן.
התקיימו בעסק התנאים המספריים שנקבעו, חזקה כי הוא עסק קטן; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים
שיירשמוולאחרשנתןלצדדיםהזדמנותלטעוןבעניין,לקבועכיבנסיבותהענייןאיןלראותבועסקקטן.בית
המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקבוע גם כי עסק החורג במידה מוגבלת מאחד התנאים הוא
עסק קטן, אם מכלול מאפייניוויכולתו הכלכלית מצדיקים זאת״.
12
.לחלופין,אם תיוותרההגדרהבחוק כהגדרההמבוססתעל מחזור,לכלהפחות ישלקבוע במפורש כי מדובר
בחזק
הניתנתלסתירה ולא בהגדרהחלוטה.
ו. המלצותלוועדה
13
על יסוד האמור לעיל, מתבקשתהוועדה:.
א. להגדיר עסק קטן על בסיס שילוב של מחזור, מבנה בעלות, השתייכות לקבוצה עסקית, מספר עובדים,
מספרלקוחות, כוח שוק,היקףפעילות ויכולת כלכלית;
ב.לקבוע חזקה מספרית הניתנתלסתירה,ולא סף קשיח המקנה חסינות אוטומטית;
ג. להסמיך את בית המשפט לחרוג מן החזקה בשני הכיוונים, בהחלטה מנומקת ועל יסוד מכלול נסיבות
העניין;
ד. לשמור על אפקטיביות התובענה הייצוגית ולהתמודד עם הליכי סרק באמצעות כלים ממוקדים של תום
לב,פנייה מוקדמת, סינון שיפוטי והוצאות.
ז. סיכום
14
.תיקון16
הואהזדמנותלשפראתההליךהייצוגי,אךהגנהנכונהעלעסקיםקטניםאינהמחייבתהחלשהשלמוסד
התובענה הייצוגית. האיזון הראוי הוא הגנה ממוקדת על עסק קטן באמת, לצד שמירת האפשרות לאכוף את הדין
כאשרעסק, קטן ככל שיהיה לפי נתוןפורמלי, פוגע בציבור רחב או מפיק יתרוןמהפרה שיטתית.
15
. הגדרה רב־ממדית, חזקה הניתנת לסתירה ושיקול דעת שיפוטי מנומק יאפשרו להגן על מי שזקוק להגנה, למנוע
ניצול של ההגדרה ולהבטיח שהתובענה הייצוגית תמשיך למלא את תפקידה באכיפת הדין, בהרתעה ובהגנה על
הציבור.
בברכה,
תמיר דורטל, ראשתחום כלכלה
כחהתערבות