הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 9,214 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2197377 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מנסור עבאס ווליד טאהא ______________________________________________ פ/1724/25 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023 דברי הסבר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, במתכונתו הנוכחית מפלה לרעה את אוכלוסיית העובדים העצמאים לעומת העובדים השכירים במשק, שכן בניגוד לעובדים השכירים הנהנים מרשת ביטחון סוציאלית במקרה בו פרנסתם נפגעת בשל פיטורים, עובד עצמאי אשר סוגר את עסקו אינו זכאי לכל סיוע מהמדינה על אף שהוא משלם דמי ביטוח לאומי כעצמאי. המשבר הכלכלי כתוצאה ממגפת הקורונה פגע במאות אלפי עצמאים שנקלעו למשבר כלכלי קשה ולא הייתה להם רשת ביטחון כלכלית מספקת, ומכאן ברור הצורך בהצעת חוק זו שתעניק רשת ביטחון לעצמאים. יחד עם זאת אין מטרתה של הצעתחוק זו לעודד את סגירתם של עסקים או להעניק תמריצים לעסקים להכריז על סגירת עסקיהם ולקבל כסף מובטח מאוצר המדינה, אלא להעניק רשת ביטחון בלבד. לפיכך מוצע כידמי האבטלה יהיו קצובים והשכר היומי הממוצע יעמוד על סך שני שליש השכר היומי הממוצע במשק, וכך להשוות, ולו במקצת, את התנאים הסוציאליים של העובדים העצמאים לעומת השכירים. הצעת חוק זו קובעת עקרון ברור וקל לחישוב דמי האבטלה לעצמאים להבדיל מהצעות חוק קודמות שקבעו מנגנון יחסי ותלוי בהכנסה לחישוב דמי האבטלה. ההיגיון מאחורי מנגנון החישוב בחוק זה היא העבודה כי עסקים שנאלצים לסגור את פעילותן הם בעיקרון עסקים שסופגים הפסדים ואין להם כל רווח, כך שדמי אבטלה לפי חוק זה יהיה בסכום שמעניק רשת ביטחון סבירה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מאזן גנאים וקבוצת חברי הכנסת (פ/2403/24). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ג (16.01.2023) הוספת סעיף 28ג 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא: "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי "ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי 28ג. ביטוח אבטלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד; על אף הוראות סעיף 32, אוצר המדינה יקצה לענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי, בכל שנת כספים, סכום השווה לתקבולים שגבה המוסד מדמי ביטוח לענף האמור וענף הביטוח ינוהל בקרן מיועדת". תיקון סעיף 158 2. בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – בסעיף 158 לחוק העיקרי – (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו"; (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא: ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". ""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–1999;". תיקון סעיף 160 3. בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העסק, לפיו חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העסק, לפיו חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העסק, לפיו חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העסק, לפיו חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). "(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון המגובה באישור רשות המסים המעיד על סגירת העסק, לפיו חדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2). (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." (א2) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158." תיקון סעיף 170 4. בסעיף 170 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 170 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 170 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 170 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 170 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יהיה שווה לשני שליש מהשכר הממוצע מחולק ב-25." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יהיה שווה לשני שליש מהשכר הממוצע מחולק ב-25." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יהיה שווה לשני שליש מהשכר הממוצע מחולק ב-25." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יהיה שווה לשני שליש מהשכר הממוצע מחולק ב-25." "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יהיה שווה לשני שליש מהשכר הממוצע מחולק ב-25." הוספת סעיף 171ב 5. אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא: "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי "הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי 171ב. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 171, לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, כמשמעותו בסעיף 160, יותר מארבע תקופות תשלום מרביות כמשמעותן בסעיף 171(א), במצטבר במשך כל חייו. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 161, פרק הזמן המזערי לתשלום דמי אבטלה בין תקופת תשלום מרבית אחת לזו הבאה אחריה לא יפחת משלוש שנים." תיקון סעיף 337 6. בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – בסעיף 337(א) לחוק העיקרי – (1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי"; (1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי"; (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: (2) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי, ובהתאם לכך סכום השתתפות המדינה בקרן מיועדת לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאים." "(3) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי, ובהתאם לכך סכום השתתפות המדינה בקרן מיועדת לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאים." "(3) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי, ובהתאם לכך סכום השתתפות המדינה בקרן מיועדת לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאים." "(3) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי, ובהתאם לכך סכום השתתפות המדינה בקרן מיועדת לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאים."