הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2198321
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אחמד טיבי
איימן עודה
עופר כסיף
יוסף עטאונה
עאידה תומא סלימאן
______________________________________________
פ/1393/25
הצעת חוק אורח חיים בריא, התשפ"ג–2023
דברי הסבר
בשני העשורים האחרונים מחלת הסוכרת ותופעת השמנת היתר נמצאות בעלייה מתמדת ואף הוכרו כמגפות על ידי האו"ם וארגון הבריאות העולמי. קיים קשר בין השמנת יתר ובין מחלת הסוכרת, הן מבחינת אופי המחלה והגורמים לה והן מבחינת הדרכים להילחם בהן. ישראל, כמדינה מערבית מפותחת, נפגעת קשות ממחלת הסוכרת ומהשמנת היתר הגובות מחיר כבד הן מבחינת תמותה ואיכות חיי החולה והן מבחינה כלכלית על אוצר המדינה.
על פי נתוני משרד הבריאות בישראל יש למעלה מחצי מיליון חולי סוכרת (כ-550 אלף חולים ), עלות הטיפול השנתית נאמדת בכ-9 מיליארד שקלים חדשים. בנוסף, על פי ההערכות עוד כמיליון סובלים ממצב טרום סוכרתי החושף אותם לתחלואה ותמותה גבוהה. מחלת הסוכרת עלולה להוביל לפגיעה רב מערכתית בגוף, בין היתר לפגיעה בלב, בכלי הדם, בעיניים, בעצבים, בכליות, במוח ובגפיים התחתונות. לפי נתוני משרד הבריאות, ישראל נמצאת במקום הראשון בין המדינות החברות ב-OECD מבחינת מספר מקרי המוות מסוכרת, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלת הסוכרת מהווה את סיבת המוות השלישית אחרי סרטן ומחלות לב ו-6.5% מהפטירות בשנה נגרמו כתוצאה מסוכרת. לפי נתוני משרד הבריאות שיעורי הסוכרת באוכלוסייה החרדית בגילאים 25 עד 75 גבוהים מעט משיעורי הסוכרת בשאר האוכלוסייה היהודית באותם הגילאים, עם פער מקסימלי של פי 1.6 בקבוצת הגיל 45 עד 54. שיעורי הסוכרת באוכלוסייה הערבית והבדואית גם הם גבוהים משמעותית בהשוואה לשיעורי הסוכרת בקרב האוכלוסייה היהודית. בין האוכלוסייה הערבית (ללא בדואים) לבין האוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) נצפה פער מקסימלי של פי 2.9 בקבוצת הגיל 35 עד 54. בין האוכלוסייה הבדואית לבין אוכלוסייה היהודית (ללא חרדים) נמצא פער מקסימלי של פי 3.4 בקבוצת הגיל 45 עד 54.
בסקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 2008 נמצא כי יותר מ-30% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל וכ-15% סובלים מהשמנת יתר. על פי הערכת משרד הבריאות, עלות הטיפול בנזקי ההשמנה, ובכלל זה עלות הטיפול במחלות הנלוות לה והנזק הכספי העקיף, מסתכם ב-10 מיליארד שקלים, שהם כ-20% מכלל ההוצאות הלאומיות לבריאות. השמנה אינה בעיה אסתטית בלבד, אלא מהווה אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה מוקדמת ולמחלות קשות, בפרט מחלות לב, סוגי סרטן שונים וסוכרת. מגפת ההשמנה בישראל מתחילה כבר בינקות – מתוך 150 אלף תינוקות הנולדים בשנה, חמישית שותים משקאות מוגזים כבר בגיל שנה עד שנתיים, ואל הגן מגיעים שליש מהילדים עם עודף משקל.
בעשרים השנים האחרונות עלתה צריכת הקלוריות של ילדים ב-150 קלוריות ליום, המתורגמים ל-5 ק"ג בתוך שנה. שיעור הילדים הסובלים מהשמנה בבית הספר היסודי עלה ב-200% ב-10 השנים האחרונות, ובנוסף נמצא כי אחוז הילדים הסובלים ממשקל יתר נע בין 15% ל-40% ביישובים שונים בישראל. בחינת הקשר בין השמנה לסוכרת מראה כי עד לפני כעשרים שנה לא היתה תופעה של סוכרת בקרב ילדים ובני נוער, אך כיום כשליש מחולי הסוכרת בקרב ילדים ובני נוער, לוקים בסוכרת סוג 2 שהיא מחלה המושפעת מאורח חיים. לפי הנתונים כ-80% מבני הנוער עם משקל יתר יהפכו למבוגרים הסובלים מהשמנת יתר.
בשנים האחרונות נרכש ניסיון רב בתחום המניעה וההתמודדות עם מגפות הסוכרת והשמנת היתר, אך למרות הידע בנושא של העוסקים במקצועות הבריאות ואף של מקבלי ההחלטות בתחום, יישום הדברים הוא חלקי ומספר הנפגעים מסוכרת והשמנת יתר נמצא עדיין במגמת עלייה. "כוח משימה למניעה ולטיפול בעודף משקל והשמנת יתר", אשר הוקם על ידי משרד הבריאות, הסביר כי בעיית ההשמנה בישראל לא קיבלה את תשומת הלב הראויה ונתפסה יותר כבעיה קוסמטית ופחות כבעיה בריאותית. מומחים בתחום הסוכרת טוענים כי למרות עדכון ההמלצות לחולי הסוכרת אודות אורח חיים נכון לחולים, יותר מ-40% מהחולים אינם מאוזנים.
מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית, אך בניגוד למחלות קשות אחרות היא ניתנת למניעה וניתן לחיות עמה אם שומרים על מצב בריאותי תקין באמצעות שילוב של תזונה נכונה, שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית. מחקרים הראו כי שינוי אורח החיים הוריד את הסיכון לפתח סוכרת ב-58% אחוזים. מדינות שונות בעולם כבר קיבלו החלטה אסטרטגית לעצור את ההידרדרות של מגפת הסוכרת. לדוגמא בפינלנד תכנית אשר הונהגה לאורך 10 שנים הביאה להפחתה דרמטית של כ-60% בשכיחות סוכרת סוג 2.
העלייה במספר החולים בסוכרת והסובלים מהשמנת יתר מעמידה את מדינת ישראל בסיכון אסטרטגי אמיתי הן מבחינת החוסן הבריאותי של תושביה והן מבחינת ההשלכות הכלכליות שיש לכך על תקציב המדינה שיידרש לצורך טיפול במחלה בעתיד, עם העלייה הצפויה במספר החולים. מול תרחישים אלה ניצב פתרון אשר נבדק והוכח מדעית – אימוץ אורח חיים בריא. אורח חיים בריא מורכב משני מרכיבים: תזונה נכונה ופעילות גופנית. באמצעות שני מרכיבים אלה, ניתן לא רק למנוע הצטרפות של אנשים נוספים למעגל החולים הסובלים מהשמנה ומסוכרת, אלא גם לדאוג לחיים תקינים עבור החולים במחלה כיום. הדרכים בהן ניתן להשיג אורח חיים בריא ידועות, אך לצורך זה נדרשת לקיחת אחריות הן אישית מצד האזרח והן אחריות חברתית-לאומית מצד המדינה.
מטרת הצעת החוק היא להציע כלים שבאמצעותם ישמרו האזרחים על בריאותם ולצמצם באמצעות כך את מספר החולים בסוכרת ומספר הסובלים מהשמנת יתר. הצעת החוק מתייחסת להיבטים ולשלבים שונים בחיים – מגילאי בית ספר ועד לשלב הבגרות, משעות העבודה ועד לשעות הפנאי, דרך המוסדות והאמצעים המשפיעים על בריאותו ואיכות חייו של האזרח כגון קופות החולים, רשתות המזון ועולמות השיווק והפרסום. בהצעת החוק מוצעים מספר אמצעים להטמעת אורח חיים בריא בישראל.
סעיף 3 מוצע לקבוע כי שר הבריאות ימסור דיווח אחת לשנה לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ולמזכירות הממשלה בדבר מחלת הסוכרת והשמנת היתר והנזקים הבריאותיים הנגרמים כתוצאה מכך, וזאת בדומה לחובת הדיווח הקיימת לגבי עישון. במדינות המערב הולכת ונפוצה המגמה להשוות את המאבק בהשמנת יתר ובסוכרת למאבק בעישון, הן מבחינת הכלים בהם נעשה שימוש למגר את התופעה והן מבחינת המטרה – צמצום הנזק הקשה של תופעות אלו. הדיווח כאמור יכלול נתונים שונים וביניהם מספרי הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת, אחוזים בקבוצות הגיל השונות, פעולות משרדי הממשלה בתחום, חקיקה שטרם הושלמה בנושא ומידת אכיפת חוקים שמטרת צמצום ומניעת סוכרת והשמנת יתר.
סעיף 4 מוצע כי קופות החולים יפרסמו בקרב המבוטחים, בין היתר באמצעות אתר האינטרנט שלהן, תכנית הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת על פי הוראות שיקבע שר הבריאות, וזאת במטרה להעניק לאזרחים ידע והבנה במושגי היסוד בתחום התזונה והפעילות הגופנית. מכיוון שמרבית האזרחים מבוטחים באחת מקופות החולים, מוצע להטיל את החובה האמורה על קופות החולים. כמו כן, על מנת לעודד מבוטחים לבנות תכניות אישיות ומקצועיות לתזונה נכונה, מוצע להקים צוות בדיקה אשר יבחן הפחתה או ביטול של דמי השתתפות עצמית עבור טיפול תזונתי אישי או קבוצתי.
סעיף 5 מוצע לעודד עסקים המוגדרים כעסקים בריאים על ידי מתן הטבות בתחום פרסום העסק באתר האינטרנט של הרשות המקומית ובדבר דואר שיופץ אחת לחצי שנה על ידי הרשות המקומית. מטרת ההוראה היא לחשוף את התושבים למקומות המציעים מזון בריא בתחום הרשות המקומית בה הם מתגוררים. לתמריץ זה כמעט ואין עלות כספית, וגם עלות משלוח דבר הדואר מזערית, לכן מהטבה זו מרוויחים גם התושבים וגם הרשות. לרשויות המקומיות יש אינטרס לקדם את עסקי המזון הבריא בשטחן על מנת לדאוג לבריאות התושבים. לצד הצורך בקידום עסקים בריאים, יש לקחת בחשבון גם את היכולת הכלכלית המוגבלת של חלק מן הרשויות המקומיות ולכן, פרט להטבות בתחום הפרסום, מוצע להעניק לשר הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, סמכות לקבוע הטבות נוספים.
סעיף 6 מוצע כי הרשות המקומית, תקים בשטחה מתקנים לצורך פעילות גופנית, במטרה לאפשר לתושבים לבצע פעילות גופנית. מספר המתקנים ואורך המסלולים ייקבע לפי מספר התושבים ברשות ובהתאם להוראות שיקבע השר.
סעיף 7 מוצע להטמיע אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. אנשים מבלים שעות רבות במקום העבודה, והוא משפיע במידה ניכרת על איכות חייהם. ברוב החברות והמפעלים, העובדים אוכלים לפחות שתי ארוחות ביום בשעות העבודה ולסוג עבודתם יש השפעה על מצבם הפיסי גם לאחר שעות העבודה. נוכח החשיבות המכרעת של מקום העבודה על איכות החיים והבריאות, הצעת החוק קובעת כי בכל מקום עבודה ימונה רכז בריאות שיהיה אחראי, בין היתר, להטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, באמצעות עבודה מול ההנהלה ומול העובדים ובאמצעות תכניות מוסדרות להנחלת אורח חיים בריא. מתוקף אחריותו ייקח הרכז חלק בקבלת ההחלטות בנוגע למזון הנמכר והמוגש במקום העבודה וכן בנוגע לפעילות הגופנית אשר מבצעים העובדים ויפקח על כך. בנוסף יכין רכז הבריאות אחת לשנה דוח, אשר יאושר על ידי ההנהלה, ויוגש למשרד הכלכלה והתעשייה ובו יפורטו הצעדים שבוצעו במקום העבודה בנושא אורח חיים בריא בשנה החולפת. באופן זה, תהיה למדינה בקרה על הנעשה ועל ההתקדמות בפועל להשגת מטרות החוק המוצע.
סעיף 8 מוצע להטמיע אורח חיים בריא גם במוסדות חינוך. להרגלי התזונה בגיל צעיר יש השפעה מכרעת על התפתחות חברה הסובלת מהשמנת יתר אשר גורמת לסיכונים בריאותיים. בשנים האחרונות נעשו מאמצים רבים על מנת לשפר את הפיקוח על המזון המוגש בבתי הספר במסגרת מפעלי ההזנה. מאידך, הממצאים בשטח מראים כי ההישגים חלקיים ובעיקר ישנה בעיה של היעדר פיקוח על המזון הנמכר בשטח המוסדות. לפי ממצאי מרכז המידע והמחקר של הכנסת גורמי הפיקוח אינם פועלים תמיד בתיאום זה עם זה ונמצא חוסר בהירות באשר לתחומי האחריות של כל גורם. בנוסף, תחום המזון המוגש במוסדות חינוך מוסדר בחוזר מנכ"ל אולם אין התייחסות בחוק לנושא למרות השלכותיו על בריאות התלמידים. לאור האמור, הצעת החוק קובעת כי שר החינוך בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות בדבר סוגי המזונות והמשקאות המאושרים למכירה ולהגשה במסגרת מוסדות החינוך. בנוסף, מתוך צוות ההוראה או המנהלה במוסד ימונה רכז בריאות שישתתף בארגון פעילות גופנית בשעות הלימודים ויפקח על המזון הנמכר ומוגש במוסד. בנוסף יכין רכז הבריאות אחת לשנה דוח, אשר יאושר על ידי הנהלת המוסד, ויוגש למשרד החינוך ובו יפורטו הפעולות אשר בוצעו בנושא אורח חיים בריא בשנה החולפת. בדרך זו תהיה למדינה בקרה על הנעשה ועל ההתקדמות בפועל להשגת מטרות הצעת החוק.
סעיף 9 הגבלת פרסום מזונות לא בריאים: לעולם הפרסום השפעה נרחבת על אופן קבלת החלטות על ידי הצרכן, ובפרט כאשר מדובר בילדים, אשר מתקשים לשפוט בצורה ביקורתית את המוצג בפרסומת. בדומה למאבק בעישון וההגבלות הנרחבות הקיימות כיום בחוק בכל הנוגע לפרסום סיגריות ומוצרי טבק, מוצע להטיל מגבלות גם על פרסום מזונות לא בריאים, אשר השפעתם לטווח ארוך לא פחותה מזו של העישון. מוצע כי שר התקשורת, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות בדבר פרסום מזונות לא בריאים הכוללות: הגבלת שעות בהן ניתן להציג פרסומות מסוג זה וכלי התקשורת בהם ניתן לפרסם פרסומות כאמור.
סעיף 10 סימון תזונתי במסעדות ובבתי אוכל: הצרכן אינו מכיר את ההרכב התזונתי של המנות המוגשות במסעדות. לפיכך, מוצע כי שר הכלכלה והתעשייה בהתייעצות עם שר הבריאות יקבע הוראות המחייבות רשתות מזון, המוכרות מזון המוכן במקום העסק, לסמן בתפריטים ובלוחות הפרסום במקום המכירה את הערך התזונתי של המנות המוצעות. הוראה זו תחול רק על עסקים שהם בהיקף ובגודל כפי שיקבע השר בהוראות.
סעיף 11 הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות: בדומה למאבק בעישון, שבמסגרתו נעשו מספר צעדים המגבילים מכירת סיגריות, מוצע כי שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקבע הוראות המגבילות את שיווקם של מזונות מזיקים לבריאות.
סעיף 12 תמריצים ומיסוי לחברות לשיווק מזון: מוצע כי שר האוצר, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים ועדה אשר תבחן מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים וכן הטלת מס על חברות המשווקות מזון מזיק לבריאות. מטרת ההוראה היא לעודד חברות לשווק מזון בריא. השימוש במתן תמריצים והטלת מיסוי כאמור, הוא מורכב, והוא עשוי להתנגש עם המדיניות הכלכלית של הממשלה. לפיכך, מוצע להסמיך את השרים כאמור, לבחון מתן תמריצים והצעת החוק אינה קובעת תמריץ כלכלי מסוים שבו יש לנקוט.
הצעת החוק קובעת סל רחב ומגוון של כלים באמצעותם ניתן למגר את מגפת הסוכרת והשמנת היתר בישראל.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת רחל אדטו וקבוצת חברי הכנסת (פ/3732/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/737/19) ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/863/19).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/1093/20).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בטבת התשפ"ג (09.01.2023)
מטרה 1. מטרתו של חוק זה היא להנחיל אורח חיים בריא במדינת ישראל ככלי למאבק במחלת הסוכרת ובהשמנת היתר. מטרתו של חוק זה היא להנחיל אורח חיים בריא במדינת ישראל ככלי למאבק במחלת הסוכרת ובהשמנת היתר.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; "הוועדה" – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;
"מזון בריאותי" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון התורם לבריאות, ויש לעודד את צריכתו; "מזון בריאותי" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון התורם לבריאות, ויש לעודד את צריכתו;
"מזון המזיק לבריאות" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון המזיק לבריאות; "מזון המזיק לבריאות" – מוצר מזון, לרבות שתייה, שוועדה שמינה השר קבעה כי הוא מוצר מזון המזיק לבריאות;
"עסק בריא" – עסק העומד בכללים שקבע השר לעניין זה; "עסק בריא" – עסק העומד בכללים שקבע השר לעניין זה;
"השר" – שר הבריאות. "השר" – שר הבריאות.
חובת דיווח לכנסת ולממשלה 3. (א) השר ימסור לוועדה, עד ל-31 במרס של כל שנה, נתונים ופרטים אחרים (להלן – נתונים) בדבר מחלת הסוכרת והשמנת יתר כמפורט בסעיף קטן (ב); עותק של הנתונים יימסר גם למזכירות הממשלה. (א) השר ימסור לוועדה, עד ל-31 במרס של כל שנה, נתונים ופרטים אחרים (להלן – נתונים) בדבר מחלת הסוכרת והשמנת יתר כמפורט בסעיף קטן (ב); עותק של הנתונים יימסר גם למזכירות הממשלה.
(ב) ואלה הנתונים: (ב) ואלה הנתונים:
(1) אחוז חולי הסוכרת ואחוז החולים הסובלים מהשמנת יתר מכלל האוכלוסייה;
(2) מספר חולי הסוכרת ומספר החולים הסובלים מהשמנת יתר בחלוקה לפי קבוצות גיל ולפי מין;
(3) אחוז חולי הסוכרת והחולים הסובלים מהשמנת יתר בצבא הגנה לישראל, בקרב עולים חדשים לפי ארצות מוצאם, במגזר הערבי והדרוזי ובמגזר החרדי, ולפי כל חלוקה נוספת שיראה לנכון;
(4) פעילות משרדי הממשלה בתחום מניעת מחלת הסוכרת והשמנת היתר, לרבות פעולות הסברה בכלי התקשורת או בדרכים אחרות ופעילות חינוכית;
(5) הליכי חקיקה, שטרם הושלמו, שמטרתם מניעה וצמצום של מחלת הסוכרת והשמנת היתר;
(6) אכיפה של חוקים שמטרתם מניעה וצמצום של מחלת הסוכרת והשמנת היתר;
(7) מידע עדכני בדבר הנזקים הנגרמים ממחלת הסוכרת והשמנת היתר;
(8) כל נתון אחר שהשר סבר כי ראוי שייכלל בדיווח לפי חוק זה.
(ג) הוועדה תקיים דיון בנושא נתוני הדיווח כאמור לא יאוחר מ-60 ימים מיום מסירת הדיווח. (ג) הוועדה תקיים דיון בנושא נתוני הדיווח כאמור לא יאוחר מ-60 ימים מיום מסירת הדיווח.
הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית 4. (א) קופות החולים יפרסמו בקרב המבוטחים תכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת לפי הוראות שיקבע השר; תכניות כאמור יפורסמו גם באתר האינטרנט של קופת החולים. (א) קופות החולים יפרסמו בקרב המבוטחים תכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצת לפי הוראות שיקבע השר; תכניות כאמור יפורסמו גם באתר האינטרנט של קופת החולים.
(ב) השר יקים צוות בדיקה שיבחן הפחתה או ביטול של דמי השתתפות עצמית עבור טיפול תזונתי אישי או קבוצתי הניתן על ידי דיאטניות; הצוות יוקם בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה ויגיש את מסקנותיו לשר בתוך 90 ימים מיום הקמתו. (ב) השר יקים צוות בדיקה שיבחן הפחתה או ביטול של דמי השתתפות עצמית עבור טיפול תזונתי אישי או קבוצתי הניתן על ידי דיאטניות; הצוות יוקם בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה ויגיש את מסקנותיו לשר בתוך 90 ימים מיום הקמתו.
הטבות לעסק בריא 5. עסק בריא זכאי להטבות אלה: עסק בריא זכאי להטבות אלה:
(1) פרסום העסק, הכולל את ייעודו וכתובתו, באתר האינטרנט של הרשות המקומית ובדבר דואר אשר יופץ לתושבים אחת לחצי שנה על ידי הרשות המקומית ובמימונה; (1) פרסום העסק, הכולל את ייעודו וכתובתו, באתר האינטרנט של הרשות המקומית ובדבר דואר אשר יופץ לתושבים אחת לחצי שנה על ידי הרשות המקומית ובמימונה;
(2) הטבות נוספות שיקבע שר הפנים, בהתייעצות עם השר. (2) הטבות נוספות שיקבע שר הפנים, בהתייעצות עם השר.
הקמת מתקנים 6. רשות מקומית תקים בשטחה מסלולי הליכה, מסלולי אופניים וגני כושר פתוחים; מספר המתקנים וגודלם ייקבע בהתחשב במספר התושבים המתגוררים באותה רשות מקומית ובהתאם להנחיות שיקבע השר. רשות מקומית תקים בשטחה מסלולי הליכה, מסלולי אופניים וגני כושר פתוחים; מספר המתקנים וגודלם ייקבע בהתחשב במספר התושבים המתגוררים באותה רשות מקומית ובהתאם להנחיות שיקבע השר.
הטמעת אורח חיים בריא בחברות ומפעלים 7. (א) מעביד המעסיק מספר עובדים העולה על המספר שקבע השר ימנה מבין עובדיו רכז בריאות. (א) מעביד המעסיק מספר עובדים העולה על המספר שקבע השר ימנה מבין עובדיו רכז בריאות.
(ב) תפקידיו של רכז הבריאות הם: (ב) תפקידיו של רכז הבריאות הם:
(1) הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה;
(2) קבלת החלטות הנוגעות למזון הנמכר ומוגש במקום העבודה, וכן לפעילות הגופנית המבוצעת בו;
(3) הכנת דוח שנתי שיכלול סקירת הפעילויות שבוצעו בנושא אורח חיים בריא במקום העבודה בשנה החולפת והגשתו למשרד הכלכלה והתעשייה.
הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך 8. שר החינוך, בהתייעצות עם השר, יקבע את סוגי המזון והמשקאות שניתן יהיה לספק או למכור בשטח מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – המוסד), וכן הוראות בדבר מינוי אחד מעובדי המוסד כרכז בריאות, שתפקידיו יהיו בן היתר: שר החינוך, בהתייעצות עם השר, יקבע את סוגי המזון והמשקאות שניתן יהיה לספק או למכור בשטח מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949 (להלן – המוסד), וכן הוראות בדבר מינוי אחד מעובדי המוסד כרכז בריאות, שתפקידיו יהיו בן היתר:
(1) פיקוח וארגון פעילות גופנית במוסד; (1) פיקוח וארגון פעילות גופנית במוסד;
(2) פיקוח על המזון הנמכר והמוגש במוסד; (2) פיקוח על המזון הנמכר והמוגש במוסד;
(3) הכנת דין וחשבון בדבר יישום ההוראות לפי סעיף זה במוסד, אחת לשנה, אשר יאושר על ידי הנהלת המוסד ויוגש למשרד החינוך. (3) הכנת דין וחשבון בדבר יישום ההוראות לפי סעיף זה במוסד, אחת לשנה, אשר יאושר על ידי הנהלת המוסד ויוגש למשרד החינוך.
הגבלת פרסום מזונות לא בריאים 9. שר התקשורת, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את פרסומו של מזון לא בריא באמצעי התקשורת; ההוראות יכללו בין היתר הגבלות לעניין שעות הפרסום וסוגי אמצעי התקשורת. שר התקשורת, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את פרסומו של מזון לא בריא באמצעי התקשורת; ההוראות יכללו בין היתר הגבלות לעניין שעות הפרסום וסוגי אמצעי התקשורת.
סימון תזונתי במסעדות ובבתי אוכל 10. שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המחייבות מסעדות ובתי אוכל, בהיקף עסקים כפי שייקבע, לסמן בתפריטים ובלוחות הפרסום המוצבים במקום, את הערך התזונתי של כל מנה. שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המחייבות מסעדות ובתי אוכל, בהיקף עסקים כפי שייקבע, לסמן בתפריטים ובלוחות הפרסום המוצבים במקום, את הערך התזונתי של כל מנה.
הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות 11. שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את שיווקו של מזון מזיק לבריאות ברשתות המזון שיקבע. שר הכלכלה והתעשייה, בהתייעצות עם השר, יקבע הוראות המגבילות את שיווקו של מזון מזיק לבריאות ברשתות המזון שיקבע.
תמריצים ומיסוי לחברות לשיווק מזון 12. שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקים ועדה, שיהיו חברים בה נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות, אשר תבחן אפשרויות למתן תמריצים לחברות המשווקות מזון בריא וכן הטלת מיסוי על חברות המשווקות מזון מזיק לבריאות; הוועדה תגיש את מסקנותיה לשר האוצר. שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקים ועדה, שיהיו חברים בה נציגי משרד האוצר ונציגי משרד הבריאות, אשר תבחן אפשרויות למתן תמריצים לחברות המשווקות מזון בריא וכן הטלת מיסוי על חברות המשווקות מזון מזיק לבריאות; הוועדה תגיש את מסקנותיה לשר האוצר.
ביצוע ותקנות 13. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי, באישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו.
תקנות ראשונות 14. תקנות ראשונות לפי חוק יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה. תקנות ראשונות לפי חוק יובאו לאישור הוועדה בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.